מדענים מאוניברסיטת מיאמי ומהמכון הטכנולוגי בציריך מאמינים שהם גילו “חורים שחורים” בים, כך הם מכנים את מערבולות הים שזיהו, מהן שום דבר לא יכול לחמוק, אפילו לא מים.
לפי הממצאים המתפרסמים בגיליון אוגוסט של כתב העת Fluid Mechanics, החוקרים, שהתבססו על תמונות לוויין, גילו כי התופעה המשונה הזו מתרחשת כיוון שהמערבולות מורכבות נתיבי מים מעגליים כה חזקים, שום דבר לא יכול לחמוק מהן, אפילו לא מים.
מערבולות אלה הן המקבילות הימיות לחורים שחורים, אותם גרמי חלל בעלי שדה גרביטציה כל כך עוצמתי עד כי דבר לא יכול לחמוק מהם, כולל אור. זאת לא נקודת הדמיון היחידה. מסתבר שגם מבחינה מתמטית יש דמיון בין ה”חורים השחורים” שמצאו המדענים בים, לבין מקביליהם בשמיים.
בניגוד לאלה שנמצאו בים, חורים שחורים “אמיתיים” אי אפשר לראות. הם נוצרים בעקבות כוכבים בעלי מסה אדירה שהתפוצצו וקרסו לתוך עצמם. הם יוצרים “קרעים” במרחב הזמן בחלל, אשר מושכים לתוכם כל דבר שמתקרב אליהם, לרבות אור. בנוסף, כל דבר שנשאב אליהם לעולם לא יוצא ממנו. כך, טוענים המדענים, ה”חורים השחורים” שהם מצאו בים שואבים אליהם כל דבר שנקלע לדרכם לרבות מים, כפי שקורה לאור שנשאב לחור שחור.
מערבולות המים הללו אותרו בדרום האוקיינוס האטלנטי, ולדעתם של המדענים מדובר במערבולות המים הגדולות ביותר על פני כדור הארץ.
הדמיה: חורים שחורים באוקיינוס.
מבחינה מדעית, מערבולות ים נוצרות בין היתר כאשר מים זורמים מנסים להתגבר על מכשול הנקלע לדרכם. כדי להתגבר על המכשול, המים מסתובבים סביבו, ונוצרת זרימה נגדית של מים, כך שזרמי המים המנוגדים הם שבעצם יוצרים את המערבולת. גורמים נוספים למערבולות ים הם בין היתר רעידות אדמה בקרקעית הים ורוחות חזקות.
מציאת ה”חורים השחורים” הללו הוא ממצא חשוב, לדעת המדענים, כיוון שהוא יוכל לעזור להבין כיצד מתפשט הזיהום באוקיינוסים ברחבי העולם, וגם איך משפיעות מערבולות המים על הטמפרטורות של האוקיינוסים.
