חקירות פרטיות על ידי חוקר פרטי מנוסה – דיסקרטיות זה שם המשחק

שמירה על דיסקרטיות (סודיות) מלאה הינה תנאי בסיסי לקשר שבין הלקוח לחוקר הפרטי. דליפת מידע עלולה לשבש חקירה ולגרום לנזק נפשי, משפטי ותדמיתי כבד.
שוחחנו עם החוקרים הפרטיים ממשרד “עוגן חקירות” על ערכה הרב של הדיסקרטיות בתהליך החקירה.

בואו נדבר על דיסקרטיות

מהי דיסקרטיות?

דיסקרטיות היא שמירה על סודיות מידע, כיבוד פרטיות האנשים המעורבים בחקירה והימנעות מהפצה ומהדלפה של מידע לגורמים חיצוניים.
הסודיות מתבטאת ביכולתו של החוקר הפרטי לנהל את החקירה בלי לעורר חשד, בלי להשאיר עקבות או סימנים על כך שהיה במקום מסוים ולא לעורר כל תשומת לב. הפרה של הדיסקרטיות ודליפה של מידע עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לחקירה ולמעורבים בה.
בשל הטכנולוגיה המפותחת והמידע הרב המצוי ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות, מושג הדיסקרטיות התרחב גם למרחב הדיגיטלי. הכוונה בכך היא, שהחוקר הפרטי מקפיד שלא להשאיר עקבות דיגיטליים במהלך שימוש באמצעים דיגיטליים שונים לצורך החקירה.
התנהלות דיסקרטית, מקצועית ואחראית והקפדה על האמון שהלקוחות נתנו בו – הינם מהות התפיסה המקצועית של החוקר הפרטי. הפרתה מהווה עילה חוקית לתביעת רשלנות מקצועית.

לחצו למידע נוסף אודות חוקר פרטי  >>>

סקר דעת קהל שנערך מטעם מכון סמית בישראל בשנת 2021, העלה את הממצאים הבאים לגבי חשיבותה של הדיסקרטיות בחקירות:
– 64% מהנשאלים ציינו שהם נמנעו מלהיעזר בחוקר פרטי בשל חשש מחוסר דיסקרטיות.
– כ-80% מהפונים לחוקר פרטי דרשו לחתום על הסכם סודיות ביניהם לבין החוקר בשלל חשש שחשיפת מידע רגיש עלול לפגוע בהם באופן חמור.

מה קובע החוק בישראל על חובת הדיסקרטיות?

קיימים שלושה חוקים בנושא זה:

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (תשנ”ב -1992)
חוק זה נחשב לחוק על ומשמש כבסיס משפטי לזכויות אדם בישראל.
החוק קובע:
– אסור לפגוע בחייו, בגופו או בכבודו של אדם.
– שכל אדם זכאי לפרטיות ולחיות את חייו בצנעה מהכלל.
– כל ההתנהלות של חוקרים פרטיים מוכתבת ונבחנת לאור חוק זכויות היסוד של האדם.

חוק הגנת הפרטיות (תשמ”א- 1981)
נחקק כדי להגן על זכותו של כל אדם לפרטיות. החוק קובע שפגיעה בפרטיות הינה עבירה אזרחית ולעיתים פלילית.
הגנת הפרטיות מתייחסת:
– לכל מי שמחזיק ברשותו מידע אישי על אדם אחר ומחליט להפיץ ולפרסם אותו (מבלי ליידע אותו או לקבל את הסכמתו).
– איסוף או שימוש במידע אישי לא עבור המטרה שבגללה הוא נמסר למישהו אחר.
– צילום אדם בלי רשותו.
– האזנת סתר שלא כחוק
דוגמה לפגיעה בחוק זה: בפסק דין שהתנהל בבית משפט השלום, תבעה לקוחה חוקר פרטי ששכרה על חשיפת מידע הקשור לבגידה. בית המשפט פסק שהחוקר ישלם לה פיצוי של כ-40,000 ש”ח וכן הורה על רשימת נזיפה בתיקו הפרטי של החוקר בלשכת החוקרים הפרטיים בישראל.

