החלטת להתגרש – מי יקבל את בעלי החיים המשותפים

בישראל, תופעת הגירושין היא תופעה שכיחה, ומשנה לשנה, שכיחותה עולה. בני זוג שמתגרשים צריכים להגיע להסכמות ביניהם לגבי מספר נושאים, כמו חלוקת הרכוש, משמורת (אם לבני הזוג יש ילדים משותפים שאינם בגירים) וכיו”ב. מאמר זה יסביר מה הדין באשר לבעלי חיים משותפים של בני זוג שמתגרשים.

המאמר באדיבות פורטל מתגרשים.

האם ישנם הסדרי ראייה ומשמורת כשמדובר בבעלי חיים של בני זוג גרושים?

עף אל פי שכיום בבתים רבים יש חיות מחמד למיניהן (בעיקר חתולים או כלבים), החוק לא מתייחס במפורש לחיות מחמד בכל הנוגע להליכי גירושין וא. כיום יש שתי אפשרויות עיקריות להתייחסות לחיות מחמד:

  1. חיות מחמד כרכוש משותף: במקרים שבהם בית המשפט מתייחס לחיית המחמד כאל רכוש, על החיה להיות מחולקת בין בני הזוג המתגרשים. למשל, אם החיה הייתה שייכת לאחד מבני הזוג עוד בטרם הנישואין, על בית המשפט לקבוע האם בעת הגירושין החיה שייכת לשני בני הזוג (בהתאם לטיפול בה במהלך תקופת הנישואין) או לא. אם בני הזוג אימצו יחדיו את החיה, ערכה מתווסף לחישוב של כל הרכוש המשותף, וההחלטה מי מבני הזוג יקבל את החיה משפיעה על חלוקת יתר הרכוש.
  • 2.       חיות מחמד כיצור חי: בשנים האחרונות, גוברת ההתייחסות לבעלי חיים כאל יצורים חיים בעלי זכויות. כך גם באשר לחיות מחמד של בני זוג שמתגרשים – היחס לחיות המחמד נעשה דומה יותר ויותר ליחס לילדיהם של בני הזוג. במצב שכזה, כשבית המשפט קובע שהחיה תישאר אצל מי מבני הזוג, נקבעים הסדרי ראייה – זמנים מוגדרים שבהם בן הזוג השני יוכל לראות את החיה. לעתים קובע בית המשפט משמורת משותפת, ואז בני הזוג מגדלים את החיה שווה בשווה.

איזה נכסים מתחלקים בגירושין

אף על פי שגירושין היא תופעה שכיחה ומוכרת בישראל, רבים אינם יודעים מהם הנכסים שמתחלקים במסגרת גירושין. ניתן לומר שכמעט כל הנכסים באשר הם מתחלקים במסגרת גירושין, והם:

  • נכסי מקרקעין (למשל דירת מגורים)
  • נכסי מיטלטלין
  • נכסים עסקיים
  • מוניטין עסקי
  • חסכונות
  • קופות גמל
  • מניות
  • זכויות פנסיוניות
  • זכויות בעלות ערך כלכלי
  • חובות (מלבד חובות שהם בעלי אופן אישי מובהק, כמו בזבוזים של הגבר עבור שירותי מין, הימורים של מי מבני הזוג וכיו”ב).

מהו איזון משאבים בגירושין

אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג נקבע לרוב על פי הסדר בשם איזון משאבים. הסדר זה חל על בני זוג שנישאו אחרי ה-1 בינואר 1974 ולא ערכו הסכם ממון ביניהם (או שערכו אך הוא כבר לא בתוקף), או שהם לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי אופן חלוקת הרכוש ביניהם במסגרת הסכם הגירושין ביניהם.

חשוב להבהיר, שהסדר איזון משאבים בגירושין לא חל על כל נכסיהם של בני הזוג. הנכסים שעליהם לא חל הסדר איזון משאבים בגירושין הם הנכסים ששני בני הזוג הסכימו בכתב שהם לא יהיו משותפים, נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין, או נכסים שהיו בבעלותו של אחד מבני הזוג לפני הנישואין ונשארו בבעלותו בעת הנישואין – אלא אם כן, מוכיח בן הזוג השני שהייתה כוונה לשתפו באותם נכסים. גם על פיצוי שמגיע לאחד מבני הזוג בגין נזקי גוף, ועל כספי גמילה מהמוסד לביטוח לאומי – לא חל הסדר איזון משאבים בגירושין.

הסדר איזון משאבים בגירושין נערך באמצעות הערכת שווי לנכסים המשותפים של בני הזוג (בדרך כלל רואה חשבון עושה זאת). סכום החובות המגיעים משווי הנכסים של כל אחד מבני הזוג – מנוכה, ואם שווי נכסיו של אחד מבני הזוג גבוה משל בן הזוג השני – על בן הזוג הראשון לשלם לשני מחצית מההפרש (בין אם בכסף ובין אם בנכס בעל ערך שווה). אחר כך, מחולק הרכוש בין בני הזוג.

יש לציין, מסביר אדי סוברי , כי הסדר איזון משאבים יכול להיות מבוצע עוד לפני גירושי בני הזוג. יש מספר תנאים (שאינם מצטברים) לכך:

  • אם בני הזוג חיים בנפרד כבר תשעה חודשים לכל הפחות
  • אם קיים קרע מהותי בין בני הזוג
  • אם מיום הגשת הבקשה להליך גירושין/לביטול נישואין/לפירוק שיתוף/לביצוע איזון משאבים/לתצהיר על זכויות בנכס או תביעה לחלוקת רכוש – עברה שנה לכל הפחות.

האם חלוקת הרכוש היא תמיד במתכונת של חצי-חצי?

רבים מניחים כי חלוקת רכוש נעשית במתכונת של חצי-חצי – כלומר, שהרכוש מחולק שווה בשווה בין שני בני הזוג. בעיקרון, הנחה זו נכונה, אך נשאלת השאלה האם תמיד הרכוש מחולק כך.

סעיף 5 לחוק יחסי ממון, (החוק החל על בני זוג שנישאו אחרי ה-1 בינואר 1974), קובע שאכן, חלוקת הרכוש נעשית במתכונת של חצי-חצי. ואולם, סעיפיו הקטנים של סעיף זה קובעים כי לא כל הרכוש של מי מבני הזוג משותף לו ולבן הזוג השני, כמו גמלאות, נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה בעת הנישואין, וכן פיצויים לפי הוראות חיקוק בגין נזקי גוף.

בנוסף, סעיף 8(2) לחוק, קובע כי אם אחד מבני הזוג מעוניין בכך, בסמכות בית הדין/בית המשפט לקבוע חלוקת רכוש שלא במתכונת של חצי-חצי. הערכאות השיפוטיות משתמשות בסמכות זו רק בנסיבות מיוחדות, שאינן מוגדרות בחוק. לכן, נקבע בפסיקה שיש לבחון כל מקרה לגופו על פי כלל השיקולים הרלוונטיים.

קרדיט תמונה FREEPIK

מנוי
הודע ל
guest

0 תגובות
ישנים
חדשים פופולרים
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן