בחודש אוגוסט האחרון שינתה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל את אופן מדידת התמ”ג (הערך הכספי הכולל של כל הסחורות והשירותים המיוצרים בתוך המדינה בשנה). מדובר בנתון שמשפיע באופן דרמטי על המדדים הכי חשובים לפיהם נמדדת כלכלת המדינה. הנושא אמנם כבר סוקר בהרחבה בתקשורת, אולם מחקר חדש שהוגש לועדת הכספים לפני מספר ימים על ידי מרכז המחקר והמידע בכנסת שופך אור חדש, בעייתי ולא מוסרי בלשון המעטה, על השינוי הצפוי.
באוגוסט השנה הוחלט בישראל לשנות את המתודולוגיה לפיה נמדד התמ”ג. דו”ח של ועדת הכנסת שהוגש לאחרונה לועדת הכספים קובע שבעקבות השינוי נוספו לתמ”ג בישראל 64 מליארד ש”ח. התוספת מהווה עלייה של 7%, ותמ”ג עומד עתה על 993 מליארד ש”ח לשנת 2012 (במקום 929 ע”פ המדידה הקודמת).
רישום מחקר ופיתוח כהשקעה – עד כה מרבית המחקר והפיתוח נרשמו כהוצאה ולא נכנסו לחישוב התמ”ג. מעתה, המחקר והפיתוח נרשמים כהשקעה ולכן נכנסים לחישוב. מכיוון שבישראל ההוצאה למחקר ופיתוח היא גבוהה יחסית לשאר המדינות, השינוי בתמ”ג בגין סעיף זה הוא משמעותי.
הכללת הכנסות מתיווך פיננסי בתמ”ג – לבנקים ולגופים פיננסיים יש הכנסות משני מקורות עיקריים: עמלות ופערי ריביות. עד כה נכנסו לתמ”ג רק ההכנסות מעמלות, שהוא מצב תמוה לכשעצמו. אבל קובעי אלגוריתם המדידה רצו לעשות אותו תמוה עוד יותר: הם החליטו שמעתה גם ההכנסות מפערי הריביות שהמוסדות הפיננסיים גובים יחשבו כחלק מהתמ”ג והצמיחה שלנו.
הכללת תפוקות הבנק המרכזי בתמ”ג – עד כה תפוקות אלו לא הוכנסו לתמ”ג אולם מעתה הכנסות מתיווך פיננסי שבנק ישראל נותן לבנקים ולמוסדות פיננסיים אחרים, כמו גם הכנסות משרותים פיננסיים שבנק ישראל נותן לכלל האזרחים, נכנסים לחישוב התמ”ג.
והדובדבן שבשינוי המדידה:
בעתיד גם חלק מהרכש הבטחוני, שנרשם עד כה כהוצאה שוטפת, יירשם כהשקעה וייכנס לחישוב התמ”ג. סעיף זה צפוי להגדיל את התמ”ג (באופן מלאכותי כמובן) בכ-3% נוספים, שהם כ-30 מליארד ש”ח. ההחלטה האם ומתי ליישם שינוי זה נתונה בידי הלמ”ס. באותו דו”ח מחקר נכתב על סעיף זה:
“ניתן להניח כי לשינוי זה השפעה רבה על מדידת התמ”ג בישראל, בהשוואה להשפעתו במדינות אחרות, בשל חלקו הרב של הרכש הביטחוני מהתוצר בישראל”.
לפיכך, כל עליה בהוצאות הרכש הבטחוני, למשל בעקבות עליה בכמות האיומים הבטחוניים או חלילה בעקבות מלחמה בעתיד, תתרום לתמ”ג עוד כמה אחוזים בניגוד למדינות שנהנות משקט בטחוני “שיסבלו” מתמ”ג נמוך יותר.
1. הקטנת הגרעון – הגרעון נמדד כפער בין ההכנסות להוצאות והוא מבוטא כאחוז מן התמ”ג. במקרה זה התמ”ג “עלה” ולכן אחוז הגרעון יקטן ל-3.9%.
2. הקטנת היחס בין חוב-תוצר – מדד מרכזי במדידת ביצועיו של משק שירד כתוצאה מן השינוי בכ-5% ל-68%.
3. הקטנת משקלה של ההוצאה הציבורית – לפני השינוי ההוצאה הציבורית בישראל עמדה על 43%. אחרי השינוי היא יורדת ל- 40%. הממוצע של מדינות ה- OECD עומד על 46%.
