כל דבר בא עם הקשר. אבל כשמעלימים לרגע את ההקשר הזה המוח מפליג למחוזות אחרים, יצירתיים ופנטסטיים. רק כשמרחקים מהאובייקט מתגלה לנגד עינינו הפרופורציות המדוייקות. וזה לפעמים מנפץ לנו תמונה יפה יותר. כזה הוא הפרויקט הויזואלי המקסים “אנשים קטנים” של היוצר המתכנה “סלינקאצ’ו”.
האמן היצירתי הזה מאיטליה משבץ בובות אנושיות קטנות במבנים שהוא מרכיב במקומות ציבוריים. בהתחלה זה נראה כאילו הם נמצאים במקומות אחרים מהמיקום בפועל. מדובר בצילומים משעשעים ומושקעים שהוא החל לתעד כבר ב-2006 עד לא מזמן. הוא אפילו הוציא ספר המלקט את היצירות שלו.
ללא ספק, האיש ממש חי בעולמו המיניאטורי והשברירי. הוא מספר שאינו ממש יודע כמה זמן היצירות שלו מחזיקות מעמד בפועל והוא לא תמיד חולף באותו מקום. אחת מהן שרדה אפילו חודש אבל זה בטח נדיר. אפשר רק לתאר שהן נעלמות מהר לאור הטבע האנושי האטום לסביבתו ברוב הזמן. קצת עצוב לחשוב שמישהו פשוט דרך על הסטים הקטנים שלו.
בתהליך היצירה סלינקאצ’ו משתמש בחימר ובפלסטיק לרוב ולעיתים מפרק ומדביק אותם חזרה אם צריך. הוא סיפר בראיון שאנשים מגיבים שונה ממדינה למדינה. במרוקו אנשים עצרו וביקשו להיות מעורבים. בלונדון בני אדם פשוט חלפו והתעלמו ממנו. במוסקבה ידיו קפאו מהקור לגמרי עד אבדן תחושה. הבחור בהחלט משקיע וכדאי לשים לב לאן שדורכים מעכשיו. שלא תהרגו איש קטן בדרך.
פועלי בניין, פריז:
בפארק ללה האסנה, מרקש, מרוקו:
