אילו כספים בקופת גמל מוגנים בהליך חדלות פירעון?

אילו כספים בקופת גמל מוגנים בהליך חדלות פירעון ?

בשעה שאדם מגיש בקשה לפי חוק חדלות פירעון, הנכסים שלו מגיעים לנאמן  של ההליך (הנאמן הוא עורך דין שבית המשפט ממנה ואחד מתפקידיו  הוא לאסוף את הנכסים של החייב, כדי שיחולקו לנושים). קיימים מספר סוגי נכסים שבאופן יוצא מהכלל, הנאמן לא יכול לשים עליהם את ידו באופן אוטומטי, ובמאמר הבא נתייחס לנכס אחד כזה –  כספים  שצבורים עבור החייב בקופת גמל/ קרן פנסיה /ביטוח מנהלים. בהמשך המאמר נסביר אילו כספים מוגנים בהליך חדלות פירעון מפני העברה לנאמן, אילו כספים  צבורים אינם  מוגנים ומהם התנאים להעברת הכספים לקופת הליך החדל”פ. הערות: במאמר ייעשה שימוש במונחים “הליך פשיטת רגל” (פש”ר) או “הליך חדלות פרעון” (חדל”פ), שמשמעותם לצורך המאמר, זהה. במאמר ייעשה גם שימוש במונחים “חייב”  ו”יחיד” שמשמעותם לצורך המאמר, זהה.

 על אילו כספים צבורים מדובר בעצם ?   

 החל משנת 2008 כל מעביד וכל עובד חייבים להפריש כל חודש סכום מסוים לטובת החיסכון הפנסיוני של העובד.  בקרן הפנסיה / קופת גמל מופקדים כמה סוגי כספים: כספי תגמולים שהמעביד של החייב הפקיד במשך השנים עבור החייב + כספי תגמולים שהחייב עצמו הפקיד לקרן הפנסיה (שני הסוגים נקראים : “כספי תגמולים“). סוג שני הוא כספי פיצויי פיטורים שהמעביד של החייב הפקיד לקרן הפנסיה במשך השנים, ומיועדים  להעברה לעובד עם סיום עבודתו כדי שישמשו לו “רשת ביטחון” עד שימצא מקום עבודה חדש (נקראים: “כספי פיצויים”).  

 איפה מנוהלים הכספים  האלה ? בישראל יש כמה  אפיקי חיסכון פנסיוני, וכל עובד רשאי  לבחור עבור עצמו את האפיק המתאים : האפיק הראשון הוא “קרנות פנסיה” (קרנות פנסיה הן בעצם קופת גמל לקצבה), שמתחלקות לקרנות פנסיה חדשות וקרנות פנסיה וותיקות. אפיק שני הוא “ביטוחי מנהלים” (שם שיווקי לקופת גמל לקצבה). האפיק השלישי הוא “קופת גמל”. עוד נציין שהחל משנת 08′ החוק קובע ששלושת האפיקים ישמשו לחיסכון קצבתי, כלומר: לתשלום קצבה בעת הגעה לפנסיה, ולא לתשלום ב”מכה אחת”. האפשרות למשיכת החיסכון בבת אחת עדיין קיימת אבל היא חריגה ומוגבלת, ותלויה בהתקיימות מספר תנאים קשיחים הקבועים בחוק. מכאן והלאה, כשייכתב במאמר “קופת גמל” – הכוונה היא גם לקרן פנסיה ולביטוח מנהלים.

 האם הנאמן צריך אישור של בית המשפט כדי לפדות את הכספים בהליך ?

כן. לפי החוק הנאמן לא יכול לפדות שום כספים צבורים של החייב בקופת גמל, מכל סוג שהוא, מבלי לקבל לכך אישור מראש מבית המשפט – הגנה זו קרויה בלשון הפסיקה “הגנה רכה”, כלומר: הנאמן חייב לבקש ולקבל אישור מבית המשפט להעברת הכספים לקופת ההליך. בית המשפט רשאי להורות על העברת כל הכספים האמורים, או על העברה של רק חלק מהכספים.

 האם יש כספים שאפילו בית המשפט לא רשאי להורות על העברתם לנאמן ?

כן.  במקרה בו כספי תגמולים בקופת הגמל הם למטרת קצבה (זאת אומרת לא בבת אחת, אלא בתשלום שאמור להתבצע  מדי חודש, החל מגיל הפנסיה) והיחיד עדיין לא הגיע לגיל הפנסיה, אפילו  לבית המשפט אסור להורות על העברת הכספים לנאמן, מהסיבה שהחוק אוסר זאת. הגנה זו קרויה לעיתים בפסיקת בתי המשפט “הגנה קשיחה”. הסיבה להגנה ה”קשיחה” הניתנת לכספים : מדובר בכספים שהם חיסכון לטווח ארוך ונועדו להבטיח את בטחונו הכלכלי של החוסך בתקופות קשות או לאחר הגעתו לפנסיה, בצורת של קצבה.  

