זה כנראה אחד הניתוחים היותר ביזאריים בהסטוריה של הרפואה: שאו וויי הסיני איבד את היד הימנית שלו בתאונה. מכיוון שהוא הגיע מהר מאוד לבית החולים, היד עצמה לא היתה אבודה, וניתן היה לחברה בחזרה לגוף בניתוח. הבעיה היתה שהזרוע של שאו עדיין צריכה זמן להחלים לפני שיהיה ניתן לבצע בה ניתוח כל כך מסובך.
הרופאים היו בבעיה. מצד אחד – לא ניתן להשאיר את היד הקטועה מחוץ לגוף זמן רב לפני שהיא תתחיל להרקב. מצד שני – אי אפשר להחזיר אותה עדיין למקום ממנה היא נקטעה.
הפתרון: חיבור היד הקטועה לעורקים שבקרסול השמאלי של וויי. ככה היד תקבל מספיק דם כדי להשאר ״חיה״, והזרוע תוכל להחלים לקראת ניתוח ההשתלה האמיתי. בניגוד לתמונה העליונה המטושטשת – ככה זה נראה בלי טישטושים (לא מומלץ לבעלי לב חלש):
המנתחים בסין נחשבים למיומנים יחסית בהשתלות של כפות ידיים קטועות – הליך רפואי מסובך מאוד שנחשב לנדיר יחסית בעולם. זו גם לא הפעם הראשונה בה רופאים החליטו להשתיל איבר מסויים במיקום זמני עד להשתלה האמיתית.
עם זאת, לא בטוח אם אי פעם חוברה יד לקרסול. מנהל בית הספר לרפואה Royal College of Surgeons באנגליה אמר ל-BBC ש״הקרסול הוא מקום שקשה מאוד להשתיל בו. בדרך כלל, מנתחים יעדיפו לבצע הליכים דומים בבית השחי בגלל שזרימת הדם שם טובה יותר״.
בית שחי, קרסול – אנחנו מעדיפים לשמור על הידיים שלנו איפה שהן נמצאות כרגע אם אפשר. תודה.
דרך io9
