אח, אהבה. מה היינו עושים בלעדיה? תשאלו את ולדימיר פוטין, שממציא את עצמו מחדש כגורו לענייני לבבות. הפוליטיקאי שנחשב על ידי פורבס לאיש החזק בעולם, העניק נאום ב-Russian Geographical Society שם פרש את תובנותיו על כוחה של אהבה. לא פחות.
ראו גם: ולדימיר פוטין מסתכל על כל מיני דברים ועוד ממים
“משמעות כל קיומנו וחיינו היא אהבה”, מתפייט פוטין. “אהבה למשפחה, לילדים, ולמדינה”. באמת שיכולתי להסתפק בפוסטים של כמה מחבריי בפייסבוק, גורואים בשקל, בכל הנוגע לאהבה אבל מפיו של פוטין זה יוצא הרבה יותר סרקסטי כשמתחשבים ביחסו העוין לקהילת הגייז והלסביות.
אמנם, המנהיג הרוסי מבין דבר או שניים באהבה, בכל זאת הוא היה נשוי מעל שלושים שנה ולא חסרים סיפורים על רומנים לוהטים אחרי גירושיו אבל הוא לא מצטייר כאדם שפיו ולבו שווים. בכתבת שער, שמציגה אותו כסוג של היטלר אם להסתמך על מיקום השפם המילולי, המגזין “The Advocate” לא הסתיר את דעתו על האיש ושם אותו תחת הכותרת האירונית: “Person of the Year award”.
המגזין האמריקני, המוביל בחדשות מקהילת הגייז והלסביות, טען שהאיש רודף אחר גייז ולסביות מכל בחינה אפשרית. הנשיא הרוסי מחזק את הממשלה והדת, ומגביר את הדחיקה הצדה של הומוסקסואלים ולסביות. למעשה, פוטין הפך לאיום הגדול על הקהילה ברוסיה. הוא חתם על חוק אנטי גייז שנה שעברה ולא נראה כי פיתח סובלנות וליברליות יתרה מאז. אז איפה כל האהבה עליה דיבר? היא כנראה חבויה עמוק בארון ומסרבת לצאת, בכל הנוגע אליהם.
להגג על אהבה זה כיסוי תחת ריק מתוכן כשאינך אדם בעל סובלנות לאחר, כשאינך אוהב את מה שזר ממך, כשאתה מנסה לפגוע במי שאינך אוהב רק כי אינך מסכים עם אורח חייהם. מדובר בצביעות שאין לתאר. המבקרים של הנהגתו גם טוענים שהממשלה שלו עוצמת עין מול כל האפליה ופעולות האלימות נגד גייז ולסביות וכי מדובר בסכנה של ממש בהיבט החוקי וחברתי.
אבל העיקר שפוטין רואה את עצמו איש עם לב רחב וממשיך להפיץ את תורת הלבבות שלו. כשהוא יתחיל לצייר לבבות אדומים תקראו לי.
