נולדתי פעמיים. בפעם הראשונה על ידי אימי ב־4.6.1950. בתקופת חיי הראשונה הייתי סוחר סמים. לאחר שנגמלתי מסמים, לפני 34 שנים, נולדתי מחדש. לידתי השנייה קרתה ב־1.8.1990 בתקופת חיי השנייה, כמכור נקי אני פועל ללא לאות כדי לעזור לאחרים להיגמל, ומסייע גם לבני משפחות המכורים”. כך אומר מאיר שרעבי, שהוציא לאור את ספרו “מסע חיי”(ספרי צמרת). סיפור חייו מרתק ומלא בתהפוכות בלתי אפשריות. הוא נולד בשכונת כפר שלם בתל אביב למשפחה עם
שבעה אחים, הידרדר לעולם הפשע והפך לסוחר סמים בהיקף עולמי. הוא עשה מהפך מדהים בחייו, הפך למודל
לחיקוי עבור אסירים ונרקומנים וכיום נמנה על הדמויות הבולטות והמקצועיות ביותר בתחום הטיפול בהתמכרויות.
“נולדתי פעמיים. בפעם הראשונה על ידי אימי ב־4.6.1950. בתקופת חיי הראשונה הייתי סוחר סמים. לאחר שנגמלתי מסמים, לפני 34 שנים, נולדתי מחדש. לידתי השנייה קרתה ב־1.8.1990 בתקופת חיי השנייה, כמכור נקי אני פועל ללא לאות כדי לעזור לאחרים להיגמל, ומסייע גם לבני משפחות המכורים. ראש הממשלה המנוח יצחק רבין מינה אותי בזמנו לאחראי על המאבק בסמים בשכונות ברשות למלחמה בסמים. זאת למרות העבר שלי ומאסר שלוש פעמים שריצתי בגין עבירות של סחר וייבוא סמים. זה שינוי ענק ומסר חשוב מאוד לחברה ובכלל שהשמיים הם לא הגבול עבור מי שבוחר לעשות שינוי, וזה אפשרי לכל אחד שבוחר נכון”.
כך אומר מאיר שרעבי, שבימים אלו יצא לאור ספרו “מסע חיי” (ספרי צמרת). סיפור חייו מרתק ומלא בתהפוכות בלתי אפשריות. הוא נולד בשכונת כפר שלם בתל אביב למשפחה מרובת ילדים: ארבעה בנים ושלוש אחיות. אחיו אריה שרעבי נחשב לאחד מעורכי הדין הבכירים בארץ, ואף שימש כשופט בבית משפט השלום בתל אביב. מאיר שרעבי הידרדר לעולם הפשע והפך לסוחר סמים בהיקף עולמי. אך כמו שנכנס לפשע בסערה, כך גם יצא ממנו – ועשה מהפך מדהים בחייו.
הוא עבר דרך ארוכה וקשה כדי להיגמל מסמים ולהפוך למודל לחיקוי עבור אסירים ונרקומנים. כיום הוא נמנה על הדמויות הבולטות והמקצועיות ביותר בתחום הטיפול בהתמכרויות. הוא מבקר בבתי הכלא ברחבי הארץ, מרצה בפני אסירים ומנחה אותם בדרכים להשתקמות. בנוסף הוא מקיים הרצאות בבתי ספר ובקהילה, במטרה להעלות מודעות לנזקי הסמים ולמנוע את ההידרדרות של צעירים למעגל ההתמכרות.
זאב פרידמן, לשעבר מנהל מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל אביב-יפו, כתב על מאיר שרעבי: “מאיר, כשמו הוא, נולד להאיר את העולם. תקופת חיים שהוא עצמו היה נתון בחשיכה, אך הסגולות המיוחדות שלו וכוח האמונה והתקווה, הביא אותו לגלות את האור הפנימי שבו שהאיר את דרכו, בתהליך גמילתו ושיקומו האישי. מאיר הפך להיות מורה דרך, מנהיג וסוכן שינוי, להביא את האור והנס, כמאיר בעל הנס, לאלפים שלהם סייע ואותם חילץ ממי המצולה, לדרך חיים. במהלך שנים רבות מאיר עסק וממשיך לעסוק בטיפול ובליווי מכורים לסמים, בתהליך טיפולם ושיקומם ברחבי תל אביב-יפו.” אביו של מאיר היה אלכוהוליסט, והוא לעולם לא ישכח כיצד אביו נעצר על ידי השוטרים בגין מכירת אלכוהול לא חוקי. במחלקת הרווחה החליטו להוציא מהבית את מאיר ואת אחיו ואחיותיו ולהעבירם לפנימיות. במשך שלוש שנים הוא חי ולמד בפנימיית בית הילד בפרדס חנה עם אח ואחותו שלו. בכיתה ה’ הוא הועבר לפנימיית אחוזת שרה בבני ברק, ובהמשך עבר לפנימיית עלייה בפתח תקוה. “היו לי בעיות קשב וריכוז ותמיד אהבתי להיות מחוץ לכיתה. החלטתי שנמאס לי להיות כמו מזוודה שעוברת ממקום למקום, ולא היה את מי לשתף. אבא שלי בכלל לא היה מגיע לבקר אותנו”, הוא נזכר.
