בעידן בו ידע הוא כוח ודאטה שווה המון, ממשלת ישראל מספקת גישה למאגרי מידע ממשלתיים לשימוש חופשי של הציבור. רק תדמיינו את הדבר הגדול הבא שאתם יכולים לעשות ולכו על זה.
שימוש במידע פתוח והנגשת מאגרים ממשלתיים הוא חלק ממגמה עולמית בעידן זה של BIG DATA וממשל פתוח. ישראל מצטרפת למדינות כמו ארה”ב, אנגליה, והאיחוד האירופי ברצון להגביר שקיפות, תועלת חברתית וכלכלית של חדשנות מבוססת מידע ושיפור השירות לאזרח
ארגון ה-EFF, שפועל למען זכויות האזרחים בחזית הדיגיטלית, פירסם השנה מסמך בנושא חשיבות הגישה הפתוחה למאגרי מידע ממשלתיים ברחבי העולם. המסמך מגדיר שלושה עקרונות חשובים לגישה כזו לצורכי חופש המחקר, חדשנות טכנולוגית, חופש ביטוי, בניית החברה האזרחית ועוד. העקרונות: גישה חופשית (חינמית) למידע, נגישות באמצעות סטנדרטים פתוחים והזכות לעשות במידע שימוש חוזר לצרכים מסחריים ועוד.
לפי מחקר עולמי של חברת מקינזי מ-2013 הערך הכלכלי בהנגשת מידע ממשלתי עומד על כשלושה טריליון דולר בהנגשת שבעה תחומים מרכזיים ולפי מחקר שנעשה בארץ (גוגל-דלויט, 2015) הערך הכלכלי המשוער מהנגשת מאגרי מידע ממשלתיים עשוי להסתכם בכ-700 מיליון שקלים חדשים כתוספת לתמ”ג עד 2020 .
“הזכות לגישה חופשית למידע חייבת להינתן לכולם”, נכתב שם, “לא רק לבעלי תקציבים גדולים, קשרים מוסדיים או הבנה טכנולוגית – רק כך נוכל לקדם חדשנות ויצירתיות”.
בחזרה לעבר, לחודש מרץ 2012, אז, הרבה מתחת לרדאר הציבורי, ממשלת ישראל קיבלה אחת מההחלטות החשובות שאתם לא מכירים: שהמידע הממשלתי, הנאסף בכספי המיסים, שייך לציבור. בעקבות זאת הושק אתר המאגרים הממשלתיים Data.gov.il, הכולל את מאגר השאלות למבחן הנהיגה העיוני, קווי התחבורה הציבורית, מאגר בקשות רשם הירושה ותקציב המדינה, נתונים על מוסדות חינוך, נתוני “תוכנית מחיר למשתכן”, דוחות הפנסיה ושכבות מפה שונות. בסך הכל, יש באתר כבר למעלה מ-320 מאגרים כאלה.
ולמה זה היה חידוש כה חשוב בזמנו? אם ידע זה כוח, מידע זה אבני הבניין המאפשרות את בניית הידע בדרך שעושה שכל. כאשר משחררים את מאגרי המידע מאפשרים לכל יזם מהציבור לקחת את המידע הקיים ובעזרת הידע שלו להנגיש אותו לציבור באמצעות יישום מעשי קל לשימוש. בדרך הזו הממשלה למעשה שחררה את המידע הממשלתי, הנאסף בכספי המסים, בחזרה אל הציבור.
איך זה עובד?
המאגרים מונגשים דרך האתר בפורמט הניתן לעיבוד באופן חופשי, כדי לאפשר איחזור, עיבוד הפצה ושימוש חוזר בו (לדוגמה, XML ,CSV ,REST-API), מה שאומר שאלה מאגרי מידע “פתוחים”, שיזמים, חוקרים ומפתחים יכולים ליצור מחקרים חדשניים, לבנות באמצעותם אפליקציות מסחריות וחברתיות ושהם יכולים להרוויח באמצעותם אך הציבור יהיה המרוויח הגדול.
זה לא אומר שהפוטנציאל של המאגרים האלה מומש. ממש לא. יש אין סוף יישומים אפשריים שאפשר לבנות באמצעות המאגרים האלה ומחכים ליזמים המבריקים שיחשבו על פורמטים חדשים ויפתחו אותם. נוסף על כך, מאגרים ממשלתיים רבים עדיין “סגורים” ואינם נגישים לציבור. היוזמה הזו חייבת לנבוע ממשרדי הממשלה עצמם, אך הדרישה של המפתחים, ובדרך זו של הציבור, לפתיחת המאגרים יכולה בהחלט לעזור.
הנה כמה דוגמאות לאפליקציות ישראליות המשנות את חיינו על בסיס מאגרי מידע ממשלתיים פתוחים:
1. בריזומטר: מידע שקוף על זיהום האוויר באיזור שלכם
בריזומטר (BreezoMeter) מנגישה מידע בנוגע לרמות זיהום בזמן אמת באיזור מסוים – עד לרמת הרחוב הבודד. בהתאם לרמות זיהום האוויר החברה מספקת המלצות לפי אחד מפרופילי המשתמש שהוגדרו: ספורטאים, הורים לילדים קטנים וחולי מחלות לב וריאה. במילים אחרות, החברה הופכת את זיהום האוויר למידע שניתן להתעדכן בו בדומה לדיווחי מזג אוויר. כמו כן, האפליקציה מתריעה (בהודעות פוש) כשישנם תנאי זיהום אוויר חריגים באיזור מסוים.
המידע המופיע באפליקציה מבוסס על נתונים שנקלטו מ-300 תחנות ניטור אוויר שפזורות ברחבי הארץ, של המשרד להגנת הסביבה, רשויות מקומיות וגופים נוספים שהציבו תחנות. כך החברה יוצרת מפה מעודכנת של איכות האוויר בישראל. החברה מתבססת על ניתוח המידע הסביבתי שנאסף על פי דרישות רגולטוריות והיא משתמשת במודלים שפיתחה בתחום של הנדסת סביבה.
בריזומטר השיקה את האפליקציה שלה, בשלב זה לאנדרואיד, והיא זמינה להורדה בחינם. באפליקציה מופיע מדד אינדקס לרמות זיהום אוויר שנע מ-0 עד 100, כאשר דירוג 100 הוא הטוב ביותר. הדירוג משתנה במהלך היום על פי איכות האוויר. בהמשך החברה מתכננת למכור דו”חות באתרי נדל”ן שיכללו מידע לגבי זיהום האוויר במיקום הנכס בעשר השנים האחרונות ויכלול תחזית קדימה. כמו כן, החברה מתכוונת לשלב את המידע והטכנולוגיה שלה במכשור לביש.
2. תקציב פתוח
בפרויקט “מפתח התקציב” – פועלים להנגיש לכלל הציבור מידע בנוגע למה שנעשה בתקציב המדינה, כלומר בכסף של כולנו. אנחנו לא רק שואלים “איפה הכסף”, אלא גם מראים ממש. הכלים שפיתחנו במהלך השנים מאפשרים לכלל הציבור לעקוב בזמן אמת אחרי העברות תקציביות, מענקי תמיכה והתקשרויות עם גופים פרטיים, וגם לנתח תהליכים ומגמות ארוכי טווח.
3. LiteWait: להפוך זמן אבוד למעניין
LiteWait, זוכה ההאקתון התחבורה האורבנית של עיריית תל אביב ואקומושן, היא אפליקציה של חברת ZenCity השולחת בדחיפה את זמני האמת של האוטובוסים המתקרבים ישירות למכשיר הנייד של הנוסעים הממתינים ברגע שהם מגיעים לתחנה, ומנגישה להם תוכן קריאה, משחק או אפשרות לרכוש בעסקים מסביב בזמן ההמתנה לפי משך ההמתנה הצפוי להם.
בעוד אתם מחכים תוכלו לקרוא פרטים פיקנטיים על האיזור בו אתם ממתינים, לדעת מתי צפוי להביע האוטובוס, לשחק מוקשים או לקטר על מפגעים באיזור שלכם או אפילו על החיים עצמם.
4. Moovit: מידע בזמן אמת על זמני תחבורה ציבורית בעזרת חוכמת ההמונים
מוביט משתמשת במידע זמן אמת של משרד התחבורה + מידע ממשתמשים, ככה שיש סיכוי נמוך יותר לפספס אוטובוס אם אתה מחליף קו, והזמן הגעה המשוער מדויק יותר.
