יותר מכל, אהב הרב עובדיה המבורגר ובמיוחד המבורגר של “עטרה בורגר”. זה מותג הבשרים הענק שהקים בעצמו, במקביל לכתיבת עשרות ספרי תנ”ך, פירושים הלכות ותקנות, חלקן הגדול בנושאי מזון ואוכל.
הרב אהב מאד לאכול ולשתות ולהמליץ לציבור שלו מה לאכול ואצל מי לקנות והיה ה-“טיים-אאוט” של הציבור הספרדי מסורתי תומכי ש”ס, לא רק סמכות דתית אלא גם קולינרית. עתה האימפריה העסקית קולינרית שהקים במו ידיו עומדת להתפרק במסע השתלטות מכוער שנפתח היום על נכסיה ומותגיה הרבים שרוב הציבור החילוני אינו מכיר או נחשף אליהם.
רבים מעידים על כך שהאיש היה גאון תורני ממעלה ראשונה, אולם הוא היה גאון גם בתחום הכלכלי, עסקי שיווקי ואין ספק שהבין לאן הרוח הכלכלית במדינה נושבת והקים את אחד מאימפריות המזון הגדולות הגנריות במדינה תחת המותג “עטרה” (מכאן נגזר הביטוי השיווקי “להחזיר עטרה ליושנה”). כלומר, לחזק את חצר הרב כלכלית, והמותג נשען על הכשרות מחמירה סופר גלאט של בדץ בית יוסף, שנשלט על ידו כמובן כמו כל הפירמידה העסקית תחת שליטתו – הוא לא נוחי דנקנר ולא תלוי באשראי של אחרים.
הציבור החילוני הקונה ברשתות מזון ושיווק חילוניות שבעיקר שמפרסמות בטלויזיה לא מודע לפועלו הרב של הרב בתחום היזמות העסקית משום שהיא הוסתרה בקפידה מאחורי הדימוי של הרב המנצל את כל זמנו ללימוד תורה יומם וליל ומקדישו לעבודת האל. עם זאת, הרב הקדיש חלק ניכר מזמנו וכוחו לבניית אימפרייה כלכלית אדירה בניהול של בני משפחתו ומקורביו ויתכן שמקור שם הכשרות המחמירה של “בית יוסף” היא על שם בנו יורשו המתוכנן שנפטר במפתיע לפני שנה, ולכן מתנהל כבר מאבק שליטה מכוער לצורך השתלטות על נכסי האימפרייה וניהולה השוויה מאות מיליונים שקלים, וכמובן מינויים וגובים והרבה כסף שמסתובב סביבה.
הרב היה אדם חכם והבין שאין מפלגה או גוף אידיאולוגי ללא זרוע כלכלית ויכולת לחלק ג’ובים. הוא הכיר היטב את “שיטת מפא”י” שהקימה קואופים, וצרכניות לבוחריה ונתנה מקומות עבודה לבוחריה בלבד, ולאחר מכן עבר העניין אבולוציה לוועדים הגדולים, והוא יישם את השיטה הזו באימפריה של ש”ס אחד לאחד, כדי לצבור כוח כלכלי שיכניס כסף לניהול האימפריה ויאפשר חלוקת ג’ובים למקורבים.
הרב הקים אתבד”ץ בית יוסף בפיקוחה של מועצת גדולי התורה של ש”ס וכל מצביעי ש”ס ומעריצי הרב מחוייבים לקנות רק סחורה שנמצאת תחת הגלאט כושר הזה ותחת המותג עטרה. כך הוקמה “משחטת עטרה” המייצרת ייצור בשר מיוחד למצביעי ש”ס, ובנוסף הוקמה מיני רבנות והכשר בדץ בית יוסף לעסקים במקביל לרבנות הראשית, שעובדת עם כל החברות הגדולות במשק וגוזרת את חלקה מגדולים וקטנים תוך מתן שירותי דת לקהילה.
ש”ס אינה באמת מפלגה היא תמנון כלכלי עם שני ראשים, ש”ס לא באמת דואגת לעניים, אלא היא הפכה אותם בחסות הדת למנוע צרכני שיווקי ענקי, כשהציבור שלה נשמע באדיקות לפסיקות הלכתיות המשודרות ברדיו ש”ס כל יום א’, כאשר הדרשות האלה היו גם מכשיר שיווקי ראשון במעלה. מה לקנות? ומה לא? ולציבור בישראל הובאו רק הפנינים של הרב נגד הציבור החילוני ולא הוצגה שיטת פעולתו להקמת האימפרייה הכלכלית שעתה כולם נלחמים עליה.
האימפרייה נוהלה עד היום בריכוזיות רבה על ידי הרב עובדייה יוסף ובני ביתו חצרו ומקורביו, בשני צירים: האחד בהכתבת כשרות כשרות הרב עובדיה “כשרות עטרה – בד”ץ בית יוסף”, והשני מינוי עשרות אלפים לתפקידים דתיים שיצרה האימפריה עבור עסקניה : מינוי רבנים למועצות דתיות, לרבנים ראשיים, גובים ברבנות, חברה קדישא, לראשי ישיבות, לגובים שונים בישיבות, למשגיחי כשרות, הצבת רבנים בחו”ל ובבתי מלון ומסעדות, ייצור מוצרי מזון בהכשר – על פי דין תורה, מורים למוסדות חינוך, יבוא מוצרים כשרים, הוצאת ספרים, ושליטה בתרומות בהיקפים מטורפים למוסדותיה, ותרומות לחצרות רבנים, ושליטה באלפי מקומות עבודה במגזר הציבורי והמינימום לכל עבודה הקשורה בדת 5000-6000 שקל, וככל שהצורך החילוני והדתי עולה, המחיר עולה בהתאם.
בסך הכל מדובר בארגון כלכלי השולט באופן מוחלט על חיי קרוב ל-800,000 איש, וקובע להם מה יאכלו, ישתו ,ילבשו, והשפעתו על הצריכה כלכלית במשק נמדדת במיליארדים רבים, שכחצר הרב עובדיה ז”ל גוזרת את חלקה בכסף וגובים נחשקים.
אכן, זה היה סטארטאפ למופת בנוסח מפא”י וארגוני הצרכנים הגדולים במשק כמו חבר, האגודות החקלאיות חברת חשמל ותעשייה אווירית, אבל בניגוד להם, מחירי הסחורה ללקוחותיו השבויים ברגולציה הדתית גבוהים ממחירי סחורה רגילה שהצרכן המאוגד משלם, ככה זה כשרוצים לשמור את העניים למטה ודואגים שלא יתרוממו בחסות חוקי הכשרות של הבד”צ שהמצאת – אחלה רעיון שיווקי באצטלה של דת.
כתב: אבי זלינגר. פורסם במקור באתר “היום בכלכלה”