 מהדברים שפורטו עכשיו, ניתן גם להבין אילו כספים לא יהיו מוגנים: אם לא מדובר בכספי קצבה (אלא דווקא בכספים המיועדים לתשלום ב”מכה אחת”), או שהחייב כבר הגיע לגיל הפנסיה – הכספים בקרן לא מוגנים ובית המשפט יהיה רשאי (לא חייב) להורות על העברתם לנאמן, כלומר:  לקופת פשיטת הרגל.

 במילים אחרות: בית המשפט צריך להפעיל שיקול דעת ולאזן בין צורכי המחייה של החייב לבין הצורך לפרוע את החובות לנושים. לפני שיחליט בית המשפט האם לאשר או לא, הוא יפעיל את השיקולים הבאים: מצד אחד, בית המשפט צריך להכיר בכך שכספי החיסכון הפנסיוני נועדו להבטיח לחייב בטחון כלכלי מינימלי  לאחר שיפרוש לפנסיה, גם אם ייכנס לתקופה קשה נוספת בחייו.  במסגרת השיקולים  יתחשב בית המשפט במצבו הכלכלי של החייב ומשפחתו, בהווה ובעתיד, וגם במצבו הבריאותי. לדוגמא: אם החייב יהפוך להיות פנסיונר שמקורות ההכנסה שלו מועטים (למשל: חי רק מקצבת ביטוח לאומי) ואינו יכול להיעזר בבני משפחה שלו כי מצבם גרוע גם הוא, יכול בית המשפט להשאיר לחייב כספי פנסיה גם אם הגיע המועד לתשלום שלהם כקצבה. שיקולים  אחרים נגד העברת הכספים לנאמן, יכולים למשל להיות אלו: החייב הסתבך כתוצאה מערבות להלוואה ובכלל לא קיבל כספים לידיו, או שמדובר בחייב שבמשפחתו ילד נכה. אלו רק דוגמאות מקריות וכמובן יכולים להיות מקרים רבים אחרים שמצדיקים הפעלת שיקול דעת בצורה מושכלת ועדינה. סוג אחר של שיקולים, והפעם לחומרה: במקרה שנסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב לא היו נקיות מספקות או בעלות גוון של חוסר תום לב, או שהתנהל  באופן לא תקין בהליך פשיטת הרגל (חדל”פ) – בית המשפט יכול להחליט על העברת הכספים לקופה. ברור שכאן נזקק החייב לעורך דין  פשיטת רגל או עורך דין חדלות פירעון מיומן  שיטען בשמו את כל הטענות הראויות והנכונות, על מנת לשכנע את בית המשפט להותיר את הכספים בידיו ולא להעביר אותם לקופה.

 ומה לגבי כספי פיצויים ? 

 כל עוד ממשיך החייב לעבוד אצל המעביד – לא ניתן להורות על פדיון כספי פיצויי הפיטורים. לכן, השאלה מתעוררת רק לגבי  עובד שסיים את עבודתו אצל המעביד, בתקופת הליך חדלות הפירעון. כמו שנכתב למעלה, לכספי פיצויים של עובד שסיים את עבודתו אצל המעביד יש “הגנה רכה”,  כלומר: כדי לממש אותם, הנאמן צריך לפנות לבית המשפט ולבקש אישור. עם זאת, זה לא אומר שבכל מקרה בית המשפט יאשר את העברת הכספים במלואם לנאמן, וזאת מהסיבה שבמקרים מסוימים, להעברת כספי פיצויים של חייב לנאמן יש השלכות משמעותיות מעבר להפסד הכספים עצמם : העברת כספי הפיצויים לנאמן תגרום להפחתת סכום הקצבה שיקבל החייב (או יורשיו) מקופת הגמל, בבוא העת. בית המשפט העליון קבע קווים מנחים לשיקול הדעת שבית המשפט  צריך להפעיל במקרה כזה : לפני החלטה על העברת הכספים לנאמן, יש  לבדוק מה  יהיה גובה הקצבה שהחייב  יהיה זכאי לה אם יועברו כספי הפיצויים, כלומר יש לוודא שהקצבה שיקבל בתקופת הפנסיה לא תהיה נמוכה מדי. יש לבדוק את מצבו הכלכלי של החייב ושל התלויים בו בהווה ובעתיד, כלומר בעת פרישתו לפנסיה. יש להתחשב במצבו הבריאותי והמשפחתי שמשפיע על יכולת השתכרותו ועל הוצאותיו הצפויות. יש לבדוק את יכולת ההשתכרות העתידית שלו ומספר שנות העבודה שנותרו לו לעבוד לפני גיל הפנסיה (ככל שיכולת ההשתכרות העתידית גבוהה יותר – העברת הכספים צפויה לפגוע בו פחות). על בית המשפט לשקול גם שיקולים  אשר קשורים לנושים: אחוז החוב שייפרע לנושים, סוגי החובות וסוגי הנושים. יש לבחון גם מה תהיה עלות מימוש הכספים  (למשל: תשלום מיסים, אם יהיו).. בנוסף, אם יש אפשרות לפרוע את החוב באמצעים אחרים, שיביאו לפגיעה פחותה יותר בחייב, יש למצות אותם תחילה. יש גם לבחון את נסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייב, אחריותו להיווצרות החובות,  התנהלותו בהליך ולפניו, תום לב של החייב ומידת שיתוף הפעולה שלו עם הנאמן בהליך.

