משרד עו”ד שי דנה מייצג לקוחות כעורך דין פשיטת רגל בחיפה, כבר מעל 20 שנה. לעיתים מגיעים ללקוח כספים כתוצאה מתביעת פיצויים בגין נזק גוף ממנו סבל (למשל: כתוצאה מתאונת דרכים או תאונה אחרת שנגרמה לו) ואז נשאלת השאלה : מה גורלם של כספים אלו ? כלומר: האם הם יועברו לחייב המצוי בתהליך פשיטת רגל או לידיו של הנאמן ? (יש להעיר כי כיום “הליך פשיטת רגל“, נקרא “הליך חדלות פירעון”. במאמר זה נשתמש בשם המוכר יותר לציבור הרחב – פשיטת רגל. אדם שהגיש בעבר בקשת פשיטת רגל נקרא “חייב” ואדם שמגיש כיום בקשה לפי חוק חדלות פירעון, נקרא : “יחיד”). במאמר זה מפורטת הפסיקה העדכנית והמחייבת של בית המשפט העליון בנוגע לשאלה שהוצגה.
פירוט הסיטואציה עליה מדובר : אדם ניזוק נזק גוף ולאחר מכן, פתח בהליך פשיטת רגל / חדלות פירעון. בשלב מסוים הגיש לבית המשפט תביעה לקבלת פיצויים בגין נזק הגוף, ובית המשפט קבע שהוא זכאי לקבל כספים מחברת הביטוח בגין נזקי הגוף. האם הפיצויים שנפסקו לו על ידי בית המשפט בגין נזק הגוף, שייכים לנושים של החייב בהליך פשיטת רגל (ואז יועברו לנאמן של הליך פשיטת הרגל), או שהם שייכים לחייב עצמו ויישארו בידיו ?
עורך דין פשיטת רגל בחיפה, עו”ד שי דנה, מסביר כי ההלכה שהייתה קיימת במשך כ-50 שנה בבית המשפט העליון, הייתה שפיצויים בגין נזק גוף שמקבל פושט הרגל אינם מהווים “נכס” ולכן, שייכים במלואם לפושט הרגל ואינם מועברים לנאמן.
בשנת 2016 הוגש לבית המשפט העליון ערעור אזרחי 10217/16 (חברת ב.ת.ב – בניני תעשיה באר-שבע בע”מ נ’ רפאל ג’ינר). המערערת, נושה של פושט הרגל, טענה שיש הצדקה לשנות את פסק הדין שניתן לפני כ-50 שנה. לטענתה, כל הסכום שהמתקבל בידי פושט הרגל אמור להיות מועבר לנושים בהליך פשיטת הרגל, בהיותו חלק מ”נכסי” פושט הרגל. טענה חלופית שלה הייתה שיש להבחין בין ראשי הנזק השונים בתביעה כזו : את הפיצויים ה”ממוניים” (למשל: פיצויים על אובדן כושר השתכרות והחזרי הוצאות) יש להעביר לקופת הליך פשיטת הרגל ואילו פיצויים “אישיים” (למשל: בגין כאב וסבל), יש להשאיר בידי פושט הרגל והם לא יהיו חלק מקופת ההליך. החייב טען כמובן שאין לשנות את ההלכה הקיימת ויש להותיר את כל הכספים בידיו. כונס הנכסים הרשמי סבר שהגיעה העת לבחון מחדש את התוקף של ההלכה הישנה, תוך יצירת הבחנה בין הסכומים השונים שנפסקו לחייב בפסק הדין הנזיקי וזאת מאחר ולעיתים מצבו של החייב משתפר ביחס למצבו לפני התאונה, וזאת על חשבונם של הנושים. כונס הנכסים הרשמי טען שרצוי כי רכיב הפיצויים בגין הפסדי ההשתכרות של החייב בעבר, יועבר לקופת פשיטת הרגל, ורכיב הפיצויים עבור הפסדי השתכרות בעתיד יבוא לידי ביטוי בהגדלת צו התשלומים בתיק פשיטת הרגל. לשכת עורכי הדין שגם היא צורפה להליך, טענה שאין מקום לשנות את ההלכה הישנה, וגם אם יש טעם לשנות את ההלכה, זהו תפקידו של המחוקק ולא תפקידו של בית המשפט. לדברי לשכת עוה”ד תכליתם של הליכי פשיטת הרגל היא, בין היתר, להביא לשיקומו הכלכלי של החייב ולקדם את שילובו בחיים הכלכליים. נטילת כספי הפיצוי מהחייב תפגע, לדברי הלשכה, ביכולתו להשתקם ותהפוך אותו למעשה למעמסה על הקופה הציבורית.
