השבוע, ללא שום סיבה נראית לעין וללא נימוק, החליטה וועדת השרים לענייני חקיקה לפסול חוק שנועד לאפשר ללווים להחזיר את הלוואתם מוקדם מהצפוי ללא קנס. מדובר בוועדה המורכבת מ-13 חברים המאשרים או קוברים את כל החוקים בארץ כרצונם, ללא נימוק או שקיפות. כך מתנהלת הדמוקרטיה במדינת ישראל 2014.
ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה השבוע הצעת חוק לביטול עמלת פרעון מוקדם לבעלי משכנתאות. מדובר בעמלה ללווים שרוצים להשתחרר מכבלי החוב לפני המועד שנקבע בבנק. בביטול העמלה תמכו באופן נרחב כל חברי סיעות הבית. מדובר בעמלה שיכולה להגיע אף לעשרות אלפי שקלים ויותר לכל ממושכן ולכן לא ברור מה גרם בדיוק לוועדה לדחות את ההצעה. הרי על פי דו”ח של ד”ר דני בן שחר מאוניברסיטת תל אביב, שהוגש עוד בשנת 2012 לנגיד סטנלי פישר, נקבע חד משמעית כי אין שום הצדקה לקיום העמלה וכי ביטולה לא ישפיע על יציבות הבנקים. מיאיר לפיד, חבר בוועדה, היינו מצפים שיהיה הראשון לתמוך בחוקים המאפשרים למעמד הביניים להשתחרר מחובותיו כמה שיותר מהר. בטח אם הוכח מעל לכל ספק שלא יהיו לחוק השלכות שליליות על המשק. אז מה בדיוק קרה שם?
בשביל לקבל תשובה נצטרך להרחיק עד לשנת 2012, אז חבר הכנסת יריב לוין (ליכוד) מבקש לקדם הצעת חוק שעל פניו נראת הגיונית ונדמה כי אין שום סיבה לפסול אותה. החוק דרש, בסך הכל, לחייב את המוסד לביטוח לאומי להודיע לחיילים משוחררים שעליהם לשלם דמי ביטוח מרגע שחרורם. המטרה היתה למנוע מצב, הנפוץ כיום, בו חיילים משוחררים נקנסים באלפי שקלים כעבור כמה שנים בשל אי תשלום דמי הביטוח הלאומי. זה קורה בעיקר כי אינם מודעים לכך שעליהם להסדיר את העניין בעצמם. ח”כ לוין הגיש את ההצעה אבל פה חיכתה לו הפתעה – וועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לפסול את החוק ללא כל נימוק או ציון שמות המתנגדים. לדברי ח”כ לוין, בשל אופי התנהלות הוועדה, לא היו ברשותו שום כלים לקדם את הצעת החוק לאחר פסילתה.
“אם לא אדע למה החוק נפל ומי מתנגד לו, לא אוכל לנסות ולשכנע שהחוק מוצדק ולא אוכל להכניס בו שינויים” אמר לוין ביאוש.
גם ח”כ אורלי לוי אבקסיס נכוותה באותה השנה מהחלטת הוועדה. היא טענה אז את הדברים הבאים:
“אחרי שהוועדה דחתה הצעת חוק שהגשתי, שנועדה להגן על ילדים, נתברר לי שדווקא השר שאמור להגן על האינטרסים של אוכלוסייה זו יצא כנגד החוק. זה כמובן לגיטימי, אבל עליו לדעת שהוא צריך לנמק את הצבעתו ולא להסתיר אותה. אם היה פרוטוקול, הוא היה חושב פעמיים לפני ההצבעה”.
אבקסיס לא ויתרה והגישה הצעת חוק הקוראת לוועדה לפרסם את הנימוקים להחלטותיה. אלא שהוועדה החליטה לדחות את ההצעה מבלי כמובן שפרסמה את נימוקיה להחלטה שלא לפרסם את נימוקיה. מבינים?
אלו רק שני מקרים הזועקים לשמיים, מתוך עשרות אחרים שמצביעים על הבעייתיות הגדולה שבהצבעות אלו. הוועדה, המונה 13 שרים מהממשלה, היא שקובעת הלכה למעשה את גורלם של כל החוקים בישראל. הוועדה יכולה לקבור כל חוק מבלי להסביר מדוע, מבלי שחבריה ישלמו מחיר פוליטי על החלטתם (שכן לא מפורסם מי מחברי הוועדה הצביע ואיך) ומבלי לתת דין וחשבון לציבור. אפילו אופציית הערעור על החלטות הוועדה סורסה כך שהיום היא כבר כמעט ואינה קיימת.