לאמור למעלה בסעיף זה לגבי כספי פיצויי פיטורים, יש חריג : לגבי כספי פיצויים שנצברו בקרן פנסיה וותיקה, שעדיין לא הגיע מועד התשלום שלהם כקצבה – במקרה כזה, הכלל הוא אחר: מאחר ומשיכה של כל סכום (לא רק כספי תגמולים, אלא גם כספי פיצויים) לפני מועד הזכאות לקצבה מביאה לביטול  כל הזכויות של החייב שנצברו במשך השנים בקרן הפנסיה הוותיקה, נקבע כי  אין שום אפשרות להעבירם לנאמן לפני שהגיע מועד התשלום שלהם כקצבה.

ומה קורה כשהחייב עצמו מבקש לפדות את הכספים לפני גיל הפנסיה: 

מקרה שונה הוא כאשר החייב עצמו מבקש לפדות כספים המיועדים לתשלום קצבה, וזאת לפני שהגיע לגיל הפנסיה (למשל: כדי לשלם עבור תכנית הפירעון שנקבעה לו ע”י בית המשפט). במקרה כזה, למרות שהחייב בעצמו (ולא הנאמן) מבקש לפדות את הכספים, הוא עלול להיתקל בקשיים : לעיתים הגוף שמנהל את הכספים (קופת גמל/ קרן הפנסיה), יסרב להעביר את הכספים וזאת בגלל  שהחוק לא מאפשר להעביר כספי קצבה לפני גיל הפנסיה, או : בגלל שהתקנון האחיד של אותה קרן פנסיה אוסר לעשות העברה כזאת – חלק מהתקנונים של קרנות הפנסיה כוללים הוראה שקובעת  כי כספים שהמעביד הפקיד עבור החייב לקרן הפנסיה (גם תגמולים וגם פיצויים), ניתנים למשיכה לפני גיל הפנסיה שלא בדרך קצבה, רק אם נותקו היחסים בין העובד למעביד. זאת אומרת שאם החייב עדיין לא הגיע לגיל הפנסיה ועדיין עובד אצל אותו מעביד, התקנון של קרן הפנסיה לא מאפשר להוציא את הכספים מקרן הפנסיה, ואם קרן הפנסיה תתנגד לבקשת משיכה (גם בקשה משיכה של החייב בעצמו), בית המשפט צפוי לדחות את הבקשה למשיכת הכספים (למשל חדל”פ 30040-06-20).  יש לציין שמשיכת כספי תגמולים שלא לפי הוראות החוק, כרוכה בתשלום מס, אך משיכת כספי פיצויים פטורה בדרך כלל מתשלום מס  (ראה ע”א 5033/18, הכולל לרבות התייחסות לחוו”ד היועץ המשפטי לממשלה והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון).

 משרד עו”ד דין שי דנה מייצג מעל 20 שנה כעורך דין הוצאה לפועל בנשר, חיפה והקריות, וכן עורך דין פשיטת רגל בחיפה , נשר והקריות ועורך דין חדלות פרעון בנשר, חיפה והקריות. המשרד מתמחה בפתרון מלא של בעיית חובות של היחיד, כולל הליכי חדלות פירעון, הוצאה לפועל,  הסדרי חובות ומשאים ומתנים מול הנושים. כמו כן הוא משמש כעורך דין דיור ציבורי בחיפה, מייצג בכל הקשור לענייני דיור ציבורי, הכרה בדייר ציבורי כ”דייר ממשיך” בדירה הציבורית, תביעות פינוי מדירות ציבוריות וכן בייצוג בעתירות מנהליות כנגד משרדי ממשלה בכל הקשור לענייני דיור ציבורי.  המאמר מובא לידע כללי בלבד, נכון למועד כתיבתו  ואין  באמור בו כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. לפני ביצוע כל פעולה משפטית יש להתייעץ בעורך דין מומחה בתחום הספציפי.

קרדיט ל שי דנה עורך דין חדלות פירעון