הצלם בריאן בטיסטה, מנאשוויל, טנסי, החל לתעד לפני שלוש שנים כלבים יחד עם האנשים המקועקעים שהצילו אותם באלבמה. היו אלה תמונות עם ערך ויזואלי מרהיב אבל מאחורי העדשה הוא ידע שיש לו גם אג’נדה חשובה מזו: לשבור את התפישה של אנשים לגבי טיפוסים מקועקעים.
בטיסטה מצא קשר בין איך שאנשים התייחסו לבעלי חיים הומלסים לאופן שבו הם התייחסו לבעלי קעקועים. שניהם מייצגים במובן מה את השוליים של החברה. את האאוטסיידרים. אלה שגרמו לחולפים ושבים להביט לעבר הצד השני.
“חלק מהדברים שאנשים אמרו כשראו אדם מקועקע מטייל עם הפיטבול שלו למשל שלו היו לגמרי הזויים ומגוחכים”, סיפר בטיסטה ל”האפינגטון פוסט”, “היו להם קעקועים שהנציחו בן משפחה אהוב שהלך לעולמו, אמנות מדהימה שאהבו, קעקועים שסיפרו סיפור בחיים והם הלכו עם הכלבים הכי מאושרים שראית בחיים והיו צועקים להם ‘הכלב הזה רוצח!’, ‘תתרחק מהמשפחה שלי!'”.
בטיסטה כמובן ראה בהם משהו אחר, משהו שאחרים אמורים לראות אם יביטו מקרוב ובסובלנות: אלה אנשים טובי לב שרצו להציל חיה חסרת ישע. קעקועים הם רק אופן ביטוי ולא אמורים להעיד דבר על האדם בפנים. החברה כמובן, מתקשה ליישר קו חשיבה זו ושופטת כל דבר חריג כאילו מדובר בזוועה.
מכאן נולד פרויקט הצילום המרגש, בו תיעד האמן אנשים בעלי קעקועים שונים לצד הכלב שלהם. התוצאה נועדה לנפץ כל סטריאוטיפ מטופש סביבם. המקועקעים הללו כל כך רגישים וטוטאליים באהבתם עד שהם אפילו קיעקעו מסרים על גופם אשר נועדו להמחיש את נאמנותם העמוקה לרעיון של הצלה.
לאחר שנתיים של צילומי הסדרה “Tatoos & Rescues” בטיסטה, המגדל כמה כלבלבים בעצמו, נחוש להמשיך והוא מתכוון להרחיב את הפרויקט לספר מצולם ולחיות אחרות. כאן המקום באמת להזכיר לכולם שאין סיבה לאמץ סטריאוטיפ עלוב ועדיף, אם כבר, שתאמצו כלב.
יש לכם קעקוע, אימצתם כלב ואתם טסים לארצות הברית? מוזמנים לשלוח את הפרטים שלכם ואולי להצטרף לפרויקט.