בתחילת 1966, כשהיה בן 16, השתלב מאיר בפרויקט “נערים בסיפון”, וכבר יצא להפלגתו הראשונה בים. מאיר: “הים היה עבורי עולם ומלואו – להפליג למדינות שונות וליהנות במועדונים ובדיסקוטקים. לגמרי לא היה נעים להיות בבית עם אבא אלכוהוליסט. לקראת סוף 1967 נפצעתי במכלית דלק שהגיעה לאיראן, ונקטעו לי שתי אצבעות ביד ימין. בגיל 19, כשהיה לי מועדון בתל אביב, חזרתי לים ועבדתי בחברת אל ים”, הוא מספר בנוסטלגיה.
בגיל 20, כשעבד על אונייה גדולה, פנה אליו הקפטן ושאל האם הוא יכול להחליף את רב-המלחים שחזר לישראל. מינויו של מאיר לתפקיד אושר על ידי יו”ר איגוד המלחים בחיפה, וכך עשה היסטוריה כרב-המלחים הכי צעיר בזמנו בצי הישראלי. עד גיל 26 עבד מאיר באוניות במשך כמעט עשר שנים, עד שהסתיימו הריגושים שלו מהים והוא החליט לחזור למקום הולדתו, כפר שלם. עם פרישתו מחברת הספנות הוא קיבל פיצויים, שבהם השתמש להקמת מועדונים וברים ברחוב בן יהודה 9 וברחוב יגאל אלון 1 בתל אביב.מאיר: “פנה אליי חבר, שאל אותי מה אני עושה והציע לי להיות שותף איתו בתחנות הסמים שבבעלותו. לא הבנתי למה הוא בחר בי, כי הייתה לי תעודת יושר ולא נעצרתי. הסכמתי להצעתו והתחלתי לנהל את התחנות, כי כבר היה לי ניסיון רב מהאוניות בניהול. בשנת 1977 עשינו עסקה עם שוטר סמוי, שתמיד היה קונה סמים מהתחנות וביקש לקנות כמות גדולה יותר של סמים. עצרו אותנו בלשים מהיחידה המרכזית למחלק סמים בתל אביב. בבדיקות שעשו לנו התברר שלי ולשותף שלי היה חומר זרחני על הידיים, שבו סימנו את הכסף שקיבלנו. נערך לנו משפט ובסיומו נכנסנו לשלוש שנים בכלא, שמהם ישיבתי שנתיים בפועל”.
מיד לאחר השחרור מהכלא המשיך מאיר לנהל את תחנות הסמים. בשנת 1984 נתפס מאיר עם כמות גדולה של סמים. “כבר הייתי מכור והשתמשתי בלפחות חמישה גרם סמים ביום. השופט שלח אותי להסתכלות באברבנל, וסבלתי מתופעות קשות של קריז. קיבלתי חומרים לניקוי הדם, והרופאה של המחלקה כתבה שאני מכור כבד והמליצה לשלוח אותי לגמילה. במשטרה התנגדו לכך, אבל השופט קיבל את זה ושפט אותי לתשעה חודשים, שמהם כבר ישבתי במעצרים במשך שלושה חודשים. השופט שלח אותי לבית חולים הפסיכיאטרי שער מנשה. כשהגעתי לשם ראיתי שלכל המאושפזים יש בעיות פסיכיאטריות. לא רציתי לקחת כדורים פסיכיאטריים, ואחרי חודש עברתי למחלקה הפתוחה וגם לא השתמשתי בסמים”.
מאיר לא ישכח לעולם כיצד במעצר הראשון שלו בשנת 1979 בכלא מעשיהו הגיע גבר צעיר, שלא ידע לאן ללכת וסיפר לו שהוא משכונת שיכון המזרח בראשון לציון. זה היה הזמר הידוע זוהר ארגוב, שהפך לחבר טוב שלו. “כשהייתי בבית החולים הוא הגיע לבקר אותי, שר לכל החולים במחלקה הפתוחה ועשה להם שמח. הוא גם הופיע בבר המצווה של אחיין שלי ובאירועים של חברים שלי”.
