מפרסמים נוטים לעתים קרובות להשתמש בעירום על מנת להפוך מוצרים לאטרקטיביים יותר בעיני גברים.
הגישה הזו נמצאת בשימוש גם בקמפיינים אתיים, למשל, בקמפיינים של זכויות בעלי חיים מבית PETA. הביקורת הציבורית על סוג כזה של פרסום, הוא הנטייה להפוך את מושא הפרסום לאובייקט מיני, ובכך מייצר פרדוקס לא פתור – האם קידום של נושאים הומאניים, באופן שמפחית מהאנושיות של הדוגמנ/ית בכלל עובד?
מחקר שהתבצע על סטודנטים (גברים) אוסטרליים שצפו בפרסומות של PETA, הן כאלו שהציגו עירום נשי, והן כאלו שלא, הראו שהתמיכה של הסטודנטים במטרה דעכה ככל שהייצוג המיני בפרסומות עלה. במחקר נוסף בארה״ב על קבוצת נבדקים מעורבת (גברים ונשים) הציג תוצאות דומות ברגע שהפרסומות הפכו נשים לאובייקטים מיניים.
מסתבר כשמקדמים נושאים בעלי משקל אתי, צריך להקפיד הקפדה יתרה שהאופן שבו הם מוצגים יהיה בהתאמה למסרים אותם מנסים להעביר. כנראה שמי שתכנן את הפרסומת לתכנית הבריאות הממשלתית בארה״ב שמיועדת לקהל הלהט״בי לא שמע על תוצאות המחקר.
ואם אתם מפרסמים, אפשר לקרוא את המחקר כאן