חוק החוקרים הפרטיים והשירותים הביטחוניים (תשנ”ב- 1992)
נחקק כדי להסדיר את פעילותם של חוקרים פרטיים בישראל.
חוק זה מגדיר:
– חוקר מורשה הוא זה שקיבל רישיון ממשרד המשפטים ומופיע בפנקס החוקרים.
– את תחומי סמכותו של החוקר הפרטי ואלו גבולות חוקיים אסור לו לעבור.
– מורה לחוקר לפעול באופן אתי ומקצועי המתבטא בהגינות, ביושר ובהגנה על המעורבים בחקירה.
– איסור התחזות לשוטר, עיתונאי או נציג ציבור.
– החובה לשמור על סודיות ואי חשיפת מידע, גם לאחר סיום החקירה.
מחקר בנושא “אתיקה מקצועית” שנערך בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה בשנת 2021 מצא, שחוסר שקיפות מצד החוקר הפרטי או דליפת מידע פגעו באמון הלקוחות וגרמו לנזק אישי או משפטי.
בכ־35% מהמקרים, בית המשפט פסק פיצויים ללקוחות בשל רשלנות מקצועית של החוקר, גם אם לא התכוון לכך במודע.

מה נדרש מחוקר פרטי כדי לשמור על דיסקרטיות?

להתנהל באופן אתי עם הלקוח

הקשר בין הלקוח לחוקר הפרטי חייב להיות מבוסס על אמון מוחלט, כדי שתהיה ביניהם תקשורת כנה ופתוחה.
לשם כך, על החוקר הפרטי:
– לחתום על חוזה סודיות הדדי עם הלקוח, דהיינו: שאף אחד מהצדדים לא יפיץ מידע מהחקירה.
– אסור לחוקר לשתף את הלקוח בתיקים שעבד עליהם בעבר.
– על החוקר לשמור על סודיות מוחלטת בעניין התיקים שהוא מטפל בהם, גם מול העובדים במשרדו.

הקפדה חמורה על אבטחת מידע

על החוקר הפרטי להגן על המידע שאסף תוך הקפדה חמורה, בשל הסכנות הכרוכות בדליפת מידע, כגון: חשיפת זהות הלקוח, פגיעה במישהו שאינו קשור לחקירה או חבלה בראיות.
בין אמצעי האבטחה שמומלץ לחוקר להשתמש בהם ניתן לציין: שימוש בדיסקים חיצוניים מוצפנים בלבד ואי העלאת החומרים הסודיים לענן ציבורי.
לדוגמה: העלאת קובץ מוצפן לפלטפורמה מאובטחת שהכניסה אליה הינה באמצעות סיסמה חד-פעמית, במקום שליחת מייל סטנדרטי המכיל חומר רגיש.

