עפ”י החוק במדינת ישראל, כתב אישום פלילי מוגש ע”י המדינה – בעקבות עבירה שעבר אדם, עבירה המוגדרת כ”עבירה פלילית”, ואשר עלולה להיות גם עבירה הנחזית להיות קלה בעיני האדם שעבר אותה כגון עבירת תנועה, עבירת בנייה ללא רישיון ועוד.
להגשת כתב אישום פלילי, יש משמעויות והשלכות נרחבות על חיי הנאשם. רישום פלילי בעקבות הרשעה, עלול לחסום את אפשרויות הנאשם, אף לאחר שחרורו, מלגשת למשרות ציבוריות, להוציא רישיון כלי נשק ועוד. ולכן התייחסות רצינית והכנה מוקדמת ומקצועית להליכים הפליליים, קריטית ע”מ לצלוח הליכים אלו.
מהם השלבים המובילים להגשת כתב אישום פלילי?
מרגע שמוגשת תלונה במשטרה, מתחיל ההליך הפלילי. לאחר חקירה ודרישה, במהלכן ייתכן שהאדם החשוד ייעצר עד תום ההליכים, מחליטה המשטרה האם להעביר את התיק לפרקליטות עם המלצה להעמיד לדין את החשוד, או לשחרר אותו.
המשטרה איננה מעמידה לדין את הנאשם, אלא התביעה הבודקת את חומר הראיות, את קבילות ההוכחות ואת הסיכוי להרשיע את האדם בדין.
ישנם מצבים שבהם תחליט התביעה לא להגיש כתב אישום פלילי נגד אדם גם כאשר ישנו סיכוי גבוה להרשעה, זאת מסיבות של מדיניות ציבורית ושיקולים מערכתיים, או סבירות גבוהה כי העמדה לדין תגרום עוול מהותי לאותו אדם, למשל כאשר האדם ישב כבר תקופה ארוכה במעצר עוד בטרם ההחלטה האם להעמידו לדין.
השלבים השונים הם:
- הגשת תלונה פלילית במשטרה – זו יכולה להיות גם תלונה הנראית זניחה, כמו סכסוך שכנים וכדו’
- חקירת המשטרה את פרטי התלונה
- העברת תיק החקירה לפרקליטות או ליחידת התביעה המשטרתית
- החלטת הפרקליטות האם להגיש כתב אישום פלילי
החובה והזכות להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם הגשת כתב אישום פלילי
כל חשוד בעבירה פלילית זכאי להתייעץ עם עורך דין. שלילת זכויות המוקנות לחשוד בחוק, עשויה להביא לפסילתו של ההליך ולשחרורו של החשוד עוד בטרם נתבררו העובדות בעניינו.
בין הזכויות המוקנות לכל חשוד:
- פירוט סעיפי העבירה שבה הוא מואשם
- יידוע החשוד על זכותו להתייעץ עם עורך דין
- תיעוד החקירה באופן מלא
- יידוע החשוד על זכותו לשמור על שתיקה
ישנם מקרים שבהם עורך דין החשוד מצליח לשכנע את התביעה כי אין בעובדות כדי להקים אשמה פלילית. יש לזכור כי התביעה היא שצריכה להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר, ולכן ערעור הראיות שבידי התביעה או טענה בדבר פגיעה בזכויות החשוד, עשויות להביא לסגירת התיק.
חשודים רבים סוברים כי שמירה על זכות השתיקה עלולה לפגוע בהם בהמשך ההליך, ולכן מסכימים לנדב מידע, גם כזה אשר לא נשאלו עליו.
חשוב לזכור כי אם זומן החשוד ל”שיחת רקע” במשטרה אף בטרם מעצרו, הרי שכל דבר שיאמר עלול לשמש נגדו מאוחר יותר. שמירה על זכות השתיקה היא אחת מזכויות היסוד של כל חשוד וטוב יעשה אם יתייעץ עם עורך דינו, במקרה שבו החליט לחשוף מידע או לדבר עם חוקריו.
תוכנו ומטרתו של כתב אישום פלילי
לפי “הנחית פרקליט המדינה מספר 3.1 – הכנה וניסוח כתב אישום”, מסביר אלי לוטן כי תכליתו של כתב אישום פלילי היא להביא בפני בית המשפט את מכלול העובדות והנתונים המתייחסים לאשמתו של הנאשם.
בעבר היה נהוג כי כתב אישום מכיל רק תמצית עובדות בקצרה לצד הודעה על סעיפי העבירות, אולם בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, שונו הנהלים ועל כתב האישום להיות עשיר בפרטים, לפרט את עובדות המקרה (מקום, זמן), החיקוק הרלוונטי שעל פיו מואשם הנאשם, שמות עדי התביעה – והכול בלשון עניינית ובהירה.
- פירוט העובדות – פירוט זה מסייע לבית המשפט לבחון האם התקיימו יסודות העבירה הפלילית, האם הראיות שצורפו בתיק רלוונטיות להוכחת האשמה, וכן לאפשר לנאשם לתכנן את הגנתו בהתאם למפורט בכתב התביעה, שכן על התביעה לחשוף את כל ממצאיה בפני באי כוח הנאשם. העובדות המפורטות בכתב התביעה, הן העובדות שהתביעה סבורה כי היא יכולה להוכיח אותן בבית המשפט
- בכתב אישום פלילי אין מפרטים ראיות, כתב האישום מפרט רק עובדות המקיימות את יסוד העבירה.
- על התביעה לציין את כל יסודות העבירה כפי שמנוסחים בספר החוקים, ולהראות כי העבירה שבגינה מוגש כתב אישום פלילי, מקיימת את כל היסודות הללו. התביעה רשאית לציין חיקוק מקל אף אם קיים חמור ממנו, זאת בנסיבות המתאימות.
- על התביעה לפרט את הנזק שנגרם לנפגע, לרבות השלכות עתידיות, וכן נזק שעלול היה להיווצר כתוצאה מביצוע העבירה, אלמלא זו נמנעה בטרם יצאה לפועל. למשל, ניסיון הצתה.
- במקרים מיוחדים, רשאי התובע לבקש איסור פרסום על שמו של הנאשם, או לציין את שמו בראשי תיבות.
- כתב אישום פלילי אינו מציין עבירות שעבר הנאשם, ואשר חלה עליהן התיישנות.
ובקצרה: כתב אישום פלילי מוגש לאחר המלצת המשטרה להעמיד לדין את החשוד.
בהליך פלילי, התייעצות עם עורך דין עשויה לחסוך צעדים והחלטות של הנאשם שיפגעו בו במהלך המשפט וכן מסייעת לשמור על זכויותיו המשפטיות. כתב אישום פלילי מנוסח בצורה מפורטת ורחבה ומכיל את כל העובדות הרלוונטיות לאישום, את דברי החיקוק שהופר בידי הנאשם וכל מידע אחר המסייע בידי בית המשפט להחליט האם אכן עבר הנאשם על יסודות העבירה כפי שמופיע בספר החוקים.
