איך להתגבר על פומו ולחסוך זמן, כסף ובריאות נפשית

אם לחצתם על הכותרת כדי לקרוא את המאמר הזה גם אם אתם ממש עסוקים אך חששתם לפספס אולי גם אתם סובלים מ”פומו” (FOMO, הפחד להפסיד משהו).

החשש הזה להחמיץ לא נוגע רק לאירועים שכל החברים שלכם עשו להם “אטנדינג”, בדיקה אובססיבית של כל ההתראות החדשות בפייסבוק או סריקה מייסרת של כל העדכונים באינסטגרם כדי לראות מי חי את החיים הטובים בעוד אתם מתמרמרים. הכרה ב”פומו” שלכם עשויה לחסוך לכם כאבי לב וכסף.

אפשר להסביר “פומו” במונחים של כלכלה התנהגותית והיגיון של קבלת החלטות באמצעות פחד מהפסד. עמוס טברסקי ודניאל כהנמן הוכיחו את הנטייה של אנשים להימנע מכל הפסד. למעשה, המחקר שלהם מוכיח כי עבור אנשים, הפחד להפסיד משמעותי מבחינה פסיכולוגית פי 2 מאשר להרוויח. נטייה זו מובילה לסלידה מהפסד בכל מחיר.

בארי שוורץ ערך מחקר מעניין על העקרונות המנחים אנשים בקניית מכוניות:

מצב 1: הצרכנים נחשפו לגירסה היקרה של המכונית. כאשר הם אמרו שהמחיר יקר מדי המוכר הסיר תכונות במטרה להפחית ממחיר המכונית.

מצב 2: הצרכנים נחשפו למחיר הבסיסי של המכונית. כאשר המוכר ביקש מהם לבחור אילו תוספות הם מבקשים זה הוביל להתייקרות תואמת במחיר הרכב.

התוצאה: אנשים בזבזו יותר כסף והיו פחות מרוצים בתרחיש הראשון. ההסבר הפסיכולוגי הוא כי אנשים שחווים פומו מתקשים לוותר על מה שהם חשים שכבר שייך להם.

שוורץ מציין עקרון פסיכולוגי נוסף שמניע את ה”פומו” ב”פרדוקס הבחירה“: ככל שיש לנו יותר אפשרויות כך אנחנו נוטים להיות פחות מרוצים ביחס לבחירות שלנו. יותר מדי אפשרויות מובילות לחרדה ולתחושות פומו מדכאות.

על פי שוורץ, אנשים שיש להם נטיה ל”פומו” הם “ממקסמים” – אלה שמנסים להשיג את “הטוב ביותר” מכל הזדמנות. ממקסמים נוטים יותר להתחרט על הבחירות שהם עשו בחיים.

הנה שלוש תחושות אופייניות ל”פומו”:

תחושה ראשונה: טעיתי בבחירה

פומו גורם חרדה באמצעות ערעור בלתי פוסק על ההחלטות שלכם בחיים. זו עשויה להיות החלטה קטנה כמו בחירת המנה במסעדה או החלטה גדולה כמו בחירת קריירה.

הסוג הזה של פומו מלווה בשאלות מעוררות חרדה כמו “מה אם” ו”אילו רק”. מחקר מ-2013 גילה כי אנשים שחווים רמות גבוהות של פומו דיווחו גם על חוסר שביעות כללית מהחיים..

תחושה שנייה: אחרים נהנים הרבה יותר ממני

הסופרת אריקה יונג ניסחה את זה מעולה: “קנאה היא כל הכיף שנדמה לכם שהם חוו ואתם לא”. זה שילוב של תחושות נחיתות וחרדת נטישה. התחושה שנותרתם בחוץ, בין אם נדמה לכם שנדפקתם בחיים, אתם לא מספיק אמיצים כדי להשיג את זה או שאתם מאשימים אחרים במצבכם.

תחושה שלישית: אני גרוע

בגירסה המורחבת: “מאחר ולא הגעתי לשם, לא הצלחתי וכו’ – אני פשוט גרוע”. אפשר להגדיר זאת כחוסר ביטחון.

כדאי לזכור כאשר אתם חווים חוסר ביטחון כי אתם לא לבד. כולם מרגישים באופן דומה מעת לעת. מחקרים הוכיחו בעבר כי כאשר הצרכים הפסיכולוגיים של אנשים לא מסופקים הם פונים למדיה החברתית וחווים פומו. הכוונה היא לצרכים כמו תחושת שייכות, משמעות לחיים, פידבק חיובי וחיבור לאחרים.

במובן הזה רשתות חברתיות גם מספקות את הצורך וגם מחריפות את תחושת החסר.

תגובה רביעית: לא קיבלתי תגובה כי הוא/היא שונא אותי

הקצב המואץ של המדיה רק מחריף את תחושת החרדה. אפילו שני סימני הווי הכחולים של ווטסאפ או חיווי “נראה על ידי” בהודעות פייסבוק תורמים למצוקה. כאשר אנשים לא מקבלים תגובה מיידית להודעה שלהם הנטייה המיידית של רבים מהם היא להניח שזה אומר משהו שלילי אודות עצמם ולא: “היא עכשיו בפגישה ותגיב כשתוכל” או “הוא צריך לחשוב על זה ויגיב כשתהיה לו תשובה מדויקת”.

מה עושים?

כדי להפחית פומו, להגביר שלווה ולחסוך כסף הסוד הוא ללמוד לקבל שיש “מספיק טוב”. צמצמו את אפשרויות הבחירה שאתם שוקלים לפני קבלת החלטה ונסו לתרגל הכרת תודה. כמה מוצלחת יכולה להיות הבחירה באפשרות “הטובה ביותר” אם לאחריה אנחנו חווים צער ואכזבה על כך שאולי בכל זאת הבחירה שלנו היא פחות טובה ממושלמת.

וחוץ מזה, בפעם הבאה שאתם מתכננים רכישה גדולה אל תיכנעו לפומו ותבחנו מיד את האופציה הכי יקרה. זה עלול לכאוב בלב ובכיס. כדאי לכם להתחיל עם סקירה של הדגמים הכי זולים ואז לעבור מהזול ליקר.

עוד שיטה שעובדת לא רע היא ניתוק במודע: יצירת מרחבי זמן חופשיים ממדיה חברתית, אפליקציה ועדכונים. כאשר תחזרו מהחופשה הכפויה תלמדו ששום דבר מעניין באמת לא קרה כשנעדרתם.

חלק מהתשובה ניתנה על ידי מירה זסלוב, מנהלת מוצר, על השאלה: מהי הפסיכולוגיה מאחורי פומו.