גירושין אף פעם אינם קלים, כי בסופו של יום, להתגרש, זה בעצם להיפרד מהתא המשפחתי שהקמתם, זה לחלק את הרכוש המשותף, להתחלק במידה מסוימת בילדים המשותפים שלכם, שאתם אוהבים אהבה עזה, להתווכח על משמורת, על מזונות, על כסף ועל מה לא בעצם. גם ההלכה העברית, רואה בגירושין בתור מעשה אחרון, כאשר באמת אין אפשרות אחרת. ההלכה העברית, שהיא בעצם המחייבת בדיני נישואין וגירושין, יצרה מנגנון אשר נועד לפייס בין בני זוג, ולנסות לשמר את הזוגיות ואת הנישואין. לאותו מנגנון קוראים “שלום בית”, ובכך נעסוק במאמר שלהלן. נסביר כיצד נערכים גירושין ונישואין, מהי תביעת שלום בית, ובהתאם מהו הסכם שלום בית.
את המאמר הזה כתבנו כדי להעניק לכם הקוראים תוכן איכותי, אך נדגיש כי המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
גירושין בישראל:
חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, התשי”ג–1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל, ייערכו לפי “דין תורה”, וכי הסמכות השיפוטית בתביעות בתחום הנישואין והגירושין, נתונה באופן בלעדי בידי בית הדין הרבני בישראל. כך גם לגבי זוגות חילוניים לחלוטין, אשר מבקשים להתגרש וצריכים לעשות כן לפי הדין היהודי–דתי.
בהתאם, תביעת גירושין נידונה לפי הכללים וההלכות הדתיות. כך למשל – זוג המבקש להתגרש, יצטרך להגיש תביעת גירושין. את תביעת הגירושין יש להוכיח ולהראות לבית הדין כי קיימת עילת גירושין מבין העילות המוכרות בדין העברי–דתי. למשל – בגידה של האישה בבעל (דהיינו, קיום יחסי אישות עם אחר), מעשה כיעור, אי קיום וסיפוק מיני, אלימות וכו’. במסגרת תביעת הגירושין, בית הדין ינסה לעודד את בני הזוג להגיע לשלום בית. במקביל, ישנה אפשרות במהלך הגירושין, או לפני הגירושין, או במקביל לתביעת הגירושין (שהוגשה נגד המבקש), להגיש תביעה לשלום בית. על כך, בחלק הבא.
מהי בעצם תביעת שלום בית?
תביעה לשלום בית היא בעצם תביעה חד צדדית שמגיש אחד מבני הזוג, כאשר “על הנייר”, מטרתה לעכב את תביעת הגירושין שנידונה. כלומר, תביעה לשלום בית היא בעצם תביעה שמוגשת על ידי צד שמבקש להימנע מגירושין, לפחות לתקופה, ולכאורה מבקש לנסות לפייס את בן/בת הזוג האחר/ת. במילים אחרות, תביעה לשלום בית היא בעצם תביעה שמנסה לכפות פיוס, לפחות לתקופה מסוימת. במידה ובית הדין משתכנע כי יש מקום לקבל תביעה לשלום בית, הרי שהוא יכול להורות על תקופת ביניים, במסגרתה אכן ייערך שלום בית.
חשוב להדגיש כי הסמכות הבלעדית לדון בתביעת שלום בית, מוקנית לבית הדין הרבני בלבד.
כמו כן, המשמעות של תביעת שלום בית, היא לעיתים גם טקטית. על כך, בחלק הבא.
המשמעות האופרטיבית של תביעת שלום בית:
כאמור, תביעת שלום בית היא תביעה שבמסגרתה צד אחד מבקש לכפות פיוס על הצד האחר. על פניו, אי אפשר באמת לכפות פיוס על בן או בת הזוג האחרים, אך כאשר מוגשת תביעת שלום בית, הדבר לעיתים עשוי לעכב את תביעת הגירושין. כמו כן, משמוגשת תביעת שלום בית, לעיתים היא מוגשת כדי להציג את בן הזוג האחר, בתור אדם סרבן. למה? מכיוון שכאשר מוכח שהצד האחר הוא בעצם סרבן, או מפר שלום בית שהוסכם, הרי שאז יכול בית הדין להורות על גירושין, מכיוון שהדבר בעצם מוכיח חוסר תום לב של הצד המפר.
עוד חשוב לציין, כי במסגרת תביעת שלום בית, יכול מגיש התביעה לבקש, במקביל, צו למדור ספציפי, כלומר – צו נגד בן הזוג, לפיו לא ניתן לסלק את מגיש התביעה מדירת המגורים. כלומר – צו זה מונע פירוק שיתוף בנכס המגורים של בני הזוג, לפחות לתקופה מסוימת.
הסכם שלום בית:
יש אפשרות שבני הזוג יערכו הסכם שלום בית. למשל, אם מתבררת תביעת גירושין, שבמהלכה בני הזוג מבקשים להגיע לשלום בית, הרי שאז הם יכולים להציג הסכם בפני בית הדין הרבני, אשר יורה על שלום בית, לפחות לתקופה מסוימת. במסגרת הסכם שלום בית, יכולים בני הזוג לקבוע תנאים, כגון תקופת ביניים, פעילות שכל אחד מבני הזוג יחויב לה ועוד.
למידע נוסף על הסכם שלום בית בקרו באתר:
https://www.balas.org.il/
לסיכום:
במאמר זה, הסברנו מה הבסיס לדיני הגירושין והנישואין בישראל. לאחר מכן, הסברנו מהי תביעה לשלום בית, שהיא בעצם חלק מהליך גירושין, בתיקים מסוימים. הסברנו מה המשמעות של תביעה זו וכן מהו הסכם שלום בית. נדגיש ונסיים את המאמר בהמלצה זו – תמיד יש לפנות לעורך דין גירושין בעל ניסיון.
המאמר נכתב בשיתוף פעולה עם אתר דיני משפחה.
