Arctic Monkeys – Why You Only Call Me When You’re High?
מלאים בחשיבות עצמית ששמורה רק ללהקות אינדי אנגליות מצליחות, הקליפ לסינגל החדש של הארקטיק מאנקיז מתחיל כשברקע מתנגן הסינגל הקודם והמילים עצמן מעידות על חשיבות עצמית מופרזת על גבול הסחיות. איך, איך נפלו גיבורים?
The Smiths – How Soon Is Now?
אבל, אפילו להתנשאות של ארקטיק מאנקיז יש תקדים הסטורי. דבר ראשון, שימו לב שגם פה מדובר בשם שיר שמוצג כשאלה/תהיה – טריק מוכר של אנשים יהירים. דבר שני, בניגוד לתדמית השברירית שיצר לעצמו, מוריסי מעיד על עצמו שהוא הבן, היורש ולא יודע מה עוד, וגם משתיק מתנגדים פוטנציאלים על הדרך, מה שמעיד על נטיות אדנותיות מדאיגות. המניפולציה הזולה בה הוא מציג את עצמו כיצור אנושי שזקוק לאהבה ממש כמו כולם לא משכנעת כי היום – בניגוד למה שהיה ב 1985 – אנחנו מריחים בפייסבוק מניפולציות מקילומטרים.
Muse – Supremacy
והנה עוד הרכב בריטי שאולי יותר מכל הרכב אחר ראוי לאחוז בתואר הנכסף. מופת של ראוותנות מוזיקלית שמיישר קו עם השם המנשא של השיר והשירה האריסטוקרטית של הסולן שגורמת לי לנחור בבוז.
Dream Theater – On The Backs of Angels
אבל סנוביזם מוזיקלי בהחלט לא מאפיין רק להקות אנגליות, ואין כמו להקת תאטרון החלום האמריקקית כדי לחזק את הטענה. השיר הזה, כמו כל שיר שלהם, הוא מופע ספיינל טאפי-פירוטכני של אוננות מוזיקלית משופשפת היטב ע”י אודיופילים חסרי מנוח שהמילה שחצנות קטנה עליהם. ואם אהבתם את הגיטרות בהתחלה, חכו שהקלידים הניאו-קלאסיים יכנסו קצת אחרי שתי דקות כאילו ריצ’רד קליידרמן לא עשה מספיק בושות.
The Mars Volta – Cotopaxi Octahedron
עוד להקה אמריקנית שעפה על עצמה כבר שנים עם עיבודים עסוקים וסולן שמעריץ את גדי לי מ Rush. ואם זה לא מספיק, תנסו לקרוא את שם השיר ולהגיד אותו בקול רם, אם אתם מצליחים. כל מילה נוספת – מיותרת.
Randy Newman – Short People
כשרנדי ניומן שר שלאנשים נמוכים אין סיבה לחיות מה אני, עם כל ה 159 ס”מ שלי, אמור לחשוב ולעשות? זה לא רק שיר מתנשא (תרתי משמע), זה פשוט שיר זדוני שמתיר את דמם של אנשים נמוכי קומה החיים מהיד לפה בשולי החברה.
Jona Lewie – You’ll Always Find Me In The Kitchen At Parties
חזרה לממלכה הסנובית המאוחדת, ללהיט האחד והיחיד של ג’ונה לואי האליטיסט שבמסווה של ביישנות היה הולך למסיבות ומריץ מהמטבח בדיחות על כל מי שנמצא כדי להרשים את הבנות. כמה לא מנומס.
Flo Rida – Club Can’t Handle Me
אל תתנו לפופ האספסופי שלו להטעות אותכם: פלו רידה הוא אליטיסט מדופלם שחושב שאף מועדון לא יכול לספק את הדרישות שלו. ולחשוב שהוא בא משכונת מצוקה במחוז שכוח ליד מיאמי.
David Guetta – Ain’t A Party
והנה עוד אחד שחושב ששום מסיבה לא שווה בלעדיו. ואנחנו מדברים על דיוויד גואטה, כן? האיש שבקושי יודע לנגן תו אחד ומשתמש בפלייבק כשהוא מופיע? יאללה, תנוחי.
Neon Hitch – Fuck U Betta
עוד אחת שצריכה לנוח ומבטיחה הבטחות שווא. אחד שיודע.
תמונת שער: Shutterstock.com
