על אף שאיני אמא, אני יכולה רק לתאר לעצמי את המחיר הפיזי שנשים רבות משלמות על הבאת ילדים לעולם.
נכון, אנחנו מוצפים בדימוים מתעתעים מהתקשורת שמסקרת סלבריטאיות ודוגמניות רגע לאחר שיצאו מחדר הלידה בסקיני ג’ינס, מתפייטות על כך שהן “חזרו לעצמן תוך שבוע” אבל אלה לא מייצגות את הרוב. מחוץ לעולם שכולו כרומו, אם תביטו סביבכם, תיתקלו בנשים שהוסיפו אי אלו קילוגרמים למשקלן. חלקן מוצאות את עצמן במאבק נגד המשקל העודף הזה גם שנים לאחר מכן. יש לא מעט שנכנעות לגוף החדש ולא עושות מזה סיפור ואחרות לא מוותרות, נרשמות למכון כושר ועובדות על גופן עד שהן חוזרות לגזרה הישנה ומשתחלות למכנסיים מהתיכון.
קוראים מגיבים על “נטופיה”: “לוי ומור עשו עבודה יפה בבניית העולם שלהם, בהמצאות עתירות דמיון, ובתחושה שלמרות שזה עוד לא כאן, זה ממש קרוב” – רן בן-נון, ידיעות אחרונות (פרסומת)
מה שבטוח, זה לא קל להעלות במשקל בעולם שמקדש רזון. עולם שכל הזמן מוכר לנשים שמידה 36 היא הנשגבת. לדיכאון שנשים רבות חוות אחראית במידה רבה התקשורת כאשר הפער בין המציאות לפרסומות הוא בלתי נסבל.
התקשורת נהנית להציג אמהות חטובות, בלי גרם של שומן, המחייכות וקוראות לכולן לקחת אחריות על גופן. היא מפמפמת לנשים את המסר שאם הן נראות מותשות ומלאות זה בגלל שהן “עצלניות” ולא כי, מה לעשות, זה הטבע ואלו החיים.
אם נהיה נאמנים למציאות, אימהות נראית גם כמו בצילומים המשולבים בהמשך של אשלי וולס ג’קסון ובסרטון המצורף.
ג’קסון ביקשה להמחיש איך הלידה, ההנקה והאימהות משפיעות על הגוף ואין מה להתבייש בזה. “אני מעדיפה שילדיי יגדלו ויראו את הצילומים הללו” אומרת אשלי, “במקום את הדימויים ה’מושלמים’ שהם רואים בפרסומות בדרך למכולת”.
דרך Upworthy
