אם גם אתם חושבים שטיול לאתיופיה היא כמו עוד טיול למדינה אפריקאית, לכן טיול למדינה הזו מוגבל לתרמילאים ולהרפתקנים הרשו לעצמכם להיות מופתעים מסיבה אחת – טיול לאתיופיה מומלץ לכל אחד ולכל גיל והיא מציעה יותר מכל מדינה אחרת, באפריקה בפרט ובעולם בכלל.
אז מה תשתו?
אתיופיה למשל נחשבת למולדת הקפה והאגדה מספרת שהוא התגלה ע”י רועה צאן ממש במקרה, מתישהו באזור המאה ה-10. הוא פשוט גילה שהכבשים שלו הופכות להיות נמרצות במיוחד לאחר אכילת הפירות של הקפה. כיום שישית מאוכלוסיית אתיופיה מועסקת בתעשיית הקפה ומייצרים בה את הקפה המשובח בעולם – קפה ערביקה.
באתיופיה עושים הרבה כבוד לקפה והוא מקור לגאווה לאומית, למשל הקפה זכה לטקס מיוחד עם כללים נוקשים שמשמש זמן איכות משפחתי וחברתי. כשאתם מתכננים טיול לאתיופיה אנחנו ממליצים לכלול בתוכו זמן לטקס הקפה, הרבה זמן כי טקס קפה מסורתי נמשך לפחות 3 שעות אבל לפעמים גם יותר…
לוסי ברקיע היהלומים
עוד סיבה טובה לתכנן טיול לאתיופיה היא כדי לפגוש את האישה שעשתה היסטוריה – לוסי, הממצא הקדום ביותר של אדם שהתגלה באתיופיה ב-1974 ומוצגת לראווה במוזיאון אדיס אבבה. אמנם עם השנים נמצאו ממצאים אנושיים קדומים יותר, למשל הילדה סאלם, אבל ללוסי שמורה זכות הראשונים ובצדק.
וזו רק ההתחלה
אתיופיה משופעת גם בפארקים לאומיים עם בעלי חיים אנדמיים, באתרי מורשת עולמיים ובאטרקציות תיירותיות שניתן להינות מהן בעצמכם או בעזרת הדרכה. באתיופיה ניתן להינות ממגוון של נופים טבעיים ובתי גידול ביולוגים, אבל יש כאלה שטוענים שיופיה של אתיופיה טמון דווקא במגוון האנושי .
אוכלוסיית אתיופיה כוללת כ-80 קבוצות אתניות שונות שרובן מרוכזות באזור עמק נהר האומו. אולי תופתעו לגלות, אבל רוב השבטים חיים ביניהם בשלום ואנחנו מאמינים שזו סיבה נוספת לבקר במדינה. כי בינינו – איפה עוד תוכלו למצוא כזה דו-קיום ? ורק לידיעה – לא כל השבטים שייכים לאותה דת, חולקים את אותם המנהגים ומדברים את אותה השפה כך שהתדהמה רק גדלה.
אדיס אבבה
העיר אדיס אבבה נחשבת לעיר האפריקאית הכי מרגשת, מטורפת ורדיקלית שיש ושום ביקור באתיופיה אינו שלם בלי אדיס אבבה. העיר היא לא רק מוקד תרבותי מקומי אלא שער לאפריקה כולה, כך שאסור לפספס אותה. כל מי שביקר באדיס אבבה מדווח על חוויה בלתי נשכחת ואפילו חד-פעמית, אז למה אתם מחכים?
ועוד לא דיברנו על ביתא ישראל – קהילת יהודי אתיופיה שעלתה ברובה לישראל במהלך מבצע משה ומבצע שלמה. אמנם רוב הכפרים שבהם חייתה הקהילה באזור גונדר כיום שוממים (וכבר אמרה המשוררת : “מקום בלי יהודים הוא מבחינתי שומם”), אבל אתם יכולים להתחקות אחר עקבותיה של קהילה שהאמינה בציונות בלי מירכאות. ואם זו לא סיבה טובה לטייל באתיופיה אז מה כן?