הימנעות מהשארת עקבות דיגיטליים

כל פעולה שמתבצעת במחשב, בגלישה באינטרנט, בשימוש בטלפון נייד או במצלמה חכמה – משאירה עקבות, שהם נתונים שנרשמים באופן אוטומטי. השארת עקבות אלו עלולה לחשוף את זהות החוקר, לגלות את עצם קיום החקירה וכך לסכן אותה ואת הלקוח.
הדרכים המאפשרות שלא להשאיר עקבות דיגיטליים:
– שימוש ברשת פרטית וירטואלית (VPN) – המאפשרת לגלוש באינטרנט בצורה מוצפנת ואנונימית ללא ציון המקום שממנו גולשים.
כך מוסתרים הכתובת ומיקום הגלישה והמידע שעובר בין המחשב של החוקר הפרטי לאינטרנט הינו מוצפן ומוגן.
– גלישה דרך דפדפן פרטי – שאינו שומר את היסטוריית הגלישה או סיסמאות. לאחר שהחוקר הפרטי יוצא ממנו – אין כל דרך להוכיח שגלש באותו אתר.
– יצירת פרופיל מזויף – כדי ליצור דמות פיקטיבית וזהות דיגיטלית זמנית.
– ניקוי ומחיקה של שאריות דיגיטליות – החוקר מנקה את כל המידע של מתי, מאיפה ובאיזה מכשיר גלש באינטרנט.
דוגמה: חוקר שרוצה לבדוק באתר לינקדאין פרטים על מנהל בחברה מסוימת, ישתמש במחשב שאין בו כל מידע אישי עליו, יפעיל VPN שמזייף את מיקומו, יפתח דפדפן פרטי, יכנס לאתר עם פרופיל פיקטיבי וכשיסיים את עבודתו – יסגור את כל החלונות ולא ישמור  שום מידע. כך יעלים את עצמו במרחב הדיגיטלי.

הקפדה על דיסקרטיות במעקבים ובתצפיות

כדי שבמעקבים ובתצפיות שמבצע החוקר הוא לא יתגלה עליו לנקוט בפעולות הבאות:
– להשתמש בזהויות כיסוי – פעולה זו מותרת ע”פ החוק כל עוד החוקר אינו מציג תעודת זהות מזויפת או מתחזה לעובד ציבור.
– שימוש בציוד תיעוד סמוי – כגון: במצלמות נסתרות, בעדשות טלסקופיות לצילום מרחוק, במיקרופונים חכמים שניתן להסתירם בקלות וכדו’.
– בחירת מיקום תצפית חכם – שיספק יכולת ראייה ברורה ממרחק בטוח. דווקא בתי קפה ותחנות אוטובוס, אינם גורמים לחשד.
– תחלופה של חוקרים בתצפית – כדי שלא תהיה נוכחות של אותו אדם במקום לאורך זמן.
– להשתלב בסביבה מבלי לעורר חשד – למשל דרך לבוש שמתאים לסביבה בה הוא נמצא.
– לתעד את הראיות – מבלי לפגוע בפרטיות הנחקר, כלומר: רק במרחב הציבורי.
– להיעזר ברכב שכור – ללא סימנים מזהים ורצוי עם שמשות כהות.
– עדכון צוות החוקרים מהשטח – רק בשיחות מוצפנות, ללא אזכור של שמות או פרטים מזהים.

לחצו למאמרים מעניינים נוספים >>>

שמירה על הדיסקרטיות של תיק החקירה גם לאחר סיום הטיפול בו

החובה לשמור על סודיות אינה רק חובה משפטית, אלא גם חובה מוסרית, אתית ומקצועית שמגנה על הלקוח וגם על החוקר.
השמירה על הדיסקרטיות אינה מסתיימת כשנגמר הטיפול בתיק: ע”פ החוק חייב החוקר הפרטי לשמור על סודיות, גם שנים לאחר מכן. מה גם שהסעיף של שמירה על סודיות נכלל בחוזה.
הפרת הדיסקרטיות יכולה לגרום להגשת תביעה אזרחית לפיצויים בשל הפרת פרטיות, לשלילת רישיון החוקר ולפגיעה קשה במוניטין שלו.
הפעולות המומלצות:
– בתום הטיפול להשמיד חומרי חקירה מיותרים – דוחות, הקלטות, מיילים וכדו’.
– להימנע מאזכור מתיקי עבר – או מדוגמאות מתוכם (גם בעילום שם) כדי שלא ייווצר חלילה מצב שיהיה פרט שעלול לחשוף את האנשים שהיו מעורבים בתיק.
– שימוש במערכות מאובטחות בלבד לאחסון חומר נחוץ.
– אם יש צורך לשמור מידע מתיק החקירה, החוקר חייב לשמור אותו במערכת מוצפנת שהגישה אליה ידועה רק לו.