פעם, כדי לרשום את ילדכם למעון יום, הייתם נדרשים להתייצב עם הזאטוט השובב ותו לא. היום, כאשר גם תחום החינוך הפך למירוץ צרכני-הישגי בלתי פוסק, נאלצו המוסדות להעלות במעט את רף הדרישות מן הילדים. עד כמה עלה הרף?
השאלונים שהילדים בני השנה נאלצים למלא מזכירים מבחני אישיות שמחלקים באוניברסיטאות, כששאלות בנוגע למטרות בחיים ונקודות חוזק הן חלק מן הסעיפים אליהם נדרשים הילדים.
אב אמריקני אחד, שעיין בשאלון שקיבל עבור ילדתו בת 11 החודשים מקבלת שאלון שכזה, בחר לעשות מעשה. באקט מחאתי ומצחיק בו זמנית, החליט האב למלא את השאלון בשמה של בתו, אמה, במלוא הרצינות.
להלן השאלון, כפי שמילא אותו האב:
שם פרטי: אמה
נקודות החוזק שלי: בלאק-אאוטים, יילול, קומדיות מטורפות, חירחור ריבים בין הוריי, עיכול מהיר
תחומי העניין שלי: מזון בתור אמנות/סגנון לבוש, צעקות ארוכות על חוף הים, תפיסה איתנה של פרוות כלבים, דחיפת אצבעות לתוך אפם של הוריי, התעוררות בשחר מדי יום ללא יוצא מן הכלל
הילדים איתם אני אוהב לשחק הם: כאלו שהוריי אינם יכולים לראות, כמו חדי קרן, פיות או הרוח שנושבת וגם משהו שיש על הקיר שם… תראו הנה סנאי!!!
מטרותיי הן: להוציא את כל הכבלים מן החשמל, התגברות על הפחד ממים שנוגעים לי בראש, פתיחתן של כל המגירות בעולם, שלום עולמי, ללמוד ללכת בסופו של דבר, דוקטורט בקוסמולוגיה, מניעת שינה מהוריי עד למצב בו יוכלו לרצות את כל גחמותיי
כל מה שנותר להגיד על מחאתו המקורית ויוצאת הדופן של האב הוא כי מי ששואל שאלות מטופשות, צפוי, ככל הנראה, לקבל גם תשובות מטופשות, בדיוק כפי שקרה במקרה הזה. עכשיו רק נקווה שהשאלון הזה לא יחזור לרדוף את אמה כשתנסה להתקבל לאוניברסיטה.
דרך reddit, happyplace
