הזינוק המטאורי בשוויו של המטבע הוירטואלי ביטקוין הפך השקעה של 27 דולר שביצע בחור נורווגי ב-2009 להון עתק של 886 אלף דולר.
כריסטופר קוך השקיע 150 קרונות – 26.5 דולר ב-5000 מטבעות לפני ארבע שנים, אחרי ששמע עליהם במהלך כתיבת תזה על הצפנה. קוך שכח מהם עד שהסיקור התקשורתי הרחב של המטבע הוירטואלי באפריל השנה הזכיר לו את ההשקעה שביצע.
הגישה לחשבון ביטקוין מאובטחת בסיסמא פרטית, עובדה שפרחה מזכרונו. לאחר זמן מה הצליח קוך לשחזר את הסיסמא שלו, ואז ציפתה לו הפתעה נעימה: “היה כתוב שיש לי שם 5000 מטבעות. בחישוב של ערך המטבע היום, מדובר ב-5 מיליון קרונות נורווגים (886 אלף דולר), אמר קוך לתקשורת בנורווגיה.
באפריל 2013 זינק הביטקוין לשיא של 266 דולר למטבע אחד, לא לפני שנפל חזרה לשער של 50 דולר. מאז חלו תנודות בערכו, עד שקפץ באוקטובר ל-197 דולר. קוך המיר עד כה 1000 מטבעות, מספיק בשביל לאפשר לו לרכוש דירה בשכונת טוין האמידה באוסלו, בירת נורווגיה.
מערכת ביטקוין, שנוסדה ב-2009 על ידי מפתח התוכנה היפני סאטושי נקאמוטו, מאפשרת העברת כסף אלקטרוני באינטרנט. היא אינה מפוקחת על ידי סמכות בנקאית כלשהי ומתוחזקת בקוד פתוח על ידי קבוצה של מפתחים. “מטבעות” שנרכשים באמצעות כסף אמיתי במטבע אחר נשמרים כקובץ במחשב של בעל החשבון ומאפשרים לו להעביר את הכסף האלקטרוני באמצעות תוכנת ביטקוין.
בסוף 2012 קיבל ביטקוין מהרשויות האירופאיות מעמד רשמי של ספק אמצעי תשלום (PSP) בעל קידומת בנק בינלאומית, שמציב אותו במעמד שווה לשירות התשלומים פייפאל. בתור PSP יכול ביטקוין להנפיק כרטיסי חיוב (debit cards), לבצע העברות בנקאיות לבנקים אחרים ולהפקיד כסף בחשבונות של לקוחות. עם השדרוג במעמד, מערכת הבנקאות העולמית החלה להתייחס לבעלי חשבון ביטקוין כמו אל כל חשבון בנקאי אחר.
