אף אחד לא הצליח לענות על השאלה עתיקת הימים “דייג אוהב דגים?”, אך התביעה המשפטית של מורה אחת נגד אגף החינוך של העיר מרימונט באוהיו ממחישה פעם נוספת שיש מורים שלא סובלים ילדים.
המורה בת ה-63 תבעה את מערכת החינוך על כך שלטענתה גרמה לה לפוביה חמורה מילדים קטנים, שאילצה אותה לפרוש מעבודה מוקדם מהצפוי.
עד שנת 2009 לימדה המורה ספרדית וצרפתית בתיכון בסינסינטי. היא התמידה בעבותה ברציפות מאז 1970, אלא שאז בית הספר בו לימדה החליט להעביר את שיעורי הצרפתית משיעורים פרונטליים לשיעורים מקוונים, ותפקידה באותו בית ספר תיכון כבר לא היה נחוץ. אגף החינוך החלי להעביר אותה לחטיבת ביניים שהיתה זקוקה למורה לספרדית. שם, לטענתה, התפרצה אצלה הפוביה.
על פי עורך דינה, עבודתה עם ילדים בכיתות ז’ ו-ח’ גרמו ללחץ הדם של המורה לעלות לרמה מסוכנת שאילצו אותה לפרוש מעבודה בשנת 2011. עורך דינה החליט לתבוע את אגף החינוך על נזקים, אך לא ציין בשום שלב מה סכום הפיצויים שהמורה דורשת.
לצערה של המורה, בית המשפט לא ממש גילה אהדה לפחד החדש שלה מילדים קטנים. אחרי שתביעתה הראשונה נדחתה, גם העירעור שהגישה בעניין נדחה. השופט טוען שבשום שלב לא הובטח למורה שתשאר ללמד בבית הספר התיכון, ושלאגף החינוך העירוני היתה את כל הזכות להעביר אותה לבית ספר אחר לפי צרכיו.
מה שהשופט כנראה לא אמר הוא שאם המורה כל כך פוחדת מילדים – אולי היא לא בחרה את המקצוע הכי מתאים בשבילה מלכתחילה?
דרך Neatorama | תמונה: Shutterstock