בשנת 2019 נתן בית המשפט העליון את פסק הדין בערעור 10217/16 והוחלט על שינוי ההלכה : בית המשפט העליון בחן את הגדרת המושג “נכס” במשפט הישראלי וקבע שכושר השתכרות של אדם נחשב ל”נכס” ולכן פגיעה בכושר ההשתכרות שלו, מקנה לנאמן בהליך פשיטת הרגל את הזכות לתבוע את העברת הכספים המגיעים לחייב לקופת ההליך. בית המשפט קבע שניתן לפצל בין רכיבי הפיצוי השונים בגין נזקי גוף, וקבע כי פיצויים בגין הפסדי שכר מהווים “רכיבים נכסיים” אשר מוקנים לנאמן. בית המשפט העליון קבע כי העברת הכנסותיו ומשכורתו של פושט הרגל לידי הנאמן, נועדה לממש שתי תכליות עיקריות של הליך פשיטת הרגל: כינוס (איסוף) נכסי החייב כדי לחלק אותם באופן יעיל והוגן בין הנושים ומתן אפשרות לחייב לשקם את חייו למרות ההסתבכות הכלכלית שנקלע אליה. בית המשפט קבע שפיצוי עבור פגיעה בכושר ההשתכרות של ניזוק שהוא פושט רגל, מהווה למעשה תחליף למשכורת שהיה אמור לקבל (אם לא היה נפצע). לכן, בית המשפט לא מוצא טעם להבחין בין המשכורת הממשית של פושט הרגל לבין פיצוי נזיקי שבא “במקום משכורת” ושניהם אמורים לעבור לנאמן.
בית המשפט העליון קבע כי הזכות להגיש תביעה בגין עוולה שגרמה נזק לכושר ההשתכרות של פושט הרגל עוברת לנאמן בהליך פשיטת הרגל. עורך דין הוצאה לפועל בחיפה, עו”ד שי דנה, מסביר כי עוד נקבע כי גם אם התביעה בגין נזקי גוף הוגשה כולה על-ידי הניזוק פושט הרגל, הנאמן יהא זכאי לקבל את רכיב הפיצוי שניתן עבור הפגיעה בכושר ההשתכרות של פושט הרגל הניזוק לעבר ולעתיד. מצד שני, רכיבי הפיצוי בגין “זכויות אישיות” של פושט הרגל, שאינן מהוות “נכס”, יישארו בידי פושט הרגל ולא ייכנסו לקופת הכינוס (למשל: רכיבי פיצוי עבור נזק בלתי ממוני, פגיעה באוטונומיה של החייב, עזרת צד ג’ שקיבל החייב והוצאות רפואיות של החייב לעבר ולעתיד). בית המשפט קבע כי קביעת סכום הפיצוי תיעשה ע”י בית המשפט שנתן את פסק הדין הנזיקי, לפי נוסחאות מפורטות שפרט בית המשפט העליון, ביחס לתקופת הפסד ההשתכרות כולה (עבר + עתיד), תוך התחשבות בסכום הכולל שנפסק ובהתחשב בפרמטרים הרלוונטיים; בימ”ש יקבע את התקופה הרלוונטית להעברת רכיב הפיצוי בגין הפסדי ההשתכרות לעבר ולעתיד, ויקבע מהו הסכום שיועבר לנאמן מתוך הסכום הכולל תוך התחשבות בסכומים הדרושים לפושט הרגל ומשפחתו לצורך מחייתם בכבוד והוצאותיהם. הסכום שיועבר לנאמן, הוא סכום יחסי שמתייחס רק לתקופת הליך פשיטת הרגל, זאת אומרת: ממתן צו פתיחת ההליכים ועד להפטר הסופי : לאחר שבית המשפט קובע את סכום הפיצוי עבור הפסדי השכר מסך כל הפיצויים שנפסקו לפושט הרגל, עליו לקבוע מהי תקופת הזמן הרלוונטית עד למתן הפטר בעניינו של פושט הרגל, ואשר לגביה (ורק לגביה) יהא עליו להעביר לנאמן את רכיב הפיצוי שקיבל בגין הפסדי השתכרותו בעבר ובגין הפגיעה בכושר השתכרותו לעתיד.
הפסיקה מראה כי גם כספים שניתן לחשוב שהם מוגנים בהליך פשיטת רגל, אינם תמיד כאלה ולכן מומלץ לפני כל פעולה משפטית בעניין חובות, להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום : עורך דין פשיטת רגל בחיפה, עורך דין מחיקת חובות בחיפה או עורך דין הוצאה לפועל בחיפה.
משרד עורך דין שי דנה מייצג מזה שנים רבות כעורך דין פשיטת רגל בחיפה, עורך דין מחיקת חובות בחיפה ועורך דין הוצאה לפועל בחיפה, מתמחה בפתרון כולל של בעיית החובות של יחידים, לרבות הליכי הוצאה לפועל, הליכי פשיטת רגל, הליכי חדלות פירעון, הסדרי חובות ומו”מ מול נושים. כמו כן מזה שנים רבות משמש כעורך דין דיור ציבורי בחיפה, מייצג בכל הקשור לענייני דיור ציבורי, הכרה כ”דייר ממשיך” בדירה הציבורית, תביעות פינוי מדירה ציבורית ועתירות מנהליות כנגד משרדי ממשלה בכל הקשור לענייני דיור ציבורי.
