קשה להבהיר לאנשים שלא עברו תקיפה מינית את החוויה האיומה הו. נפגעות רבות לא מסוגלות אפילו לספר לאף אחד על הסיוט שהן עוברות, מתוך חשש שלא יבינו אותן, לא יתייחסו אליהן ברצינות או חוסר רצון לחטט בפצעים.
הטאמבלר Surviving in Numbers מנסה לגרום לנשים לאזור אומץ ולספר את סיפור התקיפה שלהן, והוא עושה זאת על ידי מספרים. דווקא המספרים היבשים מעבירים את תחושת התסכול והכאב. מספרן של אוזניים לא קשובות, מספר השנים של בדידות ומספר האנשים שאכזבו אותן. כל מי שבוחרת לשלוח את סיפורה לאתר, מתבקשת להכין שלט שמספר את סיפור התקיפה שלה והמספרים שעומדים מאחוריו: מה היה הגיל שלה, מה היה הגיל של התוקף, כמה פעמים היא עברה תקיפות, לכמה אנשים סיפרה וכדומה.
״הרעיון הזה עלה לי באוקטובר 2013, בסביבות יום השנה השלישי לתקיפה המינית שלי״, כתבה אלי ספרן, מי שמנהלת ומרכזת את הפרוייקט: ״חשבתי על כל האנשים שסיפרתי להם, ועל איך דיווחתי על זה למשטרה, עברתי את כל התהליכים החוקיים, עשיתי את כל מה שקורבן ׳אמור׳ לעשות… ועדיין לא קבלתי אף פעם צדק״.
״השם של הפרוייקט הוא בעל משמעות כפולה. הוא גם משחק מילים על המשפט ׳Strength in numbers׳, כי באמת יש כח בין כל הניצולות שמדברות על החוויות שלהן. בנוסף, הפרוייקט הזה הוא באמת על הניצולות עצמן והמספרים שמסביב לסיפורים שלהן. לכמה אנשים הם סיפרו, בכמה קשרים התקיפות עלו להן וכו׳״, היא הוסיפה.
יש משהו מצמרר בלראות איך סיפורי התקיפות הנוראיים האלה הופכים לסדרה של מספרים. אנחנו רגילים לקרוא סדרות של מספרים כמשהו ניטראלי, סדרה של נתונים אפורים – רק שהפעם כל אחד מהמספרים גורם לנו לנסות לדמיין ולהבין מה זו שכתבה אותו עברה.
אם יש משהו אחד חיובי לקחת מהפרוייקט הזה הוא האומת והתעוזה של כותבות השלטים, במיוחד אלה שמדגישות שהן ניצולות והן חזקות. בתקווה שהפרוייקט יפתח את הדלת לנפגעות נוספות לספר את סיפורן ולצבור כח מהשיתוף והפתיחות.
דרך BuzzFeed
