קבלו הצצה ללוח שנה ויראלי חדש במחווה מהדהדת של פעילות ישראליות לנשים ששינו את העולם

לקראת יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים הפיקו עמותת “כולן” ודף הפייסבוק “היא-סטוריה” פרויקט מחווה נפלא לנשים ששינו את העולם.

היוזמות פנו לפעילות לשינוי חברתי וביקשו מהן להצטלם בדמותן של נשות מפתח בהיסטוריה לבחירתן. התוצאה היא לוח שנה יצירתי שמקים לתחיה אייקוניות היסטוריות. בין השאר נראות שם פעילות ישראליות בדמותן של הרקדנית איזדורה דאנקן, קיסרית אתיופיה טייטו בטול, הפמיניסטית האייקונית גלוריה סטיינהם, עורכת הדין המהפכנית שדאא נאסר, פעילת המחתרת והפרטיזנית מימי מלחמת העולם השנייה חייקה גרוסמן ונשים אחרות.

רכישת לוח השנה של נשים בהיסטוריה מאפשר לכם לתמוך במאבק באלימות במשפחה. כל רווחיו קודש להנצחת נשים שנרצחו על ידי קרובי משפחתן. הטקס לזכרן ייערך זו השנה השלישית ב24.11 בשיתוף עם ארגון “תזכור”.

העצרת, שתערך זו השנה השלישית, מנסה לנכס את הרעיון של טקסי הזיכרון הלאומיים לקורבנות הטרור והמלחמות, ולעשות אנלוגיה אל קורבנות הטרור המגדרי, אשר לא מקבלות הכרה מהמדינה ורציחתן עוברת בשקט גם ברמה התקשורתית. אלימות במשפחה גובה מדי שנה את חייהן של כ-22 נשים בממוצע מידי שנה, ופוגעת בעשרות אלפי נשים וילדים שחיים בפחד. אז תקנו את לוח השנה בהמוניכם. זה דורש מכם דקה ותורם המון.

עמותת “כולן” זו קבוצה של נשים שעובדות ביחד על פרויקטים פמיניסטים מזה כמה שנים. בין הפרויקטים שהן יזמו והקימו: “קבוצת שיח פמיניסטי בפייסבוק המונה עשרות אלפי נשים, מעגלי שיח יהודיות-ערביות, הפקת “צעדת השרמוטות – תל אביב” מזה כשנתיים, טקסי הזיכרון לנשים שנרצחו על רקע של אלימות מגדרית שייערך מזה השנה השלישית בשיתוף עם “תזכור” ותא תל-אביביות, קמפיין הרשת #כשירצחואותי.

מחר, שישי, “כולן” ייערכו את אירוע השקת העמותה והשקת לוח השנה בכולי עלמא, תל אביב, בין השעות 12:00-15:00. כולכם מוזמנים.

ספטמבר – איזדורה

תאלין אבו חנא, רקדנית שחקנית ודוגמנית ישראלית, נולדה כבן למשפחה ערבית-נוצרית, החלה בתהליך לשינוי מין בשנת 2015. שנה לאחר מכן נבחרה למיס טרנס ישראל 2016, וייצגה את ישראל בתחרות מיס טרנס סטאר העולמית בה זכתה בתואר מלכה שניה, בדמותה של איזדורה דאנקן, רקדנית אמריקנית שערערה על מוסכמות רבות בתקופתה: היא הצליחה להרוויח ולחסוך כסף, והייתה ביסקסואלית ופמיניסטית. תמיכתה בקומוניזם הובילה לשלילת האזרחות האמריקנית שלה. היא בזה למסגרת הנישואין וילדה שלושה ילדים מבלי להינשא. סגנון הריקוד שפיתחה היה שונה מהמקובל בתקופתה ולימים הפך אותה לאחת מאמהות המחול המודרני.

אוקטובר – לואיזה

נורית חג’אג’, פעילת שלום מזרחית, פמיניסטית ואמא יחידנית לאביב. מנחת קבוצות נשים ומפתחת תכניות הדרכה במפגש בין האישי והפוליטי, מגלמת את לואיסה קאפטיליו, סופרת ואנרכיסטית, לוחמת למען זכויות נשים, מנהיגת פועלים מפורסמת והסופרג’יסטית הפורטוריקנית הראשונה. קאפטיליו עמדה בראש “הפדרציה האמריקנית לעבודה”, שבשמה נסעה ברחבי פוארטו ריקו במטרה ללמד ולאגד נשים באיגודי עובדות. ב-1919 נעצרה קאפטיליו בשל היותה האישה הראשונה שלבשה מכנסיים בפוארטו ריקו בניגוד לחוק.

נובמבר – חייקה

לילך חייבי-מנחם, פעילה חברתית ופוליטית, ואמא לשניים. יושבת ראש אגודת הסטודנטיות והסטודנטים באו”פ, פעילה בנעמ”ת הצעירה, ממקימות צעירות הליכוד ופעילת שלום, בדמותה של חייקה גרוסמן, מנהיגה ציונית, מראשי תנועת “השומר הצעיר”, פרטיזנית וחברת מחתרת בגטאות, ומראשי הוועד המרכזי של יהודי פולין. גרוסמן הייתה גם האישה הראשונה שנבחרה לעמוד בראש רשות מקומית בישראל. כחברת כנסת פעלה לחקיקת חוקים חברתיים בתחום הרווחה והבריאות, לקידום אוכלוסיות חלשות ולשיווי מעמד האישה., ממקימות צעירות הליכוד ופעילת שלום.

דצמבר – לואיז

תמר בן דוד, אשה טרנסג’נדרית וביסקסואלית, פעילה פמיניסטית-קווירית ירושלמית. חברת הועד המנהל של הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים, בדמותה של לואיז לורנס, פעילת זכויות טרנס ואמנית. נולדה כזכר והחלה לחיות כאישה כבר בשנות הארבעים ויצרה רשת של התקשרויות בין נשים טרנסיות. פעלה לחנך רופאים בנוגע לטרנסיות ושיתפה פעולה עם קינסי במחקרו על מגדר ומיניות ובתיעוד חייהן של נשים טרנסיות. פעילותה היוותה את היסוד להקמתם של ארגוני זכויות טרנסים.

ינואר – שרה

נוגה קלינגר, אמא, פמיניסטית, מיוזמות מחאת העגלות. פועלת לשינוי מציאות כרכזת אגף פרויקטים בנעמת, בדמות שרה בגלי, פעילה בולטת לזכויות נשים ועובדים במאה ה-19 בארה”ב. היא הקימה את “איגוד הנשים לרפורמה בעבודה”, שנאבק לשיפור תנאי התברואה במפעלים ולסביבת עבודה בטוחה יותר לנשים. הייתה מעורבת גם ברפורמות משמעותיות בנושאי ביטול העבדות, שלום ובריאות, ניהלה מקלט לנשים במצוקה ופתחה מרפאה הומאופתית ב”דולר לעשיר וחינם לעני”.

פברואר –  טאייטו

שולמית ברהנו, עו״ד,  ואזרח.אקטיביסטית ואשת תקשורת. פעילה חברתית-פוליטית למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, בדמות טאייטו בטול, קיסרית האימפריה האתיופית,. מקימת אדיס אבבה, עיר הבירה של אתיופיה. נודעה באישיותה ההחלטית ובהתערבותה הבוטה בחצר הקיסרית, דבר שהפך אותה לבלתי אהודה. כשמצבו הבריאותי של הקיסר החל להידרדר, כוחה הפוליטי של טאייטו התחזק עוד יותר, ועמו גם ההתנגדות לה עד שלבסוף הודחה והוברחה.

מרץ – גלוריה

קסניה סבטלובה, חברה בכנסת העשרים, נשואה בשנית, אם לתאומות, ודור שלישי לפמיניזם. בעברה כתבת לענייני ערבים וכחברת כנסת מקדמת שיויון מגדרי ומגזרי, בדמותה של גלוריה סטיינם, פעילה פמיניסטית, עיתונאית, ופעילת זכויות אדם, ממייסדות הוועידה הלאומית הפוליטית לנשים, “ברית הנשים הפעילות” וכתב העת הפמיניסטי “מיז”. ייסדה וערכה את כתב העת Choise USA. ממייסדות קואליציית איגוד העבודה לנשים, והשתתפה בוועידה הלאומית לנשים ב-1977.

אפריל – אמילי

לינה מחולה, עורכת דין, אקטיביסטית, ומנהלת בקהילת “שיח פמיניססטי”, בדמותה של אמילי קמפין ספיירי, עורכת דין ומרצה למשפטים שווייצרית, האישה הראשונה שלמדה משפטים בשווייץ, והאישה הראשונה בעלת דוקטורט במשפטים באירופה כולה. כיוון שנאסר עליה לעסוק במשפטים בציריך היגרה לניו-יורק, שם הקימה לראשונה בית ספר למשפטים המיועד לנשים בלבד, ובו הייתה גם מרצה מן המניין.

מאי – נלי

שרון שפורר, עיתונאית ואמא, בעברה כתבת כלכלית ועיתונאית חוקרת, שחשפה את פרשת ‘עמנואל רוזן’ והתחברה לפמיניסטית שבה; כיום עיתונאית עצמאית ב”מקום הכי חם בגיהנום”, במראה של נלי בליי, עיתונאית פמיניסטית אמריקנית, אשר ב-1889 יצאה למסע סביב העולם בעקבות הספר “מסביב לעולם בשמונים יום”. לאחר 72 יום, 6 שעות ו-11 דקות הייתה לאישה הראשונה שהקיפה את העולם ללא גבר מלווה, וזכתה לקבלת פנים נלהבת. היא המציאה למעשה את העיתונות החוקרת, והתמחתה בביצוע תחקירים בזהות שאולה.

יוני – סימון

שלומית ליר, חוקרת מגדר המתמחה בתחום הניו-מדיה וקידום קולותיהן של נשים ברשתות חברתיות. ייסדה ומנהלת את פועלות ברשת, ועוסקת בחוויית הזהות הנשית במציאות בישראל., מגלמת את סימון דה בובואר, פילוסופית, סופרת ופמיניסטית צרפתייה, מחברת”המין השני”, מהבולטות שבהוגות הגל השני של הפמיניזם, שתמכה בזכותה של אישה על גופה ובזכות להפלה. דה-בובואר למדה פילוסופיה בסורבון בפריז, וכתבה רומנים, מחקרים פילוסופיים ועוד. נודעה בזכות ספרה “המין השני” הכולל בחינת הגורמים לדיכוי נשים לאורך ההיסטוריה.

יולי – ג’ינג’ר

אלכס קורבטוב, אמנית ופמינסטית. בוגרת תואר ראשון מבצלאל האקדמיה לאמנות ועיצוב, ותואר שני משנקר בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב, ומתנדבת בעמותת על”ם, בדמותה של ג’ינג’ר רוג’רס, רקדנית, שחקנית וזמרת במחזות זמר ובסרטים מוזיקליים, נולדה ב16 ביולי 1911. את הקריירה ההוליוודית שלה התחילה כשהייתה בת תשע-עשרה, ובסה”כ השתתפה בשבעים ושלושה סרטים. ב-1940 זכתה רוג’רס בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר. קטעי הריקוד בעשרת סרטיה המשותפים עם בן זוגה פרד אסטר הפכו לקלאסיקה, נלמדו וצוטטו שוב ושוב.

אוגוסט – יהודית

אביב יוסף, רקדנית בסצנת הקצב. בוגרת לימודים גבוהים בחינוך ומחול, זכתה למענק מטעם קרן מרקס וקק”ל. משלבת את סגנונה המודרני הייחודי עם הריקודים המסורתיים המקובלים. יוסף הצטלמה בדמותה של יהודית המלכה, מלכה חצי-אגדית מן ההיסטוריה האתיופית, המזוהה בעיקר כמלכת ביתא ישראל (קהילת יהודי אתיופיה) שהחריבה את ממלכת אקסום והשליטה עליה את שלטון היהדות למשך ארבעים שנה. יהודית איחדה תחתה את יהודי אתיופיה, כרתה ברית עם מנהיגי האגאווים, העמידה צבא איתן של מתנגדים להתרחבות האקסומית והנוצרית, ובססה את שלטונה וקיימה יחסי מסחר עם ארצות שכנות.

בשער – מרילין

מורן נאור, פמיניסטית, אמא, חברה ואקטיביסטית. מייסדת ומנהלת בקהילת “שיח פמיניסטי”, בדמותה של נורמה ג’ין מורטנסון, שהתפרסמה כמרילין מונרו, שנולדה ב-1 ביוני 1926. מונרו הייתה שחקנית, דוגמנית, וזמרת אמריקאית. כאחת הכוכבות הגדולות בעולם, פעלה רבות לפריצת גבולות, לשבירת תדמיתה כסמל מין בלבד ולקבלת הכרה והערכה כשחקנית.