מאת טלי אנגור, רוקחת מוסמכת וכימאית פרמצבטית, בעלת תואר בכימיה תרופתית ובוגרת לימודי המשך במדעי הבריאות והתזונה
בררנות באכילה שכיחה מאוד בקרב ילדים. במקרים רבים מדובר בשלב התפתחותי שחולף עם הזמן, אך כאשר התפריט הופך למצומצם מאוד ונשאר כך לאורך זמן, כדאי לשים לב גם להיבט התזונתי.
ילד יכול לקבל מספיק אנרגיה ואף לגדול באופן תקין, ובכל זאת לא לקבל כמויות מספקות של רכיבי תזונה מסוימים. לכן, כאשר אני בוחנת אכילה סלקטיבית משמעותית אצל ילדים, אחת השאלות החשובות מבחינתי היא לא רק כמה הילד אוכל, אלא מה הוא אוכל ואילו קבוצות מזון כמעט ואינן נמצאות בתפריט שלו.
אילו חסרים עלולים להופיע אצל ילדים עם תפריט מצומצם?
אין חסר תזונתי אחד שמאפיין את כל הילדים הבררנים באכילה. הסיכון תלוי במידה רבה במזונות שהילד אוכל ובאלה שמהם הוא נמנע.
עם זאת, בין הרכיבים שכדאי להכיר נמצאים ברזל, ויטמין B12, אבץ, ויטמין C וויטמין D.
חשוב להדגיש שעצם העובדה שילד בררן באכילה אינה מוכיחה שקיים אצלו חסר תזונתי. כאשר עולה חשד לחסר, יש לבחון את התמונה הכוללת ובמידת הצורך לבצע בירור מתאים.
ברזל ופריטין
ברזל הוא מינרל חיוני המעורב בתהליכים רבים בגוף. הוא נדרש לייצור המוגלובין ולהובלת חמצן, ויש לו גם תפקידים בתהליכים הקשורים לגדילה ולתפקוד תקין של מערכת העצבים.
נקודה חשובה שהורים רבים אינם מודעים אליה היא שבדיקת המוגלובין תקינה אינה בהכרח מעידה שמאגרי הברזל בגוף מלאים.
פריטין הוא אחד המדדים המשמשים להערכת מאגרי הברזל בגוף, ובמצבים מסוימים ניתן לראות ירידה במאגרי הברזל עוד לפני שמתפתחת אנמיה.
עם זאת, גם את ערך הפריטין יש לפרש בהקשר המתאים. פריטין הוא חלבון שלב חריף (acute-phase protein), ורמתו בדם עשויה לעלות במצבי דלקת. לכן ערך פריטין שנראה תקין או גבוה אינו שולל בהכרח חסר בברזל כאשר קיימת דלקת, ויש לפרשו לצד התמונה הקלינית ובדיקות מעבדה רלוונטיות נוספות.
לכן, כאשר עולה חשד לחסר בברזל, חשוב שההערכה לא תתבסס על ספירת הדם בלבד, אלא על מכלול הנתונים הקליניים ובדיקות המעבדה הרלוונטיות.
לקריאה נוספת: ברזל, פריטין ומאגרי ברזל בילדים – ומה הקשר לתפקוד ולקשב?
ויטמין B12
ויטמין B12 משתתף ביצירת תאי דם ובתפקוד תקין של מערכת העצבים.
המקורות הטבעיים של ויטמין B12 הם בעיקר מזונות מן החי. לכן ילדים שתזונתם כוללת מעט מאוד או כלל אינה כוללת מזונות אלה עלולים להיות בסיכון לצריכה בלתי מספקת אם אין בתפריט מקור חלופי מתאים, כגון מזונות מועשרים או תוסף בהתאם לצורך ולהמלצה מקצועית.
גם מצבים מסוימים המשפיעים על הקיבה או המעי הדק ועל ספיגת רכיבי תזונה עשויים לפגוע בספיגת B12.
