facebook_pixel
Uncategorized

למה האיש מאחורי "ויקטוריה סיקרט" הרג את עצמו?

מי היה מאמין שאחד המותגים החזקים בעולם, "ויקטוריה סיקרט", הסקסי והכה נשי בכלל פנה לקהל הגברים בימיו הראשונים? אבל מילא. הסיפור מאחורי אימפריית ההלבשה התחתונה הוא טרגי ומפכח עיניים. חובת קריאה לכל איש עסקים בפוטנציה ולכל אדם החולם על הצלחה עולמית.

הסיפור מתחיל במחצית שנות ה-70', אז נכנס גבר בשם רי ריימונד לחנות הלבשה תחתונה כדי לרכוש מתנה לאשתו. כל הסיטואציה הביכה אותו מאוד. הוא הצליח למצוא רק חלוק עם הדפס פרחים, שלא לדבר על כך שהמוכרת התייחסה אליו כמו סוטה. 

ראו גם: ויקטוריה סיקרט חשפה את "הגוף המושלם" וחטפה על הראש

המסע הזה לעבר העולם התחתון הנשי לא היה בזבוז זמן. הוא הצית רעיון במוחו של ריימונד, מה שהפך שנים לאחר מכן לאימפריה עולמית המוכרת לנו בשם "ויקטוריה סיקרט". בעקבות אותו ביקור מביך בחנות ההיא, ריימונד שוחח עם חבריו והוא הבין שקיים חלל ריק בתחום. לא היה מקום אחד בו גברים יכולים היו לרכוש הלבשה תחתונה בלי להרגיש כמו חייזרים. 

ריימונד החליט שהוא האיש שיביא את הבשורה ויקים מקום בו גברים ירגישו בנוח בחנות, מקום בו כל גבר יוכל לעשות שופינג בלי לחוש רע. חשוב לזכור שבשנות ה-50 וה-60' רכישת חזיות ותחתונים נתפשה כפונקציונלית ושיקול של מחיר בעיקר. אז לא היה ביקוש לחזיות סקסיות או לתחתוני תחרה מפתים. העולם התחתון לא היה שואו או סוג של לייף סטייל.

כאשר ריימונד הקים את "ויקטוריה סיקרט" בשנת 1977 הוא עמד לשנות את כללי המשחק. מרגע זה והלאה, הלבשה תחתונה תהיה סקסית, מפתה ולא פחות נחשקת משמלת משי קטנה. גם בחירת השם לא הייתה מקרית. היא שיקפה במדויק את תחושת המסתוריות שהוא ניסה להעביר. השם "ויקטוריה" טמן בתוכו את השיק הויקטוריאני אבל "הסוד" העניק למפעל פוש אפ של שיק סקסי וחבוי שמתגלה לנגד עיניך.

מטרת החנות שלו הייתה להעניק אווירה כייפית, עטורת סטייל, בה סקסיות אינה מילה גסה. הרעיון של ריימונד היה מהפכני ונועז ובשנה הראשונה החברה הרוויחה 500 אלף דולר. אבל עסקים הם עניין חמקמק. מי שמצליח הוא אדם בעל חזון שידע למלא צורך. כזה שאפילו המציא צורך. איש עסקים מבריק מזהה חלל בענף ובעזרת תושייה, יצירתיות ועקשנות חותר למטרה. אבל איש עסקים עילאי הוא זה שידע להתאים את עצמו לרוח הזמן, יתגבר על אתגרים ומכשולים ויחשוב כמה מהלכים קדימה. לא כל רעיון גאוני יכול להפוך לעסק מצליח לטווח רחוק.

ריימונד אמנם הצליח להקים אימפריה מהפכנית כי הוא זיהה צורך חם אבל גם אימפריות נופלות אם הן לא יודעות להסתגל לשינויים ולנצל הזדמנויות אדירות המונחות לפניהן. בשנים הראשונות של עסק עליו לפנות לנישה ולהצליח שם. אבל בטווח הרחב היה עליו להתרחב כדי להצליח וזה אומר לפנות לקהל הרחב יותר. אם עסק לא יצליח בשלב זה הוא לא ממצה את הפוטנציאל. 

בשנת 1984 "ויקטוריה סיקרט" הרוויחה יותר מ-4 מיליון דולר. באותה תקופה החברה התקרבה לקו הביקיני האדום של פשיטת רגל. משהו היה חסר, ידע ריימונד, אבל מה?! הוא לא הצליח לשים את האצבע על זה.

באותם ימים איש עסקים בשם לסלי וקסנר צעד לסניף של "ויקטוריה סיקרט". כמו ריימונד, גם הוא פעל בתחום הטקסטיל אבל בניגוד למייסד, הוא הבין מהר מאוד מה הבעיה. בגדול, וקסנר הבין שהמותג פנה לגברים. מצחיק כשחושבים על זה בדיעבד אבל החברה לא כבשה את לב הנשים והיא בסופו של דבר הצליחה מאוד בקרב הלקוחות הגברים. ממש כמו בחזונו הראשוני של ריימונד. אבל זה אמר שנשים בכל העולם לא הרגישו שיש להן מקום ברשת הזו.

הקטלוג והחנויות עוצבו ברוח גברית. נכון, זו הייתה מטרתו של ריימונד אבל הוא לא הצליח לראות את התמונה הגדולה: לקוחות נשים. עולם שלם של רוכשות שיכולות היו להקפיץ מכירות. באופן אירוני, נשים חשו בחנויות אי נוחות כמו שריימונד בזמנו חש. אמנם לריימונד היה רעיון נפלא אבל הוא לא הצליח להביט מעבר לכתפיית החזייה ולראות לאן הוא יוכל להתפתח. 

וקסנר, שהבין את מלוא הפוטנציאל, רכש ב-1982 מריימונד את החברה בסכום של מיליון דולר בלבד. הוא שימר את הקונספט הסקסי והאופנתי אבל פנה לנשים ולגברים כאחד. הוא שידרג את הקטלוג עם דוגמניות מהממות, הוא עיצב את החנויות באופן מודרני וקולי, ולמעשה יצר מצב בו גברים נהנו להביט בקטלוג ונשים נהנו לרכוש בחנויות. וקסנר הפך את עולם ההלבשה התחתונה למיינסטרים, אהוב ומצליח ברמות בינלאומיות בקרב שני המינים. 

ב-1995 "ויקטוריה סיקרט" כבר הייתה שווה 1.9 מיליארד דולר! ובעלת 670 סניפים ברחבי המדינה. בשנה שעברה החברה אף הוכתרה כ"המותג המצליח בעולם בתחום ההלבשה". כיום הונו של וקסנר עצמו מוערך בכשבעה מיליארד דולרים. מה שהפך את החלטתו העסקית בזמנו לאחת החכמות ביותר. איש שלקח חברה גוססת והפך אותה לאימפריה.

לאחר שריימונד עזב את עסקי "ויקטוריה סיקרט" הוא פתח חנות בתחום ההלבשה לילדים אך למרבה הצער היא לא הצליחה והאיש פשט רגל ב-1986, התגרש מאשתו ושקע לדיכאון. האירועים הללו לא תרמו למצבו הנפשי. ניתן לדמיין שהוא סחב חרטות סביב הבייבי העיסקי שלו.

הסוף הטרגי הגיע כאשר ב-1993 ריימונד קפץ למותו מ"גשר הזהב" בסן פרנסיסקו, המקום האהוב על מתאבדים רבים. קשה לדעת בדיוק מה הוביל אותו לשים קץ לחייו וניתן רק להניח שהשילוב הקטלני של אהבה נכזבת ופשיטת רגל הביא אותו לקצה. בדיעבד, אולי ריימונד לא היה חייב לוותר על חלומו. אולי הוא יכול היה לפצח את המרכיב החסר בחברה שבנה ויסד.

הסיפור הזה, מעבר להיותו מטלטל ועצוב, בא להראות איך ניתן להיות בעל רעיון מהפכני וכזה המזהה צורך בחברה אבל גם איך ניתן באותה קלות לפספס הזדמנות אדירה העומדת לפניך. אין מה לוותר על רעיון טוב אלא לראות איך ניתן לשכלל, לשדרג ולהתאים אותו לצרכי השוק. לעיתים מדובר פשוט בשינוי גישה. קונספט שיווקי חדש ובעיקר, רצוי לשמור על ראש פתוח ולחשוב "מחוץ לתא ההלבשה". רק לא להתייאש. הגלגל תמיד יכול להסתובב.

דרך Elite Daily

אודות הכותב

גל מור

גל מור

גל מור הוא מהמייסדים והעורך הראשי של BeMedia ו"חורים ברשת". גל הוא מאנשי התוכן הוותיקים והבולטים בתחום הדיגיטל. הוא היה כתב המחשבים הראשון של אתר ynet עורך ערוץ המחשבים ומנהל פיתוח התכנים באתר. בשנת 2016 ייסד את Bemedia, פלטפורמת מדיה באמצעות חוכמת ההמונים

Your reaction

חביב
עצוב
מצחיק
OMG
WTF
וואו

תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה

הקליקו כאן כדי להוסיף תגובה

-->