הכל יחסי בחיים, על פי אלברט איינשטיין, וסקס אינו יוצא מין הכלל (הא!). לאנשים יש מושג מאוד סלקטיבי באשר למשמעות הכמותית של “הרבה” או “מעט”. ישנן נשים שחושבות שהגבר שלהן גומר מהר מדי אחרי 10 דקות ולאחרות פרק זמן כזה נתפש כמו נצח והן מייחלות לרגע שייגמר.
להן הייתי מייעצת לקבוע פגישה עם סקסולוג אבל זה עניין לחפירה נפרדת. והגברים, הו גברים מסכנים, גם להם יש תסביכים לרוב. חלקם מאלצים את עצמם בזמן האקט לחשוב על השואה, על סבתא, על פקיד השומה שלהם, אחד עם פלולה ענקית שצועק עליהם להגיש כבר את הדו”ח למע”מ, הכל חומרים ששלקוחים מהמציאות, והכל כדי לא להרגיש שהם מאכזבים את בת או בן הזוג.
אבל כמה ארוך זה ארוך או קצר?
איזו שאלה נהדרת! אני שמחה ששאלתם.
במאמר חדש שפורסם בכתב העת Conversation החוקר ברנדן זייץ שופך אור על הסוגיה מזווית ביולוגית אבולוציונית. בתהליך הוא חפר מחקר מ-2005 שמספק כמה נתונים על הזמן הממוצע של זכר בתוך הגן הנעלם.
במסגרת המחקר תשאלו החוקרים 500 זוגות הטרוסקסואלים מארה”ב ומאירופה (הם רצו לתשאל גם זוגות הומוסקסואלים אך מפתיע ככל שזה נשמע, ב-2005 עדיין היה קשה לדובב אותם לניסויים כאלה).
הזוגות התבקשו לתזמן את הרגע בו נכנסו למנהרה ועד לשלב בו הממטרות החלו לפעול משל היה זה דיווח תנועה בגלגלצ. במחקר הזה נבדקה רק האורגזמה הגברית כי ידוע שגברים הם קצרים וארציים ונשים הן ישויות עילאיות שגומעות מרחקים ארוכים.
בכל אופן, השולף המהיר במערב החזיק מעמד 33 שניות על פי המחקר, בעוד “הארי הארוך” עשה את זה במשך 44 דקות רצוף!. הזמן החציוני של גברים בסקס עד לקו הסיום עמד על 5.4 דקות.
על פי מחקר נוסף, לגברים שמחזיקים מעמד מעבר לחציון יש יתרון. על פי המחקר מ-2008, המפגשים המיניים הטובים ביותר נמשכים בין שבע ל-13 דקות.
כדאי לזכור כי יש סבירות שכל המחקרים האלה מוטים. הרי ייתכן שהבחורצ’יק המסכן שנתן את כל מה שהיה לו ב-33 שניות, קצת יותר מהפסקת פרסומות בטלוויזיה, סבל מחרדת ביצוע משום שידע שהוא נמדד.
ואולי בכלל “הארי הארוך” החזיק מעמד 44 דקות כי הוא ידע שייכנס להיסטוריה של המחקר הסקסולוגי? ובכלל, כמה זמן זו לא השאלה הנכונה אלא כמה טוב. מי בכלל רוצה שפן של אנרג’ייזר שמחזיק לנצח אך מתייחס לפרטנרית שלו כמו קונטרה לבוכנה האנושית? הגיע הזמן להפסיק להתייחס לנתונים שטחיים כמו אורך וזמן כשהרגש (וגם העובי, בל נשכח) זה מה שקובע.
