כל אחד יכול לחולל שינוי. אשל עזר: “בגיל 40 מצאתי את עצמי בצומת דרכים, כשהבית מפורק ומאחורי קריירה מפוארת בלוס אנג’לס, קבלתי את שיחת הטלפון ששינתה את חיי. הבנתי, שהשיווק הרשתי הולך להפוך את עולמי מהקצה אל הקצה”
שיחת הטלפון אותה זוכר אשל עזר, הייתה למעשה קרש ההצלה שלו לחיים החדשים שפיתח. הוא התחתן בשנית, הפך מאב מתוסכל שלא הספיק לבלות עם ילדיו, לאיש משפחה, אבא נוכח ומעל הכל בן אדם מאושר. עוד באותו החודש החליט עזר לנסות להשקיע בשיווק הרשתי. “ההשקעה הייתה זהה לעלות של אוכל ליום צילום, הבנתי שיש פה הזדמנות ענקית עם סיכון נמוך ולא יכולתי שלא לקחת אותה”. עזר הבין כי יש באפשרותו לעשות שינוי משמעותי בחיים שלו, בתהליך הדרגתי שבו לא צריך להפסיק את החיים כפי שהם בבת אחת.
“אחד היתרונות הגדולים של השיווק הרשתי אל מול עולמות אחרים הוא שלא מדובר במשחק סכום אפס. בעולם האופנה על כל קמפיין שאני מקבל מישהו אחר מפסיד, זה מביא המון לחץ, מתח והתעסקות בלתי פוסקת במלחמות ורכילות – לא יכולתי לשאת את זה יותר”, מסביר אשל עזר. “בשיווק הרשתי הבנתי שכדי להצליח, אני תלוי גם באחרים, שאני זה שצריך לדחוף אותם וביחד נגיע למקסימום”.
אז איך הפך אשל עזר מבחור מחופית לצלם אופנה בינלאומי
אשל עזר נולד בשנת 1960 במושב חופית שבשרון, גדל על הים ועל ערכי אהבת הארץ. בגיל 18 כחלק מהתחרות בין חבריו מי יתגייס ליחידה הכי מובחרת, מצא עצמו בקורס טיס. אך למרבה הצער, אחרי כמה חודשים בקורס הוא נפצע בגבו, פציעה שהחמירה ופגעה קשות ברגלו הימינית. “כל החלומות על טיולים בעולם, נגדעו”, הוא משחזר. “איבדתי את היכולות הפיסיות שלי ונאלצתי לעבור ארבע שנים של כאבים ושיקום”.
לאחר הפציעה, אביו ניסה לשכנע אותו להצטרף לעסק המשפחתי, חנות לחלקי חילוף בת”א. אבל לעזר היה חלום אחר, להפוך לצלם אופנה. כדי להגשים את החלום ולמרות התנגדות המשפחה ואביו, נסע צפונה והחל ללמוד צילום בויצו חיפה. “החזקתי מעמד רק שנתיים בלימודים, המסגרת הזו לא הייתה בשבילי, אבל למדתי המון, זה פתח לי את האופקים, נחשפתי לעולם מטורף ומעניין, המרצה אמר לי שהשוק הישראלי קטן ולכן עלי לטוס ולפרוח בחו”ל”. בגיל 25, עם 1000 דולר בכיס, אנגלית קלוקלת ומזוודה אחת החליט אשל לעזוב את הארץ ונסע לניו יורק להגשים את החלום הגדול – לצלם.
“הגעתי לניו יורק בלי כלום, חיינו שבעה אנשים בדירה מסריחה בדאון טאון מנהטן, לא היה לי כסף לנעליים. מצאתי את עצמי עומד בשלג באמצע טיימס סקוור, מתלבט אם להתקשר להורים לבקש כסף ולא ידעתי מה לקנות קודם: לנעליים או לאוכל. כל הסטודנטים שלמדו איתי צילום היו בני 19, ורק מסיבות ושעשועים היו בראש שלהם. ואני, אני רציתי רק ללמוד, להתמקצע, להתפתח ולבנות קריירה אמתית”.
בחצי שנה הראשונה שלו בלימודי אופנה וצילום, בילה עזר בעיקר בסטודיו של הבית ספר בניסיון לבנות לעצמו תיק עבודות. אחרי שהבין שגם המסגרת הזו לא טובה לו, נסע ללוס אנג’לס והתמקם שם. שיחת טלפון אחת ל- CBS records הפכה אותו מעוד צלם חובב לדמות משמעותית בעולם צילומי האופנה בעיר. שמונה שנים חי עזר בלוס אנג’לס, בהם העובדות שלו התפרסמו בשלטי חוצות, מגזינים נחשבים, עיתונים ועטיפות תקליטים. בשיא הקריירה שלו החליט לחזור לארץ כדי לגדל את ילדיו כישראלים.
בארץ, הקים סטודיו ומהר מאוד הפך לאחד מצלמי האופנה המובילים של שנות ה-90, כל הדוגמניות הכי נחשבות עברו אצלו בסטודיו, הוא צילם לכל חברות האופנה הגדולות, העיתונים הכי נחשבים אבל כל זה הוביל אותו למרדף אין סופי אחרי כסף ועבודה. “השנים האלו, שבהם עבדתי בלי סוף, פירקו את המשפחה שלי. בהתחלה חייתי על הקו של לוס אנג’לס ישראל, וכשראיתי את הנזק שזה גורם התמקמתי בישראל. אבל גם זה לא היה שונה, עבדתי כמו משוגע, מבוקר עד לילה. הילדים הגדולים שלי גדלו בלי אבא. הבנתי שבמציאות הנוכחית, אם יש לך זמן, אין לך כסף וההפך. זו גם הסיבה שהתגרשתי, הכל היה חלול, פשוט לא הייתי נוכח” מספר אשל.
צומת הדרכים של עזר
בגיל 40, מצא עצמו עזר בצומת דרכים, מאחוריו קריירה משגשגת בתור צלם אופנה מצליח בארץ ובעולם, 3 ילדים, הרבה כסף אך בעיקר, בית שהתפרק והיעדר סיפוק עצמי. “באותו השלב, חבר טוב אמר לי שאני חייב לקרוא שני ספרים, “הנזיר שמכר את הפרארי שלו” ו”אבא עני ואבא עשיר”, ספרים ששינו את תפיסתי על החיים”. אשל הגיע למסקנה שחייבת להיות דרך אחרת לחיות את החיים.
באותו השלב הוא הכיר את ליאת, אשתו הנוכחית שבאותה התקופה הייתה מנהלת שיווק בשילב. ביחד ובעקבות ההבנה כי עליהם להפוך לעצמאיים, הם התחילו לחפש דרכים אחרות להתפרנס. ואז הגיע שיחת הטלפון: “חבר וותיק מהצבא התקשר אליי, ובפעם הראשונה מזה הרבה שנים ששאלתי לשלומו הוא אמר מצויין. המשכנו לדבר והוא סיפר לי שהתחיל לעבוד בשיווק רשתי. אז עדין לא ידעתי מזה אומר ומה המשמעות, אך בדיעבד, זאת היה השיחה שהפכה את עולמי מהקצה לקצה”.
השיווק הרשתי כמנוף לשינוי והצלחה
“1200 דולר. זה נשמע הרבה אבל זה אפילו לא העלות של העדשה הכי פשוטה שלי”, מסביר אשל עזר את ההשקעה ההתחלתית הנמוכה בשיווק רשתי. “המשכנו לדבר והבנתי שהסיכון פה ממש נמוך. בעבר שמעתי על אנשים שהצליחו בשיווק רשתי, אבל אף פעם לא ניסיתי בעצמי. ואך החלטנו לצאת לדרך”. וכך, אחרי 3 שנים סגר אשל את הסטודיו שלו בארץ והחל להיות אדון לעצמו. “אני קבעתי מתי אעבוד, עם מי אצור שיתופי פעולה כמה כסף ארוויח בסוף החודש”, מדגיש אשל. “הדבר שהכי קרץ לי הוא היכולת לפתוח ולייצר רשת, אני הבעלים ללא צורך בהנפקת משכורות, שכר דירה על חנויות וללא כל התחייבות”.
לאחר שעבר בין 3 חברות שיווק רשתי שונות, גילה אשל, בשנת 2012 את חברת השיווק הרשתי ביהיפ וביחד עם 5 חברים, פתחו את הסניף הראשון בישראל. “החיבור לחברה היה טבעי ותאם את הערכים בהם האמנתי: בריאות ואיכות חיים, הרצון ללמד אנשים לייצר כסף לעצמם, הקשר החזק לעולם הרשתות החברתיות וצורת העבודה השונה עזרה לי לשלב בין העולם העסקי וחיי המשפחה שכה היו חסרים לי”.
ולאחר מספר חודשים, בהם אשל וחבריו מפתחים את הסניף החדש בישראל, הם נשארנו נאמנים למקור ולאידיאולוגיה תוך שילוב העבודה בין קצבות החברה הישראלית: חילונים ודתיים, יהודים וערבים, נשים וגברים, זקנים וצעירים. בשום שלב לא נוצר לאשל הרושם שמדובר בעבודה קלה או בכסף קל. היה לו ברור כל הזמן שכדי להרוויח כסף וכדי להקים עסק גדול צריך להתאמץ. אשל האמין כי: ” אם אתה מקים עסק אתה אדם חופשי, זה לא אומר שלא תעבוד, אלא, שיהיה לך את החופש לבחור כל יום איך, מה ועם מי אתה רוצה את החיים שלך”.
באותם הרגעים ובתוך השיווק הרשתי עשה אשל את השינוי העיקרי בחייו. “את הפריצה המשמעותית עשיתי כשהבנתי את מהם “עוצמת החשיבה” ו”כוח הבחירה”, הבנתי שההצלחה היא לא עניין של מזל אלא של בחירה. התחלתי לקבוע מה יכנס לתוך התודעה שלי ולהחליט כיצד לקדם את עצמי”. וכך ותוך כדי תנועה התחולל אצל אשל השינוי המרכזי – מלמידה עצמית לרצון לשתף וללמד אחרים. “התאהבתי במשמעות של “טניינר”, ללמד אנשים ולפתח אותם. לקחת קבוצת אנשים עם רקע שונה, ללא כישורים מיוחדים ולהפוך אותם לאדונים לעצמם, המסוגלים לקיים עצמאות כלכלית ולבחור את עתידם.
כיום, רשת השיווק הרשתי b:hip, בה עובד אשל הינה אחת הגדולות והמרכזיות בישראל. ואשל, ממשיך להעניק לעובדיו את סל הכלים הדרוש “כמנטור לחיים” להצלחה ולאושר. “אני מאמין כי עלינו לקום, לחלום ולהעז, אין זה אומר או מבטיח כי הדרך תהייה קלה, אך בוודאי מספקת, מעשירה ומעניקה לאדם את כל מבוקשו – חופש הבחירה”, מסכם אשל.