מוביט הפופולרית מאפשרת למשתמשים שלה לתכנן טוב יותר את הנסיעות שלהם בתחבורה הציבורית, בין אם הם נוסעים באופן תדיר או לעתים רחוקות. וזאת על בסיס מידע בזמן אמת של משרד התחבורה ומידע שמוסרים המשתמשים.
הרעיון הוא לעשות שימוש בדיווחים של המונים, באופן שמזכיר את Waze, כדי לקבל תמונת מצב מדויקת ככל שניתן אודות זמני הנסיעות, מצב העומסים בתחבורה הציבורית, רמת ניקיון בה, תאונת דרכים וכל מה שעלול להשפיע על חוויית הנסיעה. זה לא אומר, אגב, ש”מוביט” תדייק תמיד משום היא לא יכולה להיות “חכמה יותר” מכל מדווחיה.
עם התחלת השימוש האפליקציה מציגה למשתמש את מיקומו על גבי מפה ואת כל התחנות הסמוכות לו וזמני ההגעה של אוטובוסים קרובים למיקומו. סרגל החיפוש החדש מאפשר למשתמשים לאתר מסלול לכל מקום, נקודת עניין, כתובת או יעד ספציפי. אפשר גם להזין בתיבת החיפוש מספר קו על מנת לקבל את מסלולו המלא ובזמן אמת. המשתמשים יכולים לקבל בכל הזמן אודות סטטוס הנסיעה שלהם, ולצפות בהתקדמות הנסיעה שלכם על גבי מפה, לקבל עדכון על זמן ההגעה המשוער והתרעה כשהגיע הזמן לרדת, על מנת שלא תפספסו בטעות את התחנה שלכם.
נוסעים מתמידים יכולים לצפות במידע אודות תכנון מסלול מידי למקומות מועדפים (בית, עבודה) וכמו כן את זמני ההגעה של קווי האוטובוסים הקבועים שנוהגים לעשות בהם שימוש.
יתרון נוסף של האפליקציה היא היכולת להשתמש בה גם ללא חיבור לרשת, כולל תכנון המסלול, ההכוונות והמידע הנוסף שילווה אתכם בדרך.
5. אפליקציית תיירות CNATURE
Cnature פותחה בהאקאתון שערכה רשות התקשוב הממשלתי בשיתוף עם משרד התיירות ומושתתת גם היא על מאגרי מידע ממשלתיים.
האפליקציה לחובבי הטבע בארץ ובעולם. האפליקציה מכילה את המגדיר הדיגיטלי הרחב ביותר בישראל ומאפשרת לזהות ולהגדיר אלפי צמחים, ציפורים, יונקים, זוחלים ואפילו עקבות של יונקים בישראל. האפליקציה מאפשרת לצלם את בעלי החיים שרואים ומבצעת חיתוך אוטומטי מבוסס GPS של המינים הנמצאים בסביבה בעת הצילום ומסדרת אותם מהנפוץ לנדיר.
כל התמונות נשמרות בעמוד “הגן שלי” למזכרת וניתן לשתף אותן עם חברים. ניתן גם לנסות להגדיר תמונות קיימות, לדפדף בין כל מיני הצמחים ובעלי החיים של ישראל ועוד.
לפניכם מבחר רעיונות יצירתיים שששלחתם בתגובה לסרטון הפייסבוק הזה עם הצעות לאפליקציות מקוריות על בסיס 340 המאגרים הממשלתיים בכל התחומים, פתוחים או סגורים: מאגר האוכלוסין, הדירות, האנטנות הסלולריות, תחבורה, מזג אוויר ועוד. יש לכם רעיון אחר? מוזמנים להוסיף אותו בתגובות. אנו נעביר את הרעיונות שמתייחסים למאגרי מידע סגורים למשרדי הממשלה הרלוונטיים ואם מהם או מהרעיונות שמתבססים על מאגרי המידע שכבר נמצאים באתר תצמח אפליקציה חדשה אזי ההתחייבות היא להנציח את המציע בשם האפליקציה או בדברי התיאור שלה באתר. חשוב לדעת: המידע הזה ניתן לאזרחים, גם ליזמים, לעשות בו שימוש חופשי. מפתחים, קראו היטב את ההצעות בהמשך – ייתכן שביניהן מסתתר רעיון לאפליקציה מצליחה.
