2014 כבר כמעט בפתח וכולם מדברים על האסטרטגיות השיווקיות לשנה הקרובה, אבל רגע לפני שאנחנו סופרים לאחור ונפרדים מהשנה החולפת, חשוב שנזכור את התרומה האדירה של השנה הזו לעולם הדיגיטל ובעיקר לתחום המדיה החברתית.
הנה כמה דרכים לזכור את 2013
שנת הסמארטפונים והטאבלטים
2013 תיזכר כשנה פורצת דרך בעולם המובייל בישראל. הצרכן הישראלי שוב מוכיח לכולם שהוא לא פראייר, במקרה של מותג טכנולוגי השם הנוצץ יהיה פחות רלבנטי מהמחיר. הגרסאות הזולות של הטלפונים החכמים והטאבלטים יישרו קו עם כלל האוכלוסיה, כמות המשתמשים הגולשים מהמובייל עלתה באופן משמעותי. ארגון ה CEA האמריקאי שערך לאחרונה כנס בישראל, מדבר על שיעור חדירה של 86% במכירת הסמרטפונים וחדירה של 43% בטאבלטים.
המשמעות היא שקשה מאוד לדעת מאיזה מסך הצרכן יראה את פעילות המותג ולכן אסור לבחול באמצעים. זהות דיגיטלית מוצלחת חייבת לשלב את כל הזירות, גם בווב וגם במובייל. זה אומר אתרים רספונסיביים, אפליקציות תומכות מובייל, חיבור בין השטח לדיגיטל וחשיבה על כך שצרכני המותג מחוברים כל הזמן מכל מקום. זה הפך את השיווק בדיגיטל בדגש על מדיה חברתית להרבה יותר סוחף, הרבה יותר רועש הרבה יותר מאתגר ו… הרבה יותר מידי.
שנת אפליקציות המדף
לא רק הצרכן הישראלי הוכיח שהוא לא פראייר אלא גם המשווק הישראלי. משרדי הפרסום וחברות הדיגיטל שגבו עשרות אלפי שקלים עבור פיתוח אפליקציות, החלו אט אט לנטוש את הזירה. למה? כי בסופו של דבר רוב פעילויות הפייסבוק מסתכמות במשחק טרויה, פעילות “ספרו לנו” המבקשת מהגולש לענות על שאלה מול צוות שופטים שיבחר את התשובה המקורית ביותר או את זו שקיבלה את מירב הלייקים, או פעילות תמונות שמבקשת מהגולשים להעלות תמונות לגלריה בעמוד המותג, כן מצאנו יעילות בקיום תחרות דרך אפליקציה אבל עדין הרגשנו שיש האטה בשוק.
חדשנות היא ערך חשוב מבחינת את המפרסם הישראלי, אבל הוא יעדיף עדין להשקיע את תקציב הפרסום במדיה המסורתית. למה? כי הסיכוי שהקמפיין יצליח הוא הרבה יותר גבוה. אז ראינו קמפיינים דיגיטליים מוצלחים שעשו לא מעט רעש, אך לא היתה בשורה לפעילות חדשנית שלא נראתה כאן בעבר. אולי 2014 תביא איתה משב רוח רענן יותר.
שנת פתיחת התחרויות על הקיר
עד 2013 היתה גאוות יחידה של מנהלי המדיה החברתית על שינון תקנון פייסבוק על בוריו. היה קל מאוד להסביר למפרסם שכל פעילות ואפילו קטנה חייבת לשבת באפליקציה על טאב נפרד, כמו כן היא חייבת לכלול תקנון. אך השנה פייסבוק פרצה את הגבולות האלה והיא מאפשרת תחרויות על הקיר.
זה עובד, זה מאפשר למותגים קטנים לצמוח ולהיות חלק מהתחרות. ראינו פעילויות ספרו לנו, העלו תמונה, נחשו כמה ועוד. אבל פעילות קטנה ומקורית שבאמת ייצרה באז היא “זוכה מי שמגיב אחרון”. הרעיון הוא להגיב אחרונים לפוסט, רק שהגולש לא יודע מתי תסתיים הפעילות. מה שהביא אלפי תגובות ומאות אלפי חשיפות למותג.
שנת ה”איפה הבקבוק עם השם שלי?”
חודש מאי 2013 ייזכר כחודש השמות של קוקה-קולה. מי לא חיפש את השם שלו בבקבוקי המותג ובשלטי חוצות. כל המהלך הזה נתמך בדיגיטל, שם היה אפשר ליצור שלטים, בקבוקים ואפילו בובות מיני מי של קוקה-קולה. זה המשיך בקמפיין מעורבות צרכנים של מזרחי טפחות, קפה נמס עלית ומאות תמונות של אנשים שהתחננו שהראלה ממפעל הפיס תתקשר אליהם.
בשנה זו למדנו שמהלך דיגיטלי מוצלח לא חייב להיות מורכב ולכלול בניה של מכונות גדולות ליצירת לייקים. הוא יכול להיות פשוט, אפילו פשוט מאוד, אך הוא צריך להיות חכם מאוד ולהתמך בצורה מסיבית גם במדיה המסורתית.
כך….. אנחנו יכולים להבין שיש מעטפת שיווקית נכונה סביב מוצר, לא נטשנו עדין את המדיה המסורתית, אבל אנחנו חייבים לקחת אותה בחשבון, חסכנו בהמון תקציבים השנה בניהול מערכות פרסום, יצירת ויראליות דרך יוטיוב ופייסבוק ועוד… שילמנו גם לפייסבוק על ידי יצירת קמפיינים חכמים וקידום מודעות מציר הזמן, והנה אנחנו עדין רואים שיש מקום “לחנך” שוק או להביא לידיעת הציבור דרך המדיה המסורתית על דבר הקמפיין שלנו.
על הכותב:
דורון בניטה – מייסד מכללת מד סקול, המכללה ללימודי שיווק, ניו מדיה, ומסחר מקוון. תואר שני MBA התמחות בשיווק, בעל משרד פרסום לניו מדיה, מרצה בכיר במספר מכללות ואוניברסיטאות בארץ, ביניהן: אוניברסיטת תל אביב, בית הספר לעיצוב שנקר, המכון הישראלי ליהלומים, בורסת היהלומים, משרד החוץ, משרד התמ”ת, המכון הישראלי לייצוא ולשכת עורכי הדין בישראל. ליצירת קשר