עם זאת, אין לקבוע שקיים חסר רק על סמך הרגלי האכילה. כאשר עולה חשד, יש לבחון את ההיסטוריה התזונתית והרפואית ובמידת הצורך לבצע בירור מתאים.
אבץ
אבץ הוא מינרל חיוני המעורב בתהליכים רבים בגוף, ובהם גדילה, תפקוד מערכת החיסון, יצירת DNA וריפוי פצעים.
ילדים שתזונתם מוגבלת מאוד עלולים לצרוך כמויות בלתי מספקות של אבץ, בהתאם למזונות הנכללים בתפריט שלהם.
עם זאת, תסמינים כלליים אינם מספיקים כדי לקבוע שקיים חסר באבץ.
זו נקודה חשובה במיוחד בעיניי: תסמין אינו בדיקת מעבדה, ובדיקת מעבדה אינה עומדת בפני עצמה ללא ההקשר הקליני.
כאשר עולה חשד לחסר, יש לבחון את התמונה הכוללת ולהחליט יחד עם איש מקצוע מוסמך האם נדרש בירור נוסף.
ויטמין C
ויטמין C, המוכר גם כחומצה אסקורבית, הוא נוגד חמצון המשתתף בתהליכים רבים בגוף. הוא חיוני ליצירת קולגן ותורם לתפקוד תקין של מערכת החיסון.
לוויטמין C יש גם תפקיד חשוב בספיגת ברזל. הוא יכול לשפר את הספיגה של ברזל שאינו מסוג הֵם (non-heme iron), המצוי בעיקר במזונות מן הצומח.
פירות וירקות הם מקורות מרכזיים לוויטמין C. לכן ילדים שאוכלים מגוון מצומצם מאוד וכמעט שאינם צורכים פירות וירקות עלולים להיות בסיכון לצריכה נמוכה שלו.
בחסר משמעותי בוויטמין C עלולים להופיע בין היתר עייפות, חולשה ושינויים בחניכיים. עם זאת, תסמינים אלה אינם ייחודיים לחסר בוויטמין C ולכן אינם מהווים אבחנה בפני עצמם.
ויטמין D
ויטמין D חשוב לספיגת סידן ולבריאות העצם, ויש לו תפקידים פיזיולוגיים נוספים בגוף.
בניגוד לחלק מהרכיבים האחרים שהוזכרו כאן, מצב ויטמין D בגוף אינו תלוי רק בתזונה. חשיפה לקרינת UVB מהשמש, עונת השנה, מיקום גאוגרפי, פיגמנטציה של העור ומצבים רפואיים מסוימים, לרבות מצבים המשפיעים על ספיגת שומן, עשויים להשפיע עליו.
לכן אין להסיק על מצב ויטמין D בגוף רק מתוך התפריט של הילד.
כאשר קיים חשד לחסר, יש לבחון את גורמי הסיכון ובמידת הצורך להתייעץ עם איש מקצוע רפואי בנוגע לבדיקת דם מתאימה.
לא כל תסמין מעיד על חסר תזונתי
עייפות, חולשה, קושי בריכוז או חוסר תיאבון הם תסמינים שאינם ספציפיים ויכולים לנבוע מסיבות רבות.
לכן חשוב להימנע מהמסקנה שתסמין מסוים מוכיח שקיים חסר בוויטמין או במינרל מסוים.
לדוגמה, ילד עייף אינו בהכרח סובל מחסר בברזל. באופן דומה, אין להסיק על חסר תזונתי מסוים מתסמין כללי בלבד.
כאשר קיימת אכילה סלקטיבית משמעותית לצד תסמינים מתמשכים, הגישה הנכונה בעיניי היא לבחון בצורה מסודרת את התזונה, ההיסטוריה הרפואית והתסמינים, ובמידת הצורך גם בדיקות מעבדה מתאימות.
למה לא כדאי להתחיל תוספי תזונה באופן אוטומטי?
אחת הטעויות הנפוצות היא להניח שאם ויטמין או מינרל חיוניים לגוף, כמות גדולה יותר שלהם בהכרח תועיל.
זה אינו נכון.
יותר אינו בהכרח טוב יותר.
גם רכיבי תזונה חיוניים עלולים לגרום לתופעות לוואי כאשר צורכים אותם בכמויות שאינן מתאימות.
לדוגמה, צריכה עודפת של ברזל עלולה לגרום לתופעות לוואי ובכמויות גבוהות אף להיות מסוכנת. צריכה גבוהה של אבץ לאורך זמן עלולה לפגוע בספיגת נחושת ולתרום לחסר בנחושת. גם צריכה עודפת של ויטמינים ומינרלים אחרים עלולה להיות כרוכה בסיכונים.
בנוסף, מתן תוסף ללא בירור עלול להיות מיותר ולעיתים אף להקשות על הבנת התמונה.
בעבודתי אני מעדיפה גישה המבוססת ככל האפשר על נתונים: להבין האם אכן קיים חסר או סיכון משמעותי לחסר, לבחון את בדיקות המעבדה הרלוונטיות בהקשר הנכון, ורק לאחר מכן להחליט יחד עם איש מקצוע מוסמך האם נדרשת התערבות.
מתי כדאי לפנות לבירור?
כדאי להתייעץ עם רופא הילדים או עם איש מקצוע מוסמך כאשר התפריט של הילד מצומצם מאוד לאורך זמן, כאשר הוא נמנע מקבוצות מזון שלמות, כאשר מגוון המזונות שהוא מוכן לאכול הולך ומצטמצם, כאשר קיימים קשיים משמעותיים סביב האכילה, או כאשר מופיעים במקביל תסמינים מתמשכים.
יש מקום לתשומת לב מיוחדת גם כאשר קיימת ירידה במשקל, האטה בגדילה או חשש אחר לבריאותו או להתפתחותו של הילד.
המטרה אינה לבצע כמה שיותר בדיקות או לתת כמה שיותר תוספים.
המטרה היא להבין מה הילד באמת מקבל מהתזונה שלו, לזהות חסרים כאשר הם קיימים ולהשלים רק את מה שנדרש.
שאלות נפוצות
האם ילד בררן באוכל יכול לסבול מחסר תזונתי גם אם הוא גדל באופן תקין?
כן. גדילה תקינה אינה שוללת בהכרח צריכה בלתי מספקת של ויטמין או מינרל מסוים.
ילד עשוי לקבל מספיק אנרגיה לצורך גדילה, אך לאכול מגוון מצומצם שאינו מספק כמויות מספקות של רכיבי תזונה מסוימים. לכן חשוב להתייחס גם להרכב התפריט ולא רק למשקל ולגובה.
אילו חסרים תזונתיים יכולים להופיע אצל ילדים בררנים באוכל?
הדבר תלוי מאוד במזונות שהילד אוכל ובאלה שמהם הוא נמנע.
בין הרכיבים שעשויים להיות רלוונטיים נמצאים ברזל, ויטמין B12, אבץ, ויטמין C וויטמין D. עם זאת, אין רשימה אחת שמתאימה לכל ילד, ואין להניח שקיים חסר רק משום שהילד בררן באכילה.
האם לילד יכול להיות חסר בברזל גם אם ההמוגלובין שלו תקין?
כן.
המוגלובין ופריטין אינם מודדים את אותו הדבר. פריטין משמש כאחד המדדים להערכת מאגרי הברזל בגוף, ולכן במצבים מסוימים מאגרי הברזל עלולים להיות נמוכים עוד לפני שמתפתחת אנמיה.
עם זאת, גם פריטין צריך להתפרש בהקשר הקליני המתאים, בין היתר משום שרמתו יכולה לעלות במצבי דלקת.
