לאחרונה התפרסם עוד מקרה מחריד של תאונת עבודה עם סוף מר: באתר בנייה בתל-אביב נפגע פועל כבן 30 מחפץ כבד. חובשי מד”א שהוזעקו למקום נאלצו לקבוע את מותו. המציאות הקטלנית של תאונות העבודה ממשיכה להכות גלים בעובדים בישראל, ודומה והמדינה לא עושה מספיק על מנת להילחם בתופעה זו. אך גם בגזרת העובדים ששורדים תאונות עבודה, ידה של המדינה קצרה מלהושיע: ע”פ הנתונים, ישראלים רבים שעברו ועוברים תאונות עבודה מתקשים עד מאוד לקבל את מלוא הזכויות הרפואיות המגיעות להם ממוסדות המדינה. מדוע זה קורה? אלון אהרונוב, מנכ”ל חברת ‘זכותי’, המתמחה במיצוי זכויות רפואיות, שטח בפנינו את התשובה.
“תאורטית, המדינה מעניקה רשת סיוע רחבה עבור אלו שעברו תאונות עבודה. דמי פגיעה, מענק נכות וקצבת נכות הן הזכויות הבולטות מביניהן. אך כשהתאוריה מגיעה לעולם הפרקטי, משהו שם הולך לאיבוד,” אמר מנכ”ל ‘זכותי‘ אהרונוב בפתח דבריו. “הנהלים הבירוקרטיים הכבדים מקשים עד מאוד על מגישי הבקשות לסעדים עקב תאונות עבודה, ולכן רבים מהם לא מצליחים למצות את זכויותיהם הרפואיות עד תום. חלקם אף מוותרים עליהן מראש, בתחושה שאין להם סיכוי בקרב הזה. נכון, זה קשה. אך לא בלתי אפשרי. ניתן להתגבר על הבירוקרטיה ולקבל את הזכויות שמגיעות לך בתור אדם עובד שעבר תאונת עבודה.”
לפני שמשחיזים חרבות…
לדבריו של אלון אהרונוב, לפני שאנחנו משחיזים חרבות ויוצאים להילחם על הזכויות שלנו בביטוח לאומי ושאר מוסדות המדינה, חשוב להבין האם יש לנו סיכוי סביר לקבל את מבוקשנו מהמוסד. “על נפגע תאונת העבודה לשאול את עצמו: האם התאונה קרתה לי במקום העבודה? אולי בדרך אליה או בחזרה ממנה? האם התאונה פגעה ביכולתי להתפרנס כרגיל?,” פירט אהרונוב, שתחתיו ‘זכותי’ טיפלה בהצלחה כבר בעשרות אלפי מקרים של ישראלים שהתקשו לקבל את הזכויות הרפואיות שלהם מהמדינה. “אם ענית בחיוב על השאלות הללו, ייתכן ומגיע לך פיצוי כספי כלשהו מביטוח לאומי, ואולי גם מרשות המסים. אסור להתייאש. אל תוותר על מה שמגיע לך.”
כאמור, נפגעי תאונות עבודה עשויים להיות זכאים למענק נכות (שהינו תשלום חד-פעמי) או לקצבת נכות (המתקבלת חודשית) ע”פ החלטת המוסד לביטוח לאומי. אך תחילה, יש להגיש את התביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה (טופס ב.ל. 211). דמי פגיעה מאפשרים לעובד הנפגע לקבל פיצוי עבור ימי היעדרותו מהעבודה, ובכך מעניקים לו אורך רוח מסוים בעודו עובר את ההליך לקבלת קצבה או מענק נכות.
לאחר מכן, הוא יכול להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה (ב.ל. 200). את הטופס יש להגיש יחד עם מסמכים רפואיים רשמיים דוגמת סיכום רפואי וסיכומי טיפולים ואשפוזים שעבר העובד עקב תאונת העבודה. לאחר בחינת המסמכים, ביטוח לאומי יודיע למגיש התביעה האם תביעתו התקבלה ע”ס מסמכים רפואיים, או שהוא יצטרך להציג את טענותיו בהתכנסות הוועדה הרפואית של ביטוח לאומי בעניינו.
ברשות המסים גם מודעים לבעיה
כשאדם מוכר כנכה בביטוח לאומי, הוא מקבל מספר מסמכים קריטיים, וחשוב שהוא ישמור את כולם, בין השאר לצורך שימוש עתידי להגשת בקשת פטור ממס הכנסה. בלעדיהם, לא ניתן להגיש את הבקשה. אם ברצונו לקבל את הפטור, עליו להגיש לרשות המסים את טופס הבקשה (טופס 1516) יחד עם התלוש האחרון שקיבל מכל מעסיק אצלו עבד. כמו כן, עליו לצרף את פרוטוקול הוועדה הרפואית שקבעה את נכותו. גם אם נכותו של התובע נקבעה ללא התכנסותה של הוועדה הרפואית, הוא יקבל טופס רשמי המודיע על ההכרה בנכותו.
“גם ברשות המסים מבינים שנכים רבים מתקשים להתמודד עם הבירוקרטיה, ושלעיתים הם מגלים מאוחר מדי שהם גם זכאים לפטור ממס. לכן, הרשות מאפשרת לנכים לבקש פטור ממס הכנסה רטרואקטיבית על תקופה של עד 6 שנים אחורה,” הסביר אהרונוב. “אך חשוב להבין כי כאשר אדם מבקש פטור ממס הכנסה, רשות המסים בודקת לעומק את המקרה האישי שלו. ובאופן טבעי, עלולים להתגלות פערים ישנים בתשלום מס הכנסה, אותם התובע עלול להידרש לשלם בדיעבד. לכן, לפני שמגישים בקשה לפטור רטרואקטיבי ממס, רצוי להתייעץ עם מומחים היודעים כיצד להתנהל אל מול רשות המסים.”
עושים את המקסימום האפשרי
כמובן, גם ההליך לבקשת קצבת או מענק נכות וגם ההליך לבקשת פטור ממס הכנסה לנפגעי תאונות עבודה עלולים להשתבש בדרך. “תביעות רבות של נפגעי תאונות עבודה – הן בביטוח לאומי והן ברשות המסים – נשללות על הסף או בוועדות. וכאשר התשובה הראשונה הייתה ‘לא’, קשה עד מאוד לקבל ‘כן’ כשמערערים,” סיכם אלון אהרונוב. “אבל בדיוק בשביל זה אנחנו כאן. כבר כ-20 שנים ‘זכותי’ עושה את המקסימום האפשרי ע”פ חוק על מנת שלקוחותיה יקבלו את מלוא הזכויות הרפואיות המגיעות להם. זה מתבטא בסיוע בבניית תיק רפואי ע”י מומחים ותיקים שחלקם עבדו בביטוח לאומי, עזרה בהתנהלות אל מול ביטוח לאומי ורשות המסים, ובעוד דרכים רבות.”
