בגיל 14 ליאורה גלבר נסעה לראשונה עם חברה לנואיבה. "אחרי יומיים המשטרה העלתה אותנו על אוטובוס חזרה לתל אביב", היא מסכמת את החוויה, "אחרי החזרת השטחים הייתי שם פעמיים ודי, מפחיד בטירוף, עכשיו כשבסיני מתפתחת לה מלחמה ואל קעידא מסתובב שם, נזכרתי בימים היפים של סיני".
כשגלבר חיפשה ברשת תמונות, מידע על ההיפים והמתנדבים שבילו בסיני בימי פסטיבל נואיבה, התוצאה הייתה גורנישט, בקושי 10 תמונות. כך נולד דף הפייסבוק געגועים לסיני 1970-1982 שמיועד לאיסוף תמונות מהימים היפים ההם.
גלבר: "אם אתם שייכים לדור החדש, לכו תשאלו את ההורים, הדודים והשכנים…אין ברשת אף תיעוד מהשנים האלה וחבל…אז שהחברים יפשפשו בבוידעם, יאבקו אלבומים, יצלמו ויסרקו ונעלה את סיני לתודעה לדור הצעיר שלא ידע את שארם".
התמונות עטופות דוק של תום ונוסטלגיה, ארומה חזקה של חופש, חול וגעגועים לפרק בעבר הישראלי הקרוב שלא יחזור כל כך מהר.
מרכז הצלילה בשארם א שייח 1973
נואיבה 1978
דהב 1976
נואיבה 1978
נואיבה 1978
מרכז הצלילה סידני עלי 1970
