החיים של מקס הוקינס נראים מושלמים ומעוררי קנאה לאחרים: הוא מתגורר בקליפורניה, מוקף בחברים ואוהבים, רוכב באופניים לעבודתו בגוגל בדרך יפהפייה שצופה אל הים, אוכל ארוחות צהריים גורמה חינם בזכות גוגל וזוכה בהרבה הזמנות ל-Happy Hours בברים. ללא ספק נער פוסטר של חיים מילניאליים. אבל משהו היה חסר.
לעתים מקס היה מתהפך על משכבו בלילות, ללא יכולת להירדם. הוא תהה מה חסר בחייו. ואז זה נחת עליו: הטבע המובנה של חייו נסך תחושת שעמום בכל דבר. אפילו הדרך המרהיבה בדרך לעבודה נראתה לו לא מספקת. הכל נראה צפוי, צפוי מדי. הוא הרגיש לכוד בבועה משלו בעוד החיים האמיתיים קורים מחוץ לה.
“משהו גרם לי להרגיש לכוד”, הוא אמר ל-NPR, “כאילו אני קורא סיפור שכבר קראתי בעבר או מדקלם טקסט שמישהו אחר כתב בשבילי”.
ראו גם: מלון ללא קירות פתח סניף חדש במיקום מרהיב וכך זה נראה
כפי שניתן לצפות ממפתח תוכנה, מקס הניח כי אפליקציה תוכל לפתור את הבעיה שלו. ליתר דיוק, סדרה של אפליקציות קיימות עם טוויסט קטן שמקס שילב בהן.
הוא התחיל בקטן. עם אפליקציה שטיפלה ב-Uber. היא נראתה כמו אפליקציית הנסיעות: מקס לחץ על כפתור להזמנת נסיעה, אך ניטרל באפליקציה המותאמת את האפשרות לבחור יעד. האפליקציה פשוט בחרה עבורו יעד בתוך רדיוס נתון, מבלי לגלות לו לאן נוסעים. כל מה שנותר למקס לעשות זה ליהנות מהדרך ולתהות בסקרנות לאן היא תוביל אותו.
מאותו יום והלאה האפליקציות של מקס הפכו מורכבות יותר ויותר. הוא פיתח אפליקציה ש”רכבה” על אפשרות החיפוש של פייסבוק ואיתרה אירועים קרובים אליו. האפליקציה בחרה עבור מקס אירועים ורשמה אותו כמשתתף. בתחילה הוא היה נבוך מהאפשרות שהמזמינים לא יראו בעין יפה את נוכחותו במקום אך כאשר הסביר להם למה וכיצד הגיע, הוא התקבל בברכה. רוב האנשים עפו על הרעיון, הוא מספר.
באחד הלילות הוא מצא את עצמו שותה White Russian עם כמה רוסים. ביום אחר הוא גילה כי נרשם לשיעור אקרו-יוגה (יוגה ואקרובטיקה). האלגוריתם בחר כי ישתתף בארוחת בוקר עם פנקייקים במרכז קהילתי, באירוע נטוורקינג למפתחים צעירים ועוד. פעם הוא אף מצא את עצמו חוגג את הכריסטמס בבית של מישהו בפרזנו, קליפורניה.
מצויד בעוגה וחברה, הוא נסע שלוש שעות כדי להופיע בביתה של פסיכולוגית בפנסיה, קרינה בייזלי, שחגגה יום הולדת עם קומץ חברים ובני משפחה. מביך? מפתיע? גם וגם. “נהדר, טוב שבאתם, אנחנו אוהבים את פייסבוק ושמחים שהופעתם”, הוא מתאר את המיפגש, “התחברנו מיד”. הם נשארו באותה מסיבה שש שעות.
מקס מספר כי לרוב האירועים האלה לא היה חושב להירשם בעצמו. המחשב החל לנפץ את הבועה שיצר לעצמו ואיפשר לו להתחיל לראות את העולם אחרת. ומקס אהב את מה שהוא ראה.
גם כאשר נסע מקס איפשר לאפליקציות שלו להוביל אותו בעולם ולקבוע בשבילו מה יראה, היכן ילון ומה יאכל. כך הוא מצא את עצמו בסלובניה, בגרמניה, בווייטנאם, בהודו ובאיחוד האמירויות. הוא פגש אנשים שלדבריו לא היה פוגש אם היה נשאר באיזור הנוחות שלו. “כאשר אני אומר לעצמי שאני רוצה לראות עולם, זה בא יחד עם רעיון מוגדר של מה שאני רוצה לראות”, הוא מספר, “אך כאשר אלגוריתם אקראי קובע, יש לו תוכניות אחרות בשבילי”.
האפליקציות של מקס מתחשבות מראש בתקציב שעומד לרשותו ולכן לא “מתפרעת” בהזמנות שהוא לא יכול להרשות לעצמו. במהלך נסיעותיו הוא מתפרנס מעבודת פרילנס כמפתח ואם הוא רוצה הפסקה הוא פשוט מכבה את האפליקציות וחוזר לחיות חיים צפויים יותר.
מקס מספר כי הוא מקווה להשיק גירסה פומבית של האפליקציות שלו בחודשים הקרובים כדי שגם אנשים אחרים יוכלו להתנסות בסגנון החיים הזה. הוא יצר קבוצת פייסבוק שמעודדת זרים להשתתף באירועים פומביים של אחרים ומציע להם טיפים. הוא מפרסם עדכונים אודות הפרויקטים שנמצאים בעבודה באתר האינטרנט שלו. כדאי לזכור שאין שום חובה להשתמש באפליקציה כדי לשבור את השיגרה. עם כל הכבוד לטכנולוגיה, הבועה של מקס ושל רבים אחרים נמצאת רק בראש ואין צורך באפליקציות ייעודיות כדי להתחיל לנפץ אותה.
היי יוצרי תוכן!
אנו מחפשים אתכם לפיילוט של פלטפורמת מדיה חדשה. אם אתם בלוגרים/יוצרי רשת פעילים בתחום ממוקד, יש לכם ניסיון, ידע ותשוקה לתחום ממוקד ואתם מרגישים שתוכלו לתרום לנו, אנא פנו אלינו בקישור הזה.