קבוצת מורים בחטיבה העליונה באורט גרינברג בטבעון שלחו מכתב מחאה לצבי פלג, מנכ”ל רשת אורט, בעקבות השימוע לפני פיטורין שערכה למורה אדם ורטה, על רקע טענות תלמידה נגדו כי התבטא “בשמאלנות יתר”.
על פי דיווח שלשום ב”הארץ”, המורה לפילוסופיה מקרית טבעון עומד בפני פיטורים לאחר שאחת מתלמידותיו, ספיר סבח, התלוננה כי הוא מבטא בשיעורים דעות “של שמאל קיצוני” ו”יוצא כנגד המדינה שלנו”. המכתב הגיע גם לח”כ לשעבר, תומך הרב כהנא, מיכאל בן ארי, שפירסם אותו בעמוד הפייסבוק שלו, תוך כדי כך שחלק מהמגיבים מאשימים את ורטה בבגידה וקוראים לפעול נגדו.
ורטה עצמה הגיש תלונה במשטרה על הוצאת דיבה, איומים והסתה. בעקבות פרסום הפרשה תלמידים בבית הספר יזמו מחאה בפייסבוק והפגינו אתמול נגד החלטת רשת אורט.
במסמך הגוגל דוק שמופץ ברשת נכתב כי בעקבות ישיבת חירום של צוות המורים:
“המורים מביעים מחאה על הרדיפה האישית והפוליטית שמתרחשת בימים אלו כלפי חבר בצוות המורים. המורים מרגישים כי הקרקע החינוכית הולכת ונשמטת תחת רגליהם. בית ספרנו ידוע באיכות החינוכית והערכית רבת השנים, בין היתר בזכות היכולת של המורים להביע דעות מגוונות בהגינות וביושר. אנו עמלים על פיתוח חשיבה ביקורתית של התלמידים כולל חשיפה לעמדות שנויות במחלוקת. אנו מקפידים לחשוף את התלמידים למגוון רחב של עמדות ורעיונות. ציבור המורים מוטרד מאוד מההתנהלות של הגופים המעורבים בטיפול בפרשה, וחושש מההשלכות של האירוע על דו-שיח החינוכי בין מורים לתלמידים ועל מעמד המורים בישראל. אנחנו, צוות המורים מרגישים “חשופים בצריח” כאשר ניתנת עדיפות ברורה לעמדות של תלמידים והורים ואיננו זוכים לגיבוי המערכת. אנו קוראים לך לצאת בקריאה ברורה כי הבעת דעה איננה עילה לפגיעה באנשי חינוך!”.
מהמכתב עולות תהיות באשר לתפקיד המורה היום: האם מורה אמור לשמש ויקפדיה על שתיים, תוכי המדקלם עובדות בלבד או אדם בעל דעות, גם אם לא בקונצנזוס, וכזה שאינו חושש לשתף את תלמידיו בהן ללא מורא וחרדה שמא תלמיד אחד לא יאהב את המסרים הוא יתלונן עליו, דבר שיוביל לשימוע לפני פיטורין. טראומה לכל הדעות. במיוחד כשהצד המתלונן אמר דברים חמורים וקשים אף יותר.
אנחנו חיים בעולם של אינספור מסרים, דעות ודיווחים. הילדים של היום לא מתנהלים בתוך אווקריום אטום וחשופים למבול מידע בשלל נושאים ובכלל זה דעות. עד כמה הם כבר נושאים עימם מטען “אובייקטיבי” על החיים הללו? במקום להתנער מדעתנות והבעת חופש ביטוי, שאינן קשורות בהכרח להסתה (דבר שניתן לגנות ואינו חוקי) מוטב היה להביא לשיעור אדם נוסף המייצג השקפת עולם שונה מאותו מורה וזאת כדי לעורר דיון אמיתי ולא חד סטרי.
כך או כך, אדם אינו אמור להיות מפוטר בגלל דעותיו הפוליטיות. ואם תוך כדי דיון חופשי יצא שהביע את האידיאולוגיה שלו האם עליו בכלל להיענש ולמצוא את עצמו מחוץ למערכת?
במקרה זה, ננקטו נגד ורטה צעדים קיצוניים – פיטורין כמוצא ראשון, באורט אף לא חשבו להסתפק בבירור, ודילגו על שלב ה”נזיפה” (הליך לא בהכרח נחוץ). הקלות בה מוותרת מערכת חינוך על מורים שאכפת להם ומנסים להעשיר את תלמידיהם (אם כי מותר לחלוק על הסגנון) היא צורמת. אם תלונה אחת של תלמידה על כך שהמורה “שמאלני מדי” היא עילה לפיטורין, איך אמורים מורים להרגיש בנוחיות בדיונים הבאים? עד כמה ישמרו על המחשבות שלהם לעצמם וינועו מפוחדים כעכברים בין התלמידים? הרי, מתברר שגורלם בידיהם.
נדמה כי במקרה זה מערכת החינוך פעלה לפי שיטת “הלקוח תמיד צודק”, כשהלקוח במקרה זה הוא התלמיד. האוטומטיזציה של המערכת לראות בתלמיד מתלונן “צודק” והמורה “אשם” מטרידה. התלמיד לא תמיד צודק. המורים במכתב הנ”ל טוענים שהם חשים שמעמד המורה בסכנה. מדובר באנשים שנותנים מעצמם לאחרים באחד מהמקצועות הכי כפויי טובה וגם ככה אינם מתוגמלים כראוי במדינה. והנה, הם לא מקבלים רוח גבית ממערכת החינוך שאמורה לדגול בערכי חופש הביטוי, דעתנות, הרחבת אופקים, וכלים לחשיבה ביקורתית. על תלמידים ללמוד להתמודד גם עם דעות שאינן נראות להם.
