המדריך המלא לבדיקת אקג

בדיקת אקג (אלקטרוקרדיוגרמה, ECG), היא בדיקה המתעדת את הפעילות החשמלית של הלב שלכם. זוהי אחת הבדיקות הרפואיות הנפוצות ביותר בעולם. תוצאות הבדיקה מספקות לרופאים תמונת מצב לגבי הלב שלכם, ומסייעת להם לזהות סיכונים ולקבוע דרכי טיפול. לפני שאתם עושים בדיקת אקג עם צוות קרדיו-טים יש כמה דברים שכדאי לכם לדעת.

היתרונות של אקג

הטכנולוגיה זמינה מאוד, ומספקת לגורמים רפואיים שלל מידע ונתונים. ההליך עצמו בטוח, מהיר ולא פולשני. ניתן לנתח באמצעותו:

• קצב לב
• ציר הלב (כיוון הפעילות החשמלית)
• הפרעות קצב

ההיסטוריה של אקג

מכשיר הא.ק.ג. הראשון פותח על ידי הפיזיולוגי ההולנדי וילם איינטהובן, בשנת 1903. המכשיר תיעד את האותות של הלב באמצעות גלונומטר – מיתר שמודד מטען חשמלי. המיתר נשמר תחת שדה מגנטי חזק מאוד, והוא היה נע כאשר זרם חשמלי מהלב עבר דרכו. איינטהובן הצליח לעקוב אחר תגובת הלב לשינויים בדרכי הנשימה, ואף עלה בידו לקבוע את גודלו ומיקומו של הלב מנתוני אקג בלבד. למעשה, הוא הוכיח כמה טכנולוגיה זו יכולה להיות יעילה ושימושית. במהלך העשורים הבאים, טכנולוגיית האקג השתפרה, ותיעוד האותות נעשה יותר ויותר מדויק. עד סוף שנות ה-60, ברוב בתי החולים הגדולים בעולם היו מכונות אלקטרוקרדיוגרמה מודרניות. מאותו שלב, המכונות הותאמו להיות קומפקטיות יותר, נגישות ומגוונות יותר. כיום ישנם מכשירי אקג הניתנים להפעלה עצמית, וגם מכשירים מושתלים כמו מכשירי לולאה וקוצבי לב. המידע שהם מספקים, עבור רופאים וחוקרים רפואיים כאחד, עדיין מהווה חלק קריטי בהבנת הלב האנושי ובניטור מצבו.

למה עושים בדיקת א.ק.ג?

ברוב המקרים, אקג מבוצע כאשר מישהו או מישהי מציגים תסמינים בולטים, הקשורים לפעילות הלב שלהם ועלולים להעיד על בעיה בלב.

אלה תסמינים נפוצים:

• דופק מהיר
• סחרחורת
• דפיקות לב לא סדירות (רפרוף או דילוג על פעימות)
• קוצר נשימה

רופא או רופאה עשויים להמליץ ​​על הבדיקה כדי לבדוק הפרעות קצב, אפשרות של מחלת עורקים כליליים, עדות להתקפי לב קודמים או מצב של מחלות לב מסוימות. אם יש לכם היסטוריה משפחתית של בעיות לב, יכול להיות שימליצו לכם ​​על א.ק.ג. ללא קשר לתסמינים שחוויתם או לא חוויתם. בדרך כלל, אקג מתעד את קצב הלב. גורם זה מספק את הנתונים החיוניים ביותר לבדיקה, שבה משתמשים הרופאים כדי לפרש את מצב הלב.

איך עובד אקג?

החדר הימני העליון של הלב מכיל קבוצה של תאים מיוחדים, בהם מתחילים פעימות הלב. בעת יצירת פעימות לב תקינות, תאים אלו יוצרים דחף חשמלי שגורם לתאים שמסביב לעשות את אותו הדבר, בסגנון דומינו, בכל חדרי הלב הנותרים.

כאשר גל הגירוי החשמלי חולף על פני חלקים שונים של הלב, באופן נורמלי ובצורה מתואמת, החדרים מתכווצים וזה מה שגורם ללב לשאוב דם. פעילות חשמלית זו מתועדת על ידי מכשיר ה-ECG, אשר מציג אותה כסדרה של גלים על גבי גרף.

כיצד מפרשים ומנתחים בדיקת א.ק.ג.?

במסגרת בדיקת א.ק.ג טיפוסית, מחברים לגוף 12 אלקטרודות. בסיומה, הרופאים צריכים להרכיב פאזל מהנתונים שמציגה כל אחת מהאלקטרודות. ראשת, עליהם למדוד את המרחקים בין מקטעים שונים של פעימות לב. לאחר מכן הם מעריכים עד כמה פעימה אחת מרוחקת מהשנייה, ולסיום חוקרים את כיוון הפעימות בכל אלקטרודה.

לפני סיום הבדיקה, הרופאים מחפשים פעימות חריגות או נמוכות, על מנת לקבוע את תקינות תפקוד הלב. בסיום הניתוח, מתקבל תיאור מפורט מאוד של הפעילות, והוא עשוי לשמש בסיס עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות כדי להבין טוב יותר את המצב.

פירוש הבדיקה יכול לתת רמזים לגבי:

• קצב לב לא סדיר
• זרימת דם מופחתת
• נזק ללב
• דלקת הקשורה ללב
• אלקטרוליטים חריגים בדם
• מצבים רבים אחרים הקשורים ללב

אם אתם חווים את התסמינים שהזכרנו קודם לכן, או נתקלים במצב חירום רפואי – אל תתמהמהו. תסמינים אלו עשויים להיות קשורים או לא קשורים לבעיה בעורקים הכליליים (עורקי הלב), ולכן אין סיבה להילחץ, אך תמיד תזכרו: בדיקת א.ק.ג. היא אחת הדרכים הפשוטות ביותר לקבוע האם יש לכם בעיה או לא.

אם אתם חווים כאבים בחזה, סחרחורת או כל אחד מהתסמינים השונים, תתייעצו עם הרופא/ה שלכם בהקדם האפשרי.

קרדיט לתמונות PIXABAY