מסתבר לפיכך שדווקא בוועדה שדרושה בה השקיפות הגבוהה ביותר, ישנה עמימות כזו שבברית המועצות הטוטליטרית היו מקנאים בה. והרי היכן שאין שקיפות ישנה שחיתות. בשנת 2013 כבר דיווח הכתב עמית סגל כי באחד הדיונים שנערכו בוועדת הכספים בנושא חוק הריכוזיות לפתע כבו כל המצלמות ששידרו את הדיונים בשידור חי. ממש ב”בצירוף מקרים נדיר” הופיעו באותו הרגע שישה לוביסטים של שרי אריסון ו”ישבו” על כל ח”כ. ח”כים סוררים נלקחו לדלת צדדית וכאשר “יושרו ההדורים”, חזר השידור. לפיכך ניתן רק לדמיין מה קורה באותה וועדת שרים שמחליטה הכל ללא מצלמות או פרוטוקולים.
מבחינה תיאורטית יתכן שההצעה לביטול עמלת הפרעון נפסלה אחרי שנציג הבנקים איים על נתניהו כי יסגור לליכוד את קו האשראי שניתן לו. הרי לא מדובר בתרחיש עד כדי כך מופרך, שכן לכאורה מול איום דומה עמד גם ראש הממשלה המנוח אריאל שרון בהיותו ראש מפלגת קדימה (חשיפה של העיתונאי רביב דרוקר מלפני כשנה וחצי). גם אז הדבר התרחש במקביל לנסיון בכנסת להוריד את עמלות הבנקים. עוד ייתכן שאותו נציג ניגש ללפיד בוועדה וחיבק אותו חיבוק דב, רק כדי להזכיר לו מי גידל אותו. ואולי בכלל לפיד לא נכח בהצבעה, שזה עוד יותר גרוע אם לוקחים בחשבון את משמעות העמלה עבור מעמד הביניים. לנו נותר רק לעסוק בניחושים. אין בכך לומר כמובן שקומבינות לא יכולות להיסגר גם בלי הוועדה אבל זו אפילו לא דורשת מהלוביסטים לעשות זאת בסתר. הם כבר מוסתרים בחסות החוק.
שאלה מעניינת נוספת היא איך הוועדה הזו, שמקורה במשטרים דיקטטורים חשוכים, מסתדרת עם הרוח והפוליטיקה החדשה שהביאו עימם “האחים” בנט ולפיד ? מסתבר שהשניים קיבלו פניה בהולה מהעמותה לדמוקרטיה מתקדמת מיד עם כניסתם לממשלה כדי שיעודדו ויקדמו מהלך להגברת השקיפות בוועדה. שניהם החליטו להתעלם מהפניה. ניסיון נוסף היה מאוחר יותר בשנת 2013 אז ניסתה השרה ציפי ליבני להעלות הצעת חוק לפיה אופן הצבעת חברי הכנסת בוועדה יהיה גלוי, אבל בלחץ ראש הממשלה בנימין נתניהו ההצעה נדחתה.
“הופתעתי מהמקומות שמהם הגיעו ההתנגדויות לפרסום פרוטוקול ועדת השרים לענייני חקיקה. ההצבעה בוועדת שרים לענייני חקיקה ראוי שתהיה שקופה לציבור על מנת שיוכל הציבור וחברי הכנסת עצמם לדעת כיצד הצביעו השרים ולבקר את החלטותיהם”, טענה השרה לבני בתגובה. בניגוד לאחים בנט ולפיד שגם הפעם העדיפו להביט מהצד ולשתוק, לבני כדוגמה אישית, החלה לפרסם את אופן הצבעתה בועדה לכלל הציבור מאז חודש יוני.
בשבועות הקרובים אמורה לבני להעלות שוב הצעה לנוהל חדש להגברת שקיפות עבודת הועדה.אבל עד אז אנחנו נאלץ להמשיך ולשלם עמלות ולמלא אחר חוקים ללא כל סיבה נראית לעין ומבלי לדעת למה, בדיוק כמו שנאלצו לחיות האזרחים שחיו במשטרים פאודלים. גם אז הם שירתו בחוסר אונים חוקים שהיטיבו עם מעבידהם והכל מבלי שהמעביד יידרש לספק להם דין וחשבון .
