סיעור מוחות זה שלב מבלבל בעבודת צוות. לאחר שהבוס שולח אתכם “לחשוב מחוץ לקופסה” נוטה להשתרר שקט מביך. חלק מהאנשים נרתעים מהעלאת רעיונות מחשש שידחו אותם. אחרים משתפים רעיונות שעלו בראשם אך לעתים הם נדחים בנימוקים שונים כמו “עשו את זה כבר” או חוסר היתכנות. ואז הקבוצה כולה אפופה תחושה של דכדוך כישלוני שכזה עקב המבוי הסתום.
פתרון אפשרי לשלב הטריקי הזה ניתן כבר בשנות ה-70′. מין באסאדור היה מנהל קריאייטיבי בפרוקטר אנד גמבל כאשר קיבל שיחה מצוות פיתוח מוצר. “אנחנו צריכים עזרה”, הוא נזכר בשיחה, “אנחנו מרגישים כמו חבורה של כשלונות”.
במשך חודשים הצוות ניסה לפתח מוצר מתחרה לסבון הפופולרי של קולגייט, “אייריש ספרינג”. נתח השוק של קולגייט גדל ובפרוקטר אנד גמבל ידעו שזו שאלה של זמן עד שנתח השוק שלהם יצטמצם בהתאם.
למחרת שבר הצוות את המחסום היצירתי הרבה הודות לבאסאדור ושלוש מילים: “כיצד אנחנו עשויים” (How might we).
“אייריש ספרינג” היה סבון עם פסים ירוקים ולבנים. פרוקטר אנד גמבל ניסו ליצור סבון מתחרה במשך שישה חודשים אך כשלו במבחן עיוור ליצור מוצר טוב יותר. באסאדור שאל את הצוות שאלה אחרת: “מדוע שנרצה לייצר סבון מפוספס טוב יותר”. התשובה שקיבל הייתה שפרוקטר אנד גמבל איבדה נתח שוק. אך זו תשובה שמטרידה את פרוקטר אנד גמבל, לא את הלקוחות שלה.
ואז אתגר באסאדור את הצוות עם שאלה נוספת: “איזו סיבה אחרת יש לנו לייצר סבון ירוק מפוספס?”. איש אחד ענה: “אנחנו רוצים לגרום לאנשים להרגיש רעננים יותר”.
“וזה היה רגע הא הא”, סיפר באסאדור ל”ביזנס אינסיידר”, “הגדרנו מחדש את הבעיה וזה היה סוד התהליך”.
הבעיה שנותרה לא פתורה הייתה כיצד לייצר סבון מרענן יותר. התקבלו 200 תשובות אפשריות כאשר הרעיון המנצח היה לייצר סבון שמזכיר לאנשים את חוף הים.
לסבון החדש קראו Coast והוא התאפיין בפסים תכולים דמויי גלים. הסבון הזה ניצח את אייריש ספרינג במבחנים עיוורים.
בעוד השאלה “כיצד אנחנו עשויים” נשמעת בסיסית, כל מילה למעשה מוכוונת לתוצאה מאוד מסוימת. “כיצד” מבקש מהנשאלים לתאר, “עשויים” מכוון לכך שאין בהכרח תשובה נכונה אחת, ו”אנחנו” מתייחס לעבודת צוות ולא פתרון של אדם בודד. גישה דומה מנחה את גוגל ופייסבוק עד היום.
“שאלות ‘כיצד אנחנו עשויים’ פותרות חוסר ודאות בכך שהן מאפשרות סוג של איפוס מנטלי ומגדירות מחדש בעיה כהזדמנות”, הסביר לאתר Quartz דווין בריי, מנהל הטאלנטים בחברת הפיתוח ועיצוב המוצרים Ideo. באסאדור הסביר מדוע התהליך הצליח: “רוב האנשים אז והיום שנתקלים במציאות מעורפלת מיד ממהרים להציע פתרונות. הם מפספסים שלב חשוב בדרך והוא לברר את העובדות ולהציג לצוות להשלים את האתגר שמתחיל בשאלה ‘כיצד אנחנו עשויים'”.
במילים אחרות, רובנו מנסים לפתור בעיות לפני שאנחנו עוצרים לחשוב מה הבעיה האמיתית. “כאשר מישהו אומר ‘יש לי רעיון'”, אומר באסאדור, “אנחנו נוטים להגיב: ‘זה רעיון טוב, אבל…’ עדיף לנו לענות ‘אני אוהב את הרעיון ורוצה אפילו לשפר אותו”.
הגדרת הבעיה היא תהליך בן שמונה שלבים מהגדרה לשלב היישום שבאסאדור נעזר בו בעבודה עם ארגונים בחברת הייעוץ שלו Basadur Applied Creativity. הרעיון הוא לעצור ולחשוב בביקורתיות לפני שמציעים פתרונות מהירים.
