יש מקומות בעולם שהיופי שלהם מובן מאליו, מוכר ומוסכם, אך יחד עם זאת קיימים אתרים אחרים שמתאפיינים ביופי לא קונבנציונלי והם, לפחות דעתי, המרתקים והיפים ביותר.
הכוונה היא לאותם אתרים נטושים, ערים, בתים, מקומות שמהווים שרידים אחרונים לחיים של מי שהתגוררו בהם, הצצה אחרונה אל תוך מי שהם היו.
יש צלמים שההתמחות העיקרית שלהם היא צילום מקומות עזובים. כזה הוא הצלם דונאלד מולוני. הוא מסתורי כמעט כמו צילומיו ולא חושף פרטים רבים על עצמו, הוא מתמחה בסוגים שונים של צילום,ביניהם צילום אתרים נטושים ויפיפיים, בעיקר באירלנד.
באמצעות צילומיו מולוני מספר את סיפורם של מי שלא יכלו לעשות זאת בעצמם, מי שנשכחו אי שם במהלך ההיסטוריה, דמויות כביכול "קטנות" ולא מוכרות עם סיפורי חיים גדולים.
בסט הצילומים האחרון שלו, מולוני, יליד דאבלין, צילם את ביתם של אנתוני וקייטי-בני דודים מדרגה ראשונה שבילו את ימיהם האחרונים במגורים יחד, בקהילה כפרית קטנה במערב אירלנד. לאיש מהם לא היו ילדים, היו להם רק זה את זו ושם המשפחה שלהם נקבר יחד איתם.
אנו לא יודעים עליהם הרבה, מלבד מה שנותר מהרגעים של חייהם, כפי שהם משתקפים בעד הצילומים של מולוני. אלה "אנשים שלא נותר להם איש שיספר את הסיפור שלהם", אמר מולוני. ומאחר ואיש לא רצה לקנות את הבית, שהועמד למכירה, העתיד שלו ושל התוכן שלו ככל הנראה יסתיימו במזבלה.
נוכל רק לקוות שסופו של הבית שלהם יהיה אחר, טוב יותר.
