facebook_pixel

משרד החוץ עושה פיגוע הסברה עצמי בסרטון החדש הזה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב print
שיתוף ב email

סרטון הסברה חדש של משרד החוץ מציג את העם היהודי כבעלי דירה אליה פולשים דיירים לא רצויים, והם נאלצים לחלוק בה עם הפולשים (שבדימוי הזה, הם כמובן, אנלוגיים לערבים החיים בישראל) ולהידחק לחדר אחד.

Welcome to the Home of the Jewish PeopleWelcome to the Home of the Jewish People

No matter who came knocking at the door, the Jews stayed put in their home-sweet-home, the Land of Israel, for 3,000 years.

Posted by Israel Ministry of Foreign Affairs on Thursday, October 6, 2016

האנלוגיה הזו היא לא חדשה. יצא לי להיתקל בה בעבר. עם זאת, זו פעם ראשונה, עד כמה שידוע לי, שהיא מוצגת בשמי (דרך נציגי הציבור שלי). מכיוון שהיא בכלל לא מוצאת חן בעיני, רציתי להסביר למה אני חושב שהיא ממש פגומה – וממש מנוגדת לכל חתירה לסיום הסכסוך.

נניח שבאמת פולש מישהו לדירה ומתעקש לשהות בה בניגוד להסכמת בעל הבית. איזו מין פשרה יכולה להיות איתו על הדירה? שום פשרה. כל עוד מישהו שוהה בדירה פרטית בניגוד להסכמת בעל-הבית, עצם הנוכחות שלו שם היא מעשה תוקפנות. זה לא משנה בכלל אם הוא לעולם לא משאיר כלים בכיור, מדליק את הדוד לפני שהוא מתקלח, ושומר על הסדר והניקיון. כל עוד הוא בכלל נמצא בדירה,זה כבר דבר שמונע להגיע להבנה איתו.

הפשרה היחידה שיכולה להיות איתו היא שבכלל לא יהיה שם. אחרי שהוא יסתלק לעזאזל מהדירה אפשר להתחיל לדבר על הסכם לגבי איך הוא מפצה את בעל הבית על מה שקרה, אבל שום הסכם אינו אפשרי בלי שקודם כל מגיעים להבנה שהוא קודם כל חייב לקום ולעזוב.

פיגוע הסברה
“עזבו את הסטריאו שלי במנוחה, בני עוולה!” (צילום מסך מתוך הסרטון)

אם אנחנו משווים את ערביי ישראל לאנשים ששהותם פה בארץ היא מעשה תוקפנות, אין באמת הרבה בסיס לכך שערבים ויהודים יחיו בשלום זה לצד זה בארץ, כי אי-אפשר לחיות בשלום לצד מישהו שרואים את עצם הנוכחות שלו כאן כמעשה-תוקפנות. אם נהיה עקביים עם האנלוגיה על פיה נוכחות ערבים בישראל משולה לפולש שחדר לדירה שאינה שלו, יוצא מכך שעצם קיומם של ערביי ישראל נחשב כפשע — שהסיבה לסכסוך הוא עצם כך שהערבים בכלל קיימים כאן. אם התפישה שלנו היא שעצם הנוכחות של ערבים בישראל היא עוול נגד העם היהודי — המסