חשוב להקדים ולציין שמאמר זה מביא מידע כללי בלבד, ואין לראות בו כייעוץ רפואי/פסיכולוגי מקצועי. בכל תחושת מצוקה רגשית ונפשית, מומלץ להיוועץ עם איש מקצוע או להסתייע בעמותות הזמינות בכל עת, דוגמת ער”ן וסה“ר. במקרים דחופים ניתן גם לפנות לחדר מיון (פסיכיאטרי או כללי).
פוסט טראומה (PTSD) הינה תגובת דחק המתמשכת לעתים זמן רב לאחר האירוע הטראומתי המקורי. הפרעת דחק פוסט טראומטית נפוצה בקרב חיילים שחוו מאורעות מטלטלים במהלך שירותם הצבאי, אך היא יכולה גם להתרחש כתוצאה מכל אירוע הנחווה כאיום ממשי על חייו של אדם, דוגמת אסון טבע, אירוע טרור, שוד, תאונת דרכים, פרוצדורה רפואית, תקיפה מינית ועוד. כאשר מדובר בסידרת ארועים, דוגמת התעללות מתמשכת במשפחה, קרוב לוודאי התמונה היא של פוסט טראומה מורכבת (CPTSD).
מה מוביל להופעתה של פוסט טראומה?
אירוע טראומתי הוא מאורע שמערכת העצבים האנושית מתקשה להכיל, ארוע בו האדם חש מוצף וחוסר אונים אל מול איום ממשי על חייו. בזמן שאדם נתון להתמודדות עם אירוע טראומתי, הגוף כולו נרתם אל המערכה. לעתים לא ניתן להשתמש בכל האנרגיה העצומה שהגוף גייס להתמודדות עם האיום. שארית האנרגיה עלולה להישאר כלואה בגוף והיא נקשרת בצורת סימפטומים.
ההפרעה הפוסט טראומתית מתרחשת כאשר אותם החוויות שלא עובדו במלואם, עולות וצפות שוב כתוצאה מטריגרים שונים, יתכן גם שנים ארוכות לאחר שהאירוע עצמו תם.
למעשה, ההגדרה הרפואית קובעת שאם התסמינים נמשכים למעלה מחודש, אז הרי שמדובר ב-PTSD.
המאורע אמנם איננו מהווה כל איום ממשי אחרי שהוא תם, אולם האדם הסובל מפוסט טראומה יחווה אותו שוב ושוב בדרכים שונות: פלשבקים, חלומות חוזרים, ריחות ורעשים שיזכירו את האירוע שהתרחש ויהוו טריגר, תגובות פיזיולוגיות של הגוף לאותם טריגרים אשר לא בהכרח מודעים, לרבות הזעה מוגברת, רעד, דופק מואץ, עוררות מוגברת ועוד.
אנשים הסובלים מפוסט טראומה ימצאו את עצמם נמנעים מפעולות שונות ולעתים בסיסיות ויומיומיות, וכל זאת כדי שלא יחוו שוב את האירוע הטראומתי המקורי ו/או את התגובות לאירוע.
תסמינים עיקריים של פוסט טראומה
כפי שצוין לעיל, חשוב להתייחס אל מאמר זה באופן כללי, ולהבהיר שתסמינים אלו יכולים גם להצביע על היתכנותן של סוגיות רפואיות או פסיכולוגיות אחרות.
חודרנות – אדם שיחווה פוסט טראומה יחוש בזיכרונות מכאיבים שעולים וצפים ושוב ושוב. התגובה לאותם הזיכרונות תהיה זהה בעוצמתה לאירוע המקורי. חוויות שכאלו יכולות לצוף כזיכרון רגיל, אך גם בפלאשבק מהמאורע. לעתים אדם ימצא את עצמו נזכר באירוע רק בגלל שצליל מסוים היה דומה ולו במקצת לאותו היום. תסמין חודרני נוסף הוא סיוטים חוזרים שמגוללים את האירוע.
שינויים בעוררות ובתגובתיות -האירוע המאיים אמנם חלף, אך הגוף נותר דרוך ומוכן להתמודדות עם הסכנה, כאילו היתה קיימת עוד. אנשים שחווים פוסט טראומה יהיו דרוכים ו”מוכנים אל הקרב”. אין מדובר רק במחשבה שמא הדבר יחזור על עצמו בשנית, אלא דריכות הבאה לידי ביטוי בעוררות נפשית ופיזיולוגית. אדם שיחווה עוררות גבוהה, יתכן ויבהל כאשר ישמע רעש חזק או פתאומי, כמו צפירת אמבולנס, או אולי ימצא עצמו מתקשה להתרכז במשימות יומיומיות או להקשיב לאדם המשוחח עמו. עוררות שכזו יכולה להוביל לפחדים שונים, כעס ונטייה להתפרץ בזעם, קשיי הירדמות ועוד.
שינויים במצב רוח ומחשבה
בעקבות הטראומה, יופיעו מחשבות שליליות ו/או מצב רוח ירוד, שנויים אשר יבואו לביטוי בצורות שונות. למשל, האדם יפתח אמונות שליליות לגבי העולם ולגבי עצמו, יאשים את עצמו ו/או אחרים בצורה מוגזמת על גרימת הטראומה, יתקשה לזכור פרטים חשובים אודות האירוע הטראומתי, ועוד.
הימנעות – התחושות הקשות שמלוות אנשים החווים פוסט טראומה, אינן עוברות לסדר היום. אנשים הסובלים מ-PTSD יעשו כל שביכולתם כדי להימנע מאותן התחושות, מחשבות, רגשות, או דברים חיצוניים הקשורים לאירוע הטראומטי. לאור זאת, רבים ינסו להימנע מפעילויות שונות, דוגמת מפגשים חברתיים רועשים, הימצאות בסביבת תאורה חזקה, נהיגה בתנאים מסוימים, ועוד. מלבד המנעות ממקומות או פעילויות שונות, יכולה להופיע גם הימענות מרגשות מסוימים.הדריכות והרצון להימנע ככל הניתן מן החוויה החוזרת, יכולים לבוא גם לידי ביטוי באי יכולת ליהנות מפעילויות שמהן אותו אדם נהנה בעבר ובהסתגרות חברתית ובידוד.
בנוסף, קיימת מצוקה בעקבות התסמינים והם עלולים להקשות על התפקוד (למשל, חברתי, תעסוקתי).
כיצד ניתן לטפל בפוסט טראומה?
כיום הפסיכותרפיה מציעה מגוון של שיטות טיפול בטראומה לרבות טיפול EMDR וטיפול SE. ככלל, חשוב שהטיפול יתרכז בגוף ובנפש כמכלול, שכן בחוויה הפוסט טראומתית, כלל המערכות נכנסות לפעולה, וכלל המערכות משפיעות אלו על אלו.
בבסיסו של הטיפול עומדת החוויה שלא עובדה כראוי, ועל-כן היא צפה וחוזרת שוב ושוב בקרב המטופל או המטופלת. במהלך טיפולים דוגמת EMDR, פועלים המטפלים כדי לעודד את המוח לעבד את החוויה הטראומתית בצורה אדפטיבית, במקום להישאר תקועה בזמן עבר.
חשוב לציין שבכל מצוקה רגשית ונפשית שאתם חשים, אשר חשה מעבר ליכולת שלכם להכילה מבלי לחוש מוצפים, מומלץ שלא להתמודד עמה לבד, לשתף ולספר לחברים ובני משפחה שאינכם חשים טוב, וכן לשקול ייעוץ נפשי מקצועי.
