נשים רבות, בייחוד לאחר לידה או לאחר גיל 40, מדווחות על דליפת שתן בדרגות חומרה שונות, עצירות, כאבים בעת קיום יחסי מין ולעיתים אף צניחת רחם. תופעות אלו עשויות להיקשר לרפיון ולחולשה של שרירי רצפת האגן. כיוון שמצב זה מחמיר אם לא מטופל, כדאי שלא להתעלם מתופעות אלו, למצוא את הגורם להן ואם התשובה היא שרירי רצפת האגן – לטפל בהם בהקדם האפשרי.
מהם שרירי רצפת האגן ומדוע תפקידם חשוב כל־כך?
מהשם “רצפת האגן” ניתן ללמוד היכן היא ממוקמת – בחלקו התחתון של הגוף, בחלק המעבר בין שתי הרגליים, מערסל את חלקו התחתון של האגן המכיל את שלפוחית השתן, הרחם והרקטום. כולם איברים חשובים בעלי משמעות בגוף האדם ובגוף האישה בפרט.
בזמן ההיריון, כאשר הרחם גדל, מופעל עומס רב והמשקל הולך וגדל על רצפת האגן. גם בעת הלידה, בזמן הלחיצות ויציאתו של התינוק, מופעל לחץ על האזור והוא נדרש להימתח מאוד כדי לאפשר לתינוק לצאת. תהליכים אלו מתחילים ליצור חולשה בשרירים, והם מחמירים מהיריון אחד לשני ומלידה אחת לבאה אחריה.
חולשה בשרירים הללו תגרור אחריה תופעות לוואי כגון אי שליטה על סוגרים בדרגות חומרה שונות, צניחת איברים פנימיים כגון הרחם או שלפוחית השתן, כאבים או אי נוחות בזמן קיום יחסי מין ואף שמירה על ייצוב עמוד השדרה.
שיטות לטיפול בבית
אם מבינים את חשיבות החיזוק והטיפול בשרירים שנרפו, חשוב לדעת שיש מגוון תרגילים אותם ניתן לבצע בנוחות הביתית או בשיעורי כושר כגון יוגה או פילאטיס. בסדרת התרגילים הקרויים “תרגילי קיגל” מכווצים ומרפים את השרירים ועושים זאת במנחים שונים. את חלקם ניתן לבצע אפילו בזמן העבודה תוך כדי ישיבה מול המחשב.
בנוסף, ניתן לפנות לטיפול פיזיותרפיה המיועד לטיפול ברצפת האגן, לקבל הדרכה ומשוב בנוגע לחומרת הבעיה, לתרגילים ייעודיים ואף למעקב בזמנים קבועים.
ניתן גם להיעזר באביזרי תרגול שונים כגון כדורי קיגל, מכשיר שמינית כושר, משקולות שונים וכדומה. הדרכה עבור מכשירים אלו ניתן לקבל ממאמני הכושר, ממכון הפיזיותרפיה וכדומה.
ביצוע תרגילי קיגל או תרגילים שונים לצורך חיזור וכיווץ השרירים עשויה לקחת זמן רב עד שמגיעים לתוצאות משמעותיות, אך יש נשים שאינן מעוניינות או יכולות למשוך את הטיפול ואינן מעוניינות בהתערבות כירורגית, ולכן קיימים מכונים אשר מבצעים את אותה פעולה של תרגילי קיגל עם מכשיר חשמלי הפועל בצורת פולסים מהירים מאוד.
התערבות כירורגית
במקרים חמורים, או אם יש השלכות רפואיות נוספות כגון צניחת רחם, נדרשת לעיתים התערבות כירורגית, ניתוח. במהלך הניתוח מקצרים ומותחים את השרירים, ומחזירים את האיברים הפנימיים למקומם הטבעי. פעולה זו יכולה להתבצע בהרדמה מקומית או מלאה – בהתאם להמלצת הרופא המנתח, לדרגת החומרה ולסוג הניתוח. משך ההתאוששות אינו ארוך אם כי נדרשת שהות של מספר לילות בבית החולים.
היתרון של ניתוח הוא כמובן במשך הזמן הקצר הנדרש לתיקון הבעיה, שלעיתים עשויה הייתה להתרחש שנים רבות קודם לכן ולהחמיר עם הזמן. הבחירה בניתוח תעשה בהתאם להמלצת רופא, ואינה הפתרון המידי המוצע לרוב הנשים המתלוננות על היחלשות השרירים.
דליפת שתן אינה נעימה ועשויה להיות מביכה במקרים מסוימים. היא יכולה להחמיר בזמן פעילות מאומצת או אימוני ספורט, בזמן שיעול או עיטוש ואפילו בזמן יחסי מין. הטיפול הפשוט והקל ביותר, שאינו מצריך כלים מיוחדים, תרופות כימיות או התערבות כירורגית, הוא תרגילים ייעודיים, אותם ניתן לבצע גם במהלך ההיריון עצמו עוד לפני הלידה.
חשוב לזכור שהבעיה מאפיינת נשים רבות לאחר לידה, ואין סיבה לגרור אותה לאורך זמן רק מפאת הבושה או הרצון שלא לפנות לרופא עם תסמינים מסוג זה.