אילו בדיקות דם כדאי לבצע לילד בררן באוכל?
אין רשימת בדיקות אחת שמתאימה לכל ילד בררן.
הבחירה בבדיקות צריכה להתבסס על מגוון המזונות שהילד אוכל, המזונות שמהם הוא נמנע, התסמינים, ההיסטוריה הרפואית, דפוסי הגדילה וגורמי סיכון נוספים.
רופא הילדים או איש מקצוע רפואי מוסמך יכול להחליט האם נדרשות בדיקות ואילו בדיקות מתאימות למקרה הספציפי.
האם כדאי לתת לילד בררן מולטי-ויטמין או תוספי תזונה “ליתר ביטחון”?
לא בהכרח.
תוספי תזונה אינם תחליף לתזונה מגוונת או לבירור כאשר קיים חשד לחסר. בנוסף, יותר אינו בהכרח טוב יותר, וצריכה עודפת של ויטמינים ומינרלים מסוימים עלולה לגרום לתופעות לוואי.
כאשר שוקלים מתן תוסף לילד, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע מוסמך ולבחון את הצורך האישי שלו.
מתי בררנות באוכל מצדיקה בירור מקצועי?
כדאי לשקול בירור כאשר התפריט מצומצם מאוד לאורך זמן, כאשר הילד נמנע מקבוצות מזון שלמות, כאשר מספר המזונות שהוא מוכן לאכול הולך ומצטמצם, כאשר האכילה גורמת לקושי משמעותי בחיי היום-יום, או כאשר קיימים תסמינים מתמשכים, ירידה במשקל או חשש לגדילה ולהתפתחות.
מקורות נבחרים
- National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Iron – Fact Sheet for Health Professionals.
https://ods.od.nih.gov/factsheets/Iron-HealthProfessional/ - National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Vitamin B12 – Fact Sheet for Health Professionals.
https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminB12-HealthProfessional/ - National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Zinc – Fact Sheet for Health Professionals.
https://ods.od.nih.gov/factsheets/Zinc-HealthProfessional/ - National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Vitamin C – Fact Sheet for Health Professionals.
https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminC-HealthProfessional/ - National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Vitamin D – Fact Sheet for Health Professionals.
https://ods.od.nih.gov/factsheets/VitaminD-HealthProfessional/ - American Academy of Pediatrics. Prevention, Screening, Diagnosis, and Treatment of Iron Deficiency and Iron Deficiency Anemia in Infants, Children, and Adolescents. Pediatrics. 2026;158(1):e2026077414.
https://publications.aap.org/pediatrics/article/158/1/e2026077414/207901/Prevention-Screening-Diagnosis-and-Treatment-of - Taylor CM, Emmett PM. Picky eating in children: causes and consequences. Proceedings of the Nutrition Society. 2019;78(2):161–169.
https://doi.org/10.1017/S0029665118002586 - Camaschella C. Iron-Deficiency Anemia. New England Journal of Medicine. 2015;372:1832–1843.
https://doi.org/10.1056/NEJMra1401038
על הכותבת
טלי אנגור היא רוקחת מוסמכת וכימאית פרמצבטית, בעלת תואר בכימיה תרופתית ובוגרת לימודי המשך במדעי הבריאות והתזונה.
עבודתה מתמקדת בהבנת הקשר בין תזונה, בדיקות מעבדה ותהליכים ביולוגיים המשפיעים על תפקוד ילדים.
למידע נוסף ולמאמרים מקצועיים מאת טלי אנגור ניתן לבקר באתר natautism.com.
המידע במאמר נועד למטרות חינוכיות בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או המלצה לטיפול או לנטילת תוספי תזונה. המידע אינו מיועד להחליף התייעצות עם רופא או איש מקצוע רפואי מוסמך. בכל חשד לחסר תזונתי או לפני מתן תוסף תזונה לילד יש להתייעץ עם איש מקצוע רפואי מוסמך.