כשמאיר יצא מבית החולים הוא שוב חזר לסמים, ובשנת 1985 נעצר על ייבוא סמים מהולנד באמצעות בלדרית. עובדת סוציאלית במחלקה הטיפולית בכלא ניצן התעקשה להילחם עליו, מכיוון שלא היו לי עבירות אחרות מלבד עבירות סמים. היא הצליחה לשכנע אותו למחלקה הטיפולית, שם שהה במשך שנה והיה נקי מסמים. הצוות הטיפולי לא ידע שאלכוהול הוא בעיה. הלכתי למפגשים של מכורים אנונימיים ברחוב יהודה המכבי בתל אביב בעקבות המלצת השחקנית מונה זילברשטיין”.
מאיר: “האלכוהול הרחיק אותי מהתוכנית של הגמילה למשך שנתיים, וחזרתי אליה בתחילת 1990 ואמרתי שאעשה כל מה שיגידו לי כי אני רוצה לעשות שינוי משמעותי בחיי. לאחד ממפגשי קבוצת הגמילה הגיע ראש העיר תל אביב בזמנו שלמה להט צ’יץ, שכל כך התלהב מהקבוצה עד שהחליט שהיא תיפגש בחדר הישיבות בבניין העירייה ואף הכניס את מאיר ואת חבריו לקבוצת הגמילה לעבוד בטיאטוא רחובות כעובדי עירייה. “האויב הפנימי שבי לא אהב את הצעת העבודה שקיבלתי, ולא הייתי מסוגל לקחת את מקום העבודה הזה. בדרום תל אביב פורסמה שמועה שנדפק לי השכל בגלל שאני עובד בניקוי רחובות. אז למעשה קיבלתי טוויסט ומתנה הכי גדולה מהעבודה הזאת. אחרי כמה חודשים הכניסו אותי לעבוד כמדריך בשכונת התקווה, וכך עבדתי בשתי עבודות במקביל”, הוא מגלה.
בינואר 1993 הוא קיבל מינוי משמעותי כאחראי על המאבק בסמים בשכונות ברחבי כל הארץ. זאת לאחר שסגן השר לשעבר אלי בן מנחם, שאותו הכיר משכונת כפר שלם, המליץ עליו בפני ראש הממשלה יצחק רבין. לאחר שפורסמה כתבה נרחבת עליו ועל סיפורו האישי ב”ידיעות אחרונות” הוזמן מאיר לריאיון בתוכנית הטלוויזיה של רפי רשף.
מאיר: “הוא שאל אותי מהן התוכניות שלי, ואמרתי לו שאני רוצה לעבור לעבוד בירושלים. חודשיים אחרי הריאיון מוניתי על ידי ראש הממשלה יצחק רבין לאחראי על המאבק בסמים בשכונות. מאז עשיתי הרבה דברים ולמדתי כיצד לטפל בכל מה שנוגע למכורים לסמים. בשנת 1998 יצאתי כנציג של הרשות למלחמה בסמים לסיור בפריז ובפרנקפורט כדי לראות כיצד עוזרים למכורים לסמים – ללא כל ביורוקרטיה וללא כל תשלום. כשחזרתי לארץ קידמתי את הפרויקט הזה בתל אביב ובמקומות נוספים בארץ במימון הרשות למלחמה בסמים. בשנת 1999 הנחיתי כנס של 220 מכורים ומכורות נקיים מסמים, שהתקיים בבית נשיא המדינה עזר ויצמן בנוכחות ראש עיריית תל אביב שלמה להט צ’יץ והזמר רוני יחיאל”.
בשנת 1997 פנה למאיר בימאי הסרטים רן בוקי, שרצה להפיק סרט תיעודי בשם “אהבת חינם”, שבו הופיעו הרב פיהרר, מאיר ובעל ואישה שגידלו כמה ילדים אוטיסטים. במהלך הצילומים לסרט לקח מאיר את הבמאי לרחוב שדרות יהודית בתל אביב, שם סיפר את חוויותיו במקום הזה. המפיק המוזיקלי אשר ראובני עבר במקום וסיפר שהוא התבייש לראות את מאיר מנקה רחובות. “סגירות המעגלים האלה מרגשות אותי, ואני שמח שבזכות התוכנית הזאת הפכתי מנטל לנכס. בשנת 2021 קיבלתי את תואר יקיר העיר תל אביב, וכל המשפחה שלי הגיעה לאירוע. לפני כן מעולם לא קיבל עבריין וסוחר סמים לשעבר תואר כזה. באירוע זה אמר לי אחי אריה: ‘אבא ואמא גאים בך מאוד מלמעלה’. זה המסר הכי חשוב שאני מנסה להעביר לכולם, ובעיקר שלא צריך להכניס לגוף שלנו חומרים זרים”, הוא אומר לסיכום.
לינק לתקציר ולרכישה מהאתר: https://www.netbook.co.
