האם אתם זוכרים את יום הולדתכם השלישי? אם קל לכם להיזכר, מה קרה למחרת? רבקה שרוק זוכרת. האישה בת ה-27 מבריסביין, אוסטרליה, בורכה או קוללה ב”זיכרון אוטוביוגרפי עילאי” (HSAM — Highly Superior Autobiographical Memory). זה מצב נדיר שמונע מאנשים לשכוח דבר.
על פי הערכות, כ-60-80 אנשים בכל העולם ניחנים בתסמונת הזו. שרוק מסוגלת לשחזר כל יום ויום בחייה בפירוט מופלא, בין אם מדובר בחלום שחלמה לפני שנים או תצלום שלה במכונית והיא בת 12 ימים בלבד.
שרוק כותבת ספר על חוויותיה בשם “החיים שלי פיצה”.
“הזיכרון המוקדם ביותר שאני יכולה לשחזר הוא מגיל 12 ימים”, היא כתבה לאחרונה בבלוג, “ההורים שלי נשאו אותי למושב הנהג (רעיון של אבי) והציבו אותי הפוך לצורך התצלום.
כתינוקת הסתקרנתי לדעת מהם כיסויי המושב וההגה” אם זה לא מספיק מרשים, היא מסוגלת להיזכר בכל עלילות ספרי הארי פוטר שברשותה.
“אני זוכרת שקראתי עיתון באמצע 2014. נתקלתי במאמר שציין שבלתי אפשרי שנזכור אירועים אישיים שקרו לנו לפני גיל 4. קראתי ואמרתי לעצמי: אלה שטויות. זכרונות שלי לפני גיל ארבע ממלאים פרק שלם בספר שאני כותבת”.
“בתחילת חיי ביליתי זמן רב בעריסה בהתבוננות בצעצועים סביבי ובמאוורר מעליי. ביום הולדתי הראשון לא היה לי מושג על מה מדובר. כל מה שידעתי זה שאמא שלי הלבישה לי שמלת סאטן מגרדת ובכיתי.
למרות שהסבירו לי שזה היום המיוחד שלי והרבה אנשים באים לראות אותי לא הבנתי אך הפסקתי לבכות לבסוף. ביום הזה אמא נתנה לי צעצוע מיני מאוס שהפנים שלה הפחידו אותי אבל לא יכולתי לומר. רק בכיתי ודחפתי את הצעצוע הרחק ממני בכל פעם שראיתי אותו”.
“כאשר הייתי בערך בת 18 חודשים התחלתי לחלום. חשבתי שבחלום אני באמת עוזבת את הבית בכל לילה אז תמיד רציתי שאמא תהיה איתי כשאני נרדמת. כאשר נולדה אחותי ג’סיקה לא הבנתי מה זו אחות והעדפתי לשחק ברכבת הצעצוע שלי”.
“אמת שאני אחד מ-60 אנשים בעולם שאובחנו בזיכרון יוצא דופן או במונח המקצועי HSAM. אני לא יכולה לשכוח אף יום בחיי ואני ממשיכה לחיות את העבר (רגשית) באופן חי ומפורט. עם זאת, אנחנו בעלי תסמונת ה-HSAM אינם היחידים עם זכרונות מגיל פחות מארבע. רוב האנשים שדיברתי איתם זוכרים היטב זכרונות רחוקים”.
“השאלה אם יש בכלל אנשים ששוכחים משהו נשארת פתוחה. עובדה שגם אנשים חולי דמנציה ואלצהיימר חווים מחדש זכרונות ישנים בקלות לאחר שנדמה שנשכחו. בשלב ראשון, הזיכרון לטווח קצר שלהם נחלש אך הזיכרון שלהם לטווח ארוך מתחזק. רק בשלב מתקדם יותר כל הזכרונות נעלמים.
עם זאת, פעם פגשתי אישה עם שלב דמנציה מתקדם שהניפה זרועותיה לאוויר ואמרה שוב ושוב שהיא מאכילה את היונים עם סבתא שלה (דבר שנהגה לעשות כשהייתה ילדה”.
“יש עוד הרבה מה לגלות על המוח האנושי וחקר המחשבות שלנו. המוח הוא מרכז הקיום שלנו וזכרונות כוללים את כל מה שלמדנו במודע ולא במודע. יש סוגים שונים של זכרונות שכולנו נושאים ואלה מאיתנו שיש להם HSAM יכולים להיזכר בפירוט בזכרונות אוטוביוגרפיים. אלה תיעודים מדויקים של כל מה שחווינו בחיים”.
