תשכחו רגע מהחופרים, הספמארים, הטבעונים, הפוליטיקאים, המוארים שאומרים "שיהיה לך יום קסום" עם ציטוט שקר כלשהו של המהרישי. האנשים הכי גרועים בפיד הם רצי המרתון.
הם שהעדכונים שלהם, חטובים ומזיעים, בשעות לא שעות, מפריעים לנו להיות הפדלאות שאנחנו רוצים ויודעים להיות. כל הבריאות המפכה הזו גורמת לנו להרגיש רע.
אנו, שהמרתון היחיד המוכר לנו הוא מרתון ברייקינג בד או כתום הוא השחור החדש, יודעים שהם בורחים מהקיום הסחי של עצמם. ובכלל, אתם קראתם את המחקר הזה שהצביע על כך שלא רק שכושר גופני לא מאריך חיים, ריצות ארוכות בכלל מקצרות חיים? סכנות נפשות! וכל הזיעה הזו. בררר. הרי אם הטבע רצה שנרוץ הוא היה בורא אותנו עם רגלי איילה ולא שני בולי עץ שהופכים כל כך מיותרים כשכותבים סטטוסים בפייסבוק.
ואם כבר לרוץ מרתון, אז במרתון של ברלין או ניו יורק ולא בתל אביב עם כל הסחים. עוד איזה דפ"ר יזהה אותנו שם ויעלה תמונת סלפי שלנו משם. רגע, מה?
שחקנים: יואב כהן ויאיר פיש. במאי: אדם רובסון. משרד פרסום: סיטימדיה
