כשהגעתי לתעשייה האווירית לראיון עבודה, אמרו לי שאצטרך סיווג ביטחוני, ושלשם כך אצטרך לעבור תחקיר ביטחוני. האמת? לא נלחצתי בכלל. אני אוהבת לדבר באופן כללי, ואוהבת לדבר על עצמי במיוחד. זה נראה היה לי מסקרן ומעניין. כשאמרו לי שאצטרך גם בדיקת פוליגרף, בכלל התרגשתי. מעולם לא עברתי בדיקה כזו, והרי אין לי מה להסתיר.
אני לא מושלמת, ברור. עשיתי דברים בחיים, ניסיתי דברים, קרו לי דברים, אבל ידעתי שאין לי בעיה לדבר עליהם בתחקיר הביטחוני שלי. בכל זאת, כל שנות נעוריי (הפרועות, יש לומר), עברו עליי בקיבוץ.
חזרתי ואמרתי לעצמי בראש מה שכבר ידעתי: לא מחפשים אנשים מושלמים כדי לתת להם סיווג ביטחוני, מחפשים אנשים אמינים. מחפשים אנשים שגם אם הם עברו דבר או שניים בחיים, אפשר לסמוך עליהם.
הרי שיקול הדעת שלנו בגיל 15 שונה מאוד משיקול הדעת שלנו בגיל 25 או 35, ואפילו בגיל 18. סדרי העדיפויות משתנים. אנחנו מבינים מה חשוב ומה לא, מה נכון וכדאי לעשות ומה לא, ואילו מחירים אנחנו עלולים לשלם על ההחלטות שלנו.
אמרו לי שהתחקיר הביטחוני ייקח כמה שעות, ואחר כך ייקח מספר שבועות עד שאקבל את הסיווג הביטחוני. הסיווג הביטחוני לכל תפקיד ומשרה בארץ, ניתן על ידי השב”כ- שירות הביטחון הכללי. יש שם יחידה שאחראית לכל התחום הזה של הכשרים ביטחוניים. הם גם מכשירים את כל המתחקרים בארץ, ולכן הכל מאוד מסודר וידוע. מתחקר לא יכול לשאול בתחקיר הביטחוני מה שבא לו, אלא עליו לעבוד לפי פורמט מסוים, ולשאול אך ורק על הנושאים עליהם הוא אמור לשאול. אסור לו גם להשמיט נושאים כמובן. תחקיר זה תחקיר.
התחקיר שלי ארך חמש שעות. נשאלתי על מהלך החיים שלי- על בתי הספר והחברים, על המשפחה והחוגים. נשאלתי לגבי אירועים משמעותיים שקרו לי בחיים. וסיפרתי. עניתי בפירוט ובהרחבה על כל מה שנשאלתי. המתחקר היה אדיב מאוד, נעים וסבלני. הקשיב לי והנחה אותי בשאלות, ללא טיפת ביקורת או שיפוטיות.
לאחר שסיימנו לדבר על מהלך החיים, נשאלתי על מצבי הכלכלי ועל נושאים כמו אלכוהול, סמים והימורים. עניתי בפתיחות, חוזרת שוב ושוב בראשי על המנטרה ששיננתי לעצמי: לא מחפשים בתחקיר ביטחוני אנשים מושלמים, מחפשים אנשים אמינים.
כשהתחקיר הסתיים יצאתי עייפה אבל מרוצה. נהניתי מהשיחה, הרגשתי ששומעים אותי כמו שאני ושבסיכוי גבוה אקבל את הסיווג הביטחוני. אני חושבת שביני לבים עצמי אפילו הודיתי שנהניתי מהתחקיר הביטחוני.
בהמשך עברתי בהצלחה את בדיקת הפוליגרף (אני יודעת שזה נשמע מוזר אבל גם פה- קצת נהניתי מהבדיקה, הרגשתי כאילו אני בצילומים לסרט), ולאחר מספר שבועות קיבלתי סיווג ביטחוני והתחלתי לעבוד. התחקיר הביטחוני נשאר בזכרוני כחוויה חיובית, לא פולשנית, לא חטטנית. מכבדת ודיסקרטית.
