תמונות של שנאוצרים עצובים שנשכחו בגשם

לפיד לא ייפול על מה שיעשה או לא יעשה. לא כשר אוצר ולא כראש ‘יש עתיד’. זאת מכיוון שהוא קודם כל אישיות, ופחות מכך ישות. לפני היותו פוליטיקאי, ח”כ או שר, הוא קודם כל פרסונה, כלומר מסכה שדרכה יוצא קול. והמסכה הזאת אמורה “לרגש”. יאיר לפיד הוא עניין רגשי. לכן אם ייטיב לרגש, לשחק, יסלחו לו על כל מיסיו וכל שקריו. אם יכשל בפרפורמנס, ביגון יירד שאולה.

ויש לשים לב היטב לשם המשחק: אמינות. לא במובן של לומר אמת. במובן של אותנטיות. לא דיבור רהוט, לא מראה מצודד, אפילו לא להיות נחמד. מדובר בשני דברים: לשמור על cool, ולהיות גבר (שוב: לא במובן המצ’ואיסטי, במובן החברמני). ודאי, קשה להגדיר מאפיינים אלה, וקשה עוד יותר לקחת אותם ברצינות, אבל אלה שני הקריטריונים המרכזיים שדרכם נמדד יאיר לפיד. הן אצל אוהביו, הן אצל שונאיו. בעזרתם של אלה הוא עלה, בלעדיהם הוא ייפול. מי ששונא אותו כבר עכשיו שונא אותו קודם כל כי הוא מרגיש שאין מזוייף ממנו. מי שאוהב אותו אוהב אותו כי בעיניו הוא “אחלה”. יותר מאשר החלטותיו הכלכליות, מעשיו הפרלמנטרים, אמירותיו, מדיניותו – מצביעיו מצפים ממנו שיהיה אחלה. פחות שיעשה טוב, יותר ש”יבוא בטוב”. פשוט שיהיה “יאיר לפיד”.

בינתיים, על פי הקריטריונים האלה, הוא במסלול התרסקות. הוא לא מצליח לשמור על קול, ולא לעשות רושם שהוא גבר. הוא לא אותנטי. התגובות שלו בפייס, ההתנהגות מול עדי קול, הצורך האובססיבי שלו להצדיק את עצמו. הזלזול המתנשא על כל מי שלא מסכים איתו. בזמן האחרון ניכר שהוא מנסה בכוח להיות קול (בעזרת שנינות רדודה, הנמכתם של יריביו), אבל לנסות בכוח להיות קול זה הדבר הכי לא קול שיש. יש לו את העצבנות והזיוף של נתניהו בתוספת שחצנות שבאה מניצחון גדול מדי ומחוסר ניסיון. הוא נובוריש פוליטי, ולנובורישים אין סטייל.

במובן הזה, אגב, הפייסבוק שהעלה אותו הוא זה שמזיק לו: לפני שאתה שר האוצר נחמד לקשקש בפייס. זה משדר קרבה וסחבקיות. אחרי, אם אתה לא נזהר, מתקבל רושם שאתה סתם קשקשן. לא בגלל שהמסר השתנה, אלא בגלל השינוי בפוזיציה: מצפים ממך למשהו אחר. מצפים שתהיה דווקא קצת מרוחק, מכובד. קול. אם נקצין בדימוי, אנשים אוהבים מאוד לקרוא רומנים זולים, ולא אוהבים לקרוא את התנ”ך. אבל אם התנ”ך יכיל את הטקסט של ’50 גוונים של אפור’ זה לא יחבב אותו על ההמונים, אלא להפך. זה יעורר בוז.

הבעיה של לפיד היא שכאן לא יעזור יועץ תקשורת. זה לא רק עניין של יח”צ. זה עניין של אגו, וההתגברות עליו. לפיד אינו אדם רע, אבל יש לו אגו עצום. דווקא במקום הכי גבוה שהגיע אליו בחייו הוא צריך ללמוד לשים אותו בצד. וזה הדבר הכי קשה שיש. מצד שני, רק זה יציל אותו. צריך להדגיש שוב: לא משנה כמה רע יעשה, אם יהיה סחבקי-קולי-גבר-אחלה-אותנטיהוא יזכה לאהבה ברחוב וניצחון בקלפי.

לאיזה יופי של מסע רוחני מזמינה המציאות את יאיר לפיד”.