עקמת אצל ילדים – אבחון מוקדם, טיפולים מומלצים והשלכות לטווח ארוך

כהורים, אתם רוצים להבטיח לילדיכם התחלה בריאה ובטוחה. אחד המצבים הבריאותיים שכדאי להכיר הוא עקמת אצל ילדים –  עיוות בעמוד השדרה שעלול להיראות בתחילה כבעיה אסתטית בלבד, אך למעשה עשוי להשפיע על תפקוד הגוף כולו. כאשר מאבחנים את הבעיה מוקדם ומטפלים בה נכון, ניתן למנוע סיבוכים ולהבטיח לילד איכות חיים גבוהה.

מהי עקמת אצל ילדים?

עקמת היא עיוות מבני של עמוד השדרה, שבו נוצרת סטייה צידית ולאורך זמן גם סיבוב של החוליות. במבט מהצד עמוד השדרה אמור להיות בעל קימורים טבעיים, אך במבט מאחור הוא אמור להיות ישר. כאשר מופיעה עקמת, עמוד השדרה מקבל צורה של האות S או C.

המשמעות אינה רק אסתטית. עיוות משמעותי יכול להשפיע על יציבה, על מבנה בית החזה, על תפקוד הריאות ואפילו על הלב. בילדים, עקמת נוטה להתפתח בתקופות של גדילה מואצת – בדיוק כשהגוף משתנה במהירות.

סוגי עקמת בילדים

עקמת אידיופטית

הסוג השכיח ביותר, מהווה כ־80% מהמקרים. מקור השם “אידיופטית” הוא בהיעדר סיבה ידועה. עם זאת, ידוע כי קיימת נטייה משפחתית – כלומר, אם להורה הייתה עקמת, הסיכוי אצל הילד גבוה יותר.

עקמת מולדת

נגרמת ממבנה לא תקין של חוליות עמוד השדרה שנוצר כבר בשלב ההתפתחות ברחם. עקמת זו יכולה להתגלות כבר בינקות ולעיתים מתקדמת במהירות.

עקמת נוירומוסקולרית

נובעת ממחלות של מערכת העצבים או השרירים, לדוגמה שיתוק מוחין או מחלות ניוון שרירים. זוהי עקמת מורכבת יותר, הדורשת טיפול ייחודי ולעיתים קרובות ניתוח מוקדם.

שכיחות וגורמי סיכון

מחקרים מראים שכ־2–3% מהילדים מפתחים עקמת בגב ילדים בדרגות שונות. השכיחות גבוהה יותר אצל בנות, במיוחד בגילאי 10–14. בתקופה זו מתרחשת קפיצת גדילה משמעותית, והסיכון להחמרה גדל.

גורמי סיכון נוספים כוללים:

• גנטיקה – נטייה משפחתית ברורה.
• מבנה גוף וגמישות יתר – ילדים עם יציבה מסוימת מועדים יותר לפתח עקמת.
• מחלות רקע – בעיות שריר־שלד, מחלות עצבים או מצבים מולדים.

סימנים ותסמינים מוקדמים

עקמת לא תמיד מתבטאת בכאב ולכן יכולה להתפתח ללא תשומת לב. עם זאת, ישנם סימנים בולטים שכדאי להורים לשים לב אליהם:

• הבדל בגובה הכתפיים.
• אגן לא מאוזן.
• חוסר סימטריה בין צידי הגב.
• בליטה בצד אחד של הגב בזמן כיפוף קדימה.
• בגדים שנראים “עקומים” על הגוף – למשל שרוול אחד שנראה קצר יותר.

במקרים רבים ההורים הם הראשונים שמבחינים. חשוב לזכור: ככל שהגילוי מוקדם יותר, כך קל יותר למנוע החמרה.

אבחון רפואי

האבחון מתחיל בבדיקה קלינית פשוטה. הרופא מבקש מהילד להתכופף קדימה ומחפש סימנים של חוסר סימטריה.

השלב הבא הוא צילום רנטגן למדידת זווית קוב (Cobb angle):

• עד 20 מעלות – עקמת קלה.
• 20–40 מעלות – עקמת בינונית.
• מעל 40–50 מעלות – עקמת חמורה.

במקרים מיוחדים נעזרים גם בבדיקות הדמיה מתקדמות כמו MRI או CT, בעיקר אם קיים חשד שהעקמת נובעת מבעיה במערכת העצבים. טכנולוגיית EOS החדשה מאפשרת לקבל תמונה תלת־ממדית מדויקת עם קרינה מופחתת – יתרון משמעותי בילדים שזקוקים למעקב מתמשך.

אפשרויות טיפול

מעקב בלבד

במקרים קלים, עד 20 מעלות, הטיפול כולל מעקב תקופתי בלבד. הילד נבדק כל חצי שנה כדי לוודא שהמצב לא מחמיר, בעיקר בתקופות של גדילה מהירה.

פיזיותרפיה ותרגילים מותאמים

הטיפול הפיזיותרפי נועד לחזק את השרירים המייצבים, לשפר יציבה ולהפחית כאבים. אחת השיטות הנפוצות היא שיטת שרוט (Schroth), הכוללת תרגילים מותאמים אישית ושילוב של טכניקות נשימה שמרחיבות את בית החזה.

מחוך אורתופדי

כאשר העקמת מתקדמת מעבר ל־25 מעלות, ובמיוחד אצל ילדים שעדיין גדלים, נהוג להמליץ על מחוך מותאם אישית. הילד נדרש ללבוש את המחוך במשך 16–23 שעות ביממה. זהו טיפול מאתגר מבחינה חברתית ורגשית, אך מחקרים מראים שהקפדה על שימוש מלא מפחיתה משמעותית את הצורך בניתוח.

ניתוח עקמת

במקרים חמורים – כאשר זווית העקמת עוברת את 40–50 מעלות – ניתוחי גב נחשבים לפתרון העיקרי. בעבר נהגו לבצע ניתוחי קיבוע מסורתיים, שכללו יישור עמוד השדרה באמצעות מוטות וברגים. כיום נוספו טכניקות מתקדמות כמו VBT (חבלי גדילה), שבהן נעשה שימוש בחוטים אלסטיים המאפשרים לעמוד השדרה להמשיך לגדול תוך כדי יישור הדרגתי. היתרון המרכזי הוא החלמה מהירה יותר ושמירה על טווחי תנועה טבעיים.

ההשלכות של עקמת לא מטופלת

עקמת שלא מטופלת בזמן עלולה לגרום לבעיות רפואיות ותפקודיות:

• כאבי גב כרוניים.
• ירידה בנפח ריאות ובעיות נשימה.
• הגבלה בפעילות גופנית.
• פגיעה בדימוי העצמי, במיוחד בגיל ההתבגרות.
• צורך בניתוחים מורכבים יותר בעתיד.

לעומת זאת, טיפול מוקדם ומותאם מאפשר לילדים להמשיך בחיים רגילים – כולל השתתפות בפעילות ספורטיבית וחברתית.

ההיבט הרגשי והחברתי

עבור ילדים, ובעיקר מתבגרים, ההתמודדות עם עקמת אינה רק רפואית. הצורך ללבוש מחוך במשך שעות רבות ביום עלול לגרום לאי נוחות, לבושה ואף ללעג מצד חברים. תמיכה מצד ההורים, המשפחה והצוות החינוכי היא חיונית.

חשוב להסביר לילד בצורה ברורה את מטרת הטיפול ולעודד אותו לשתף פעולה. בנוסף, ניתן להיעזר בקבוצות תמיכה או בשיחות עם ילדים אחרים שעוברים תהליך דומה – דבר שמפחית תחושת בדידות.

שאלות נפוצות של הורים

האם עקמת תמיד מחייבת ניתוח?
לא. רוב המקרים מטופלים במעקב או במחוך בלבד. ניתוח נדרש רק במצבים חמורים.

האם פעילות גופנית מחמירה את המצב?
ברוב המקרים – לא. להפך, שחייה, יוגה או פילאטיס מומלצים מאוד.

כמה זמן צריך ללבוש מחוך ביום?
בין 16 ל־23 שעות, בהתאם להנחיות הרופא.

האם המחוך כואב?
המחוך אינו כואב אך בתחילה הוא לא נוח. רוב הילדים מתרגלים תוך שבועות ספורים.

האם העקמת תחזור אחרי ניתוח?
במרבית המקרים, ניתוח עקמת מספק פתרון יציב וארוך טווח.

טיפים פרקטיים להורים

• הקפידו על ביקורות קבועות אצל אורתופד ילדים.
• עודדו את הילד לעסוק בפעילות גופנית מתאימה.
• עזרו לו להתרגל למחוך בהדרגה.
• תנו חיזוקים חיוביים על התמדה.
• שתפו את המורים כדי שיתמכו בתהליך גם בבית הספר.
• זכרו – התמיכה הרגשית שלכם חשובה לא פחות מהטיפול הרפואי.

סיכום

עקמת אצל ילדים היא תופעה רפואית נפוצה אך ניתנת לניהול. אבחון מוקדם, מעקב צמוד, טיפולים שמרניים במידת הצורך ובחירה נכונה של התערבות ניתוחית – כל אלה מאפשרים לילדים להמשיך בחיים מלאים ובריאים. ההורים ממלאים תפקיד מרכזי: בזיהוי הסימנים, בפנייה לאבחון ובמתן תמיכה יומיומית. המסר החשוב הוא שעקמת אינה גזירת גורל – עם טיפול נכון, הילד יכול לצמוח, לגדול ולהיות פעיל בדיוק כמו כל ילד אחר.