כשדייב ווילסון, רפובליקאי לבן והומופוב מיוסטון, הכריז כי הוא מתמודד בבחירות על מקום במועצה של הקולג’ הקהילתי, הוא ידע שהסיכויים שלו להבחר קלושים. רוב הבוחרים הם דמוקרטים שחורים, והסיכוי שיצביעו לאדם לבן בעל דעות פוליטיות מנוגדות לשלהם הוא די אפסי.
אך כנגד כל הסיכויים, ווילסון הצליח לגבור על יריבו ולהבחר לתפקיד הציבורי. איך הוא עשה את זה? הוא פשוט הצליח לשכנע את הבוחרים שהוא בכלל שחור.
ווילסון, סוג של טרול פוליטי, הפציץ את תיבות הדואר של הבוחרים בברושורים שהצמידו את שמו לתמונות של אנשים שחורים שקראו לבוחרים “להצביע לחבר ולשכן שלנו”. מאוחר יותר הוא הודה שאת כל התמונות הוא הוריד מאתרים באינטרנט.
בברושור אחר הוא ציין בגדול שהוא נתמך על ידי רון ווילסון. רון ווילסון היה נציג שחור בבית הנבחרים של ארצות הברית, אבל מי שחושב שזו אותו ווילסון שתמך בדייב שלנו טועה: באותיות הקטנות צייון הברושור שמדובר בכלל בווילסון אחר: “רון ווילסון הוא בן דודו של דייב ווילסון”. יחי ההבדל הקטן.
הטריקים הזולים האלה כנראה עבדו מספיק טוב – וווילסון ניצח את הבחירות בהפרש זעום של 26 קולות. היריב שלו, ברוס אוסטין, שאחז בתפקיד הזה עוד מ-89, מתעקש לבצע ספירה חוזרת של הקולות, אך זו ככל הנראה לא תעזור לו.
אוסטין חושב שהטריק הפוליטי המשונה הזה הוא “לא טוב לא לפוליטיקה ולא לכל הרעיון של משחק הוגן”. ווילסון לעומתו אמנם לא מכחיש את העובדה שקמפיין הבחירות שלו היה קצת מלוכלך, אבל טוען בתוקף שזו לא הסיבה העיקרית לבחירתו. הוא אומר שלאנשים פשוט נמאס מההתנהלות הבזבזנית של חברי המועצה הקיימים, ושהם רצו להביא לשינוי.
דרך Gawker
