איך מתמודדים עם ילד שנוקט באלימות בגן? רון שמעוני מסביר

אם הגעתם למאמר זה, אני כאן קודם כל כדי לספר לכם שמה שאתם חווים, כבר נחווה (וכן גם יחווה בעתיד) על-ידי הורים רבים נוספים. מה שנקרא צרת רבים 🙂

הורים שפונים אלי, מתארים את המבוכה, התסכול ובעיקר חוסר האונים כאשר הם מקבלים טלפון מהגננת בגן או שיחת נזיפה מאולתרת בעת האיסוף מהמסגרות: “הוא נושך כל הזמן”, “היא דוחפת את החברים שלה”, “הוא מרביץ ולוקח לילדים צעצועים בכוח”.

במקרי קיצון, הערות אלו כוללות גם איומים בסנקציות דוגמת הרחקה מן הגן.

אם כך, מה עושים? ובעיקר, איך מתמודדים עם בעיה שמתרחשת בגן הילדים, הרחק מעינינו הבוחנות?

השליטה מתחילה אצלנו בבית

לרוב, כשהורים מתקשרים אלי ומספרים על אלימות במסגרת החינוכית, אני שואל “זה קורה גם בבית?”. אני יכול לספר לכם שעוד טרם פגשתי במקרה בו ההתנהגות הפסולה לא קרתה גם בין 4 קירות הבית.

אומר מיד, לא מדובר בעדות על כך שילדכם חלילה פועל מתחושת כוח שלילית, בריונות, או מכוונת זדון. זה ממש לא הכיוון.

התנהגות אלימה בקרב ילדים, בעיקר בגילאי הגן, נובעת לרוב מקושי מסוים, מצוקה:

• אם הילד לא מקבל מענה למבוקשו
• אם הילד מתקשה לבטא את עצמו ואת רצונותיו באופן מילולי
• אם הילד איננו יודע כיצד להתמודד עם תסכול ודחיית סיפוקים

כלומר, ייתכן מאוד שלילדכם אין את הכלים לבוא ולבקש עזרה מהגננת, או להביע את רצונותיו בפניו חבריו לגן; וזאת הדרך שלו להשיג דברים, ו/או למשוך את אור הזרקורים – אלימות.

אז מה עושים?

 כפי שציינתי קודם לכן, התנהגות שכזאת כמעט תמיד מקבלת ביטוי גם בבית; וזהו יתרון עצום! כי זה מקנה לכם, ההורים, שליטה.

נכון, אנחנו לא יכולים להתמודד עם מה שקורה בגן. ובהערת ביניים אומר, שהקושי גובר ומתחזק בצהרון, שם מראש הורים נוטים לעתים לוותר וזה חבל לטעמי. נכון שאין זו אותה מסגרת חינוכית הדוקה כמו שעות הגן, אך היא חשובה לא פחות.

אבל! בבית, בבית יש לנו את היכולת והאחריות לספק לילדינו את הכלים הנדרשים להירגעות, את הכלים הנדרשים לבקש עזרה מילולית, ואת הכלים הנדרשים כדי לדרבן דחיית סיפוקים.

ברגע שתחזקו את ילדכם בבית, אתם תראו בהתאמה כיצד ההתנהגות האלימה פוחתת גם בגן.

כשההורים באים אלי, אני תמיד מברר איתם 2 דברים:

• מה קרה רגע לפני שהילד נשך בבית את אח שלו לדוגמה, או לפני שהוא הרביץ להוריו,
• ומה קרה רגע אחרי שהוא הרביץ. כלומר, מה הייתה התגובה שלנו להתנהגות שלו.

*במילים אחרות: מה היו הנסיבות להתנהגות, ומה היו התוצאות/ההשלכות שהילד חווה כתוצאה מההתנהגות.

בהדרכת ההורים אני עובד עם ההורים (ההדרכה מתקיימת עם ההורים בלבד, ללא נוכחות הילד/ה), ואנו בודקים ביחד, איך אנחנו יכולים לשנות את הנסיבות, ואיך אנחנו יכולים לשנות את אופי התגובה שלנו להתנהגות הפסולה.

לא אחת, אנחנו נוכחים לגלות כיצד התגובות של ההורים למעשה חיזקו את ההתנהגות הפסולה, ודרבנו אותה (מבלי להתכוון כמובן).

אתן דוגמה פשוטה: הילד התחיל להכות אותנו לאחר שכיבינו לו את הטלוויזיה. במקום שנעמוד בהחלטתנו, אנו מדליקים את הטלוויזיה ל”עוד 5 דקות”. זהו מקרה קלאסי שבו הילד נוכח להבין שהתנהגותו השתלמה לו.

דוגמה נוספת: הילדה מבקשת לקבל תשומת לב מן ההורה שמשוחח בטלפון. היא מכה אותו ברגליו, עד שהוא בוחר לסיים את השיחה ולהתפנות אליה. גם כאן, אנו למעשה מדרבנים את ההתנהגות הפסולה.

עלינו להוציא את הרווח מההתנהגות האלימה

 ברגע שבו ילדינו יבינו שאין כל רווח בהתנהגות שכזאת, הרי שההתנהגות הזאת תעלם.

במילים אחרות, הוצאת הרווח משמעו ללמד שיש השלכות למעשים.

למשל:

יום שבו לא יהיה לילדנו זמן מסך בעקבות התנהגותו. בפעם הראשונה ההתמודדות שלנו תהיה קשה, יהיו צעקות, אולי בכי. אבל בפעם השנייה והשלישית הוא יבין שאם הוא עושה מעשה פסול שכזה הרי שהוא יוצא מופסד.

אני יכול להבטיח לכם – ילדים הם עם חכם! הם כל כך נבונים, ויודעים להסיק מסקנות מהר.

אבל זה לא הכל!

נכון, צריך להראות שיש השלכות למעשים פסולים. ועם זאת, הורים רבים נוטים לשכוח שכדאי גם להחמיא ולפרגן על התנהגות חיובית. זה חשוב לא פחות.

במידה ואתם רואים שילדכם ביטא את עצמו במילים, או המתין בסבלנות שאחיו יסיים עם צעצוע מסוים, תנו לו את הפרגון שמגיע לו. אפשר גם פרס סמלי כמו מדבקה על החולצה. זה שווה המון. הוא יתפוצץ מגאווה.

אודות רון שמעוני – ייעוץ והדרכת הורים

 שמי רון שמעוני  בעל תואר שני בחינוך  מוסמך בהדרכת הורים בגישת מיכל דליות ובייעוץ שינה בגישת ‘לילה טוב לשינה בריאה’, ומנתח התנהגות ABA.

הטיפים שנתתי כאן עובדים מעולה, ואני ממליץ עליהם בחום. השינוי ממש מחכה לכם מעבר לפינה! ואם אתם מרגישים שאתם צריכים את ההנחייה הזו, את ה’דחיפה’ או הדרבון, אני כאן כדי להציע הדרכת הורים פרטנית בתהליך אישי ופרקטי.

אני בונה לכל משפחה ומשפחה את מה שעובד לה, מה שנכון עבור אותה המשפחה. מלמד אתכם להיכנס לרגע לנעליהם של הילדים, להבין את עולמם ולהביא לשינוי שמתחיל קודם כל בנו. ברגע שאנחנו נשנה את תגובתנו, ילדינו ישנו את התנהגותם.

אני מזמין אתכם לבקר באתרי, ולהתייעץ איתי בכל שאלה.

קרדיט תמונה FREEPIK