לפני שנסביר מהו הסדר מותנה, מוטב שנצעד מספר צעדים לאחור במסגרת שלבי ההליך הפלילי. כאשר אדם נחקר תחת אזהרה במשטרה בחשד לביצוע עבירה, אזי בסיום החקירה ייתכנו אחת משתי אפשרויות:
- אפשרות ראשונה: נגד החשוד יוגש כתב אישום והוא יעמוד לדין פלילי, על כל המשתמע מכך.
- אפשרות שניה – תיק החקירה ייסגר בהתאם לאחת מעילות הסגירה הקבועות בחוק. עד לשנת 2013, עילות הסגירה המרכזיות בחוק היו חוסר ראיות, היעדר אשמה או חוסר עניין לציבור (כתוארה אז). ואולם, במסגרת תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב-1982, אשר נכנס לתוקפו במאי 2013 התווספה עילת סגירה נוספת אשר זכתה לשם “הסדר מותנה”.
בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר מהו הסדר מותנה ומהם התנאים לעריכתו.
מהו הסדר מותנה?
הסדר מותנה הוא הסכם משפטי אשר נערך בין החשוד לתביעה (הפרקליטות או התביעה המשטרתית). במסגרת ההסכם, החשוד מודה בביצוע העבירה ואילו המדינה מתחייבת שלא להעמידו לדין פלילי. חשוב להדגיש שלא בכל מקרה ובטח שלא בכל עבירה ניתן לערוך הסדר מותנה. בנוסף, חשוב לציין כי ככל שהחשוד לא יעמוד בתנאי ההסדר, אזי התביעה חייבת להגיש נגדו כתב אישום ולהעמידו לדין פלילי.
מהם התנאים הקבועים בחוק לעריכת ההסדר?
כאמור, לא בכל מקרה, לא בכל עבירה ובטח שלא עם כל חשוד ניתן לערוך הסדר מותנה. בהתאם לחוק, כדי להיכנס ל”טרקלין” ההסדרים, על החשוד לעמוד תחילה בתנאים הבאים:
- על החשוד להיות נעדר עבר פלילי בחמש השנים שקדמו לעבירה.
- על החשוד להיות נעדר תיקים פתוחים הממתינים לבירור דין, חקירות או משפטים הממתינים להכרעה.
- החשוד אינו “לקוח חוזר”, כלומר – עם החשוד לא נערך הסדר מותנה בחמש השנים האחרונות.
- לדעת התביעה, העונש בגין העבירה אינו כולל מאסר בפועל.
באילו עבירות ניתן לערוך הסדר מותנה?
סגירת תיק בהסדר מותנה מתאפשרת בעבירות קלות באופן יחסי. באופן פורמלי, החוק מאפשר לערוך הסדר מותנה הן בעבירות מסוג עוון (עבירות שהעונש הקבוע בצדן הנו עד 3 שנות מאסר) והן בעבירות מסוג פשע (עבירות שהעונש הקבוע בצדן הנו מעל 3 שנות מאסר). יחד עם זאת, נכון למועד כתיבת שורות אלה, טרם עודכן החוק בדבר עבירות מסוג פשע אשר בעטיין ניתן לערוך הסדר מותנה ולכן, מבחינה מעשית – ניתן לערוך הסדר מותנה רק בעבירות מסוג עוון. כך למשל, ניתן לערוך הסדר מותנה בעבירות הבאות:
-גניבה
-איומים
-הסגת גבול.
-אי נקיטת אמצעי זהירות בחיה.
-מעשי פזיזות.
-תקיפה סתם.
-מכירת אלכוהול לקטין.
-הטרדה טלפונית.
-ועוד.
כאן המקום לציין כי אחת הביקורת המרכזיות אודות מוסד ההסדרים המותנים הוא השימוש לרעה שנעשה בכלי משפטי זה. המבקרים את השיטה גורסים, כי בעוד שבעבר תיקים מסוימים היו נסגרים בשל “חוסר עניין לציבור”, הרי שכיום, תיקים אלה מופנים להליך של הסדר מותנה ומייצרים הלכה למעשה מנגנון המייצר רווחים לקופת המדינה, תוך הפעלת מכבש לחצים על החשוד להודות בעבירה, אף אם התשתית הראייתית אינה מוצקה. מנגד, אחרים סבורים כי עריכת הסדר מותנה מאפשרת לחשוד להמשיך בחייו ללא כתם בדמות עבר פלילי, חוסכת בזמן שיפוטי, בכספי ציבור ומשאבים נוספים. על כל פנים, בכל מקרה שבו מוצע לחשוד הסדר מותנה, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי להתייעצות. חשוב לציין כי במקרים מסוימים, ניתן יהיה לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום ואף שלא לערוך הסדר מותנה, אלא להורות על סגירת התיק בדרך ה”רגילה”, אשר במסגרתה לא מוטלים על החשוד סנקציות.
אילו עונשים ניתן להטיל על החשוד במסגרת ההסדר?
- קנס – עד לסך 29,200 ₪.
- פיצוי לקורבן העבירה.
- התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
- השתתפות בתוכנית טיפולית, בפיקוח קצין מבחן.
- מכתב התנצלות לקורבן, השבת רכוש שנלקח מהקורבן, התחייבות שלא להיכנס למקום או לא להיות בקשר עם אדם, התפטרות ממקום העבודה (ככל שיש זיקה לעבירה הקשורה במקום העבודה), פסילת רישיון נהיגה, הפקדת כלי נשק, הסכמה להשמדת חפץ או לחילוטו, הסכמה להריסת מבנה שנבנה בלא היתר או לאי שימוש בו ועוד.
מה קורה במצב בו החשוד מסרב לחתום על ההסדר או עומד בתנאים עליהם התחייב?
אם החשוד יסרב לחתום על ההסדר, על התביעה להגיש נגדו כתב אישום ולהעמידו לדין פלילי. כמו כן, אם החשוד אינו עומד בתנאים עליהם התחייב במסגרת ההסדר, אזי יוגש נגדו כתב אישום. לאור אלה, חשוב לפנות לעורך דין הבקיא ברזי המשפט הפלילי ולהיות מלווה לאורך כל התהליך – כאשר המועד הרצוי לערב עורך דין פלילי הוא בעת חקירת המשטרה.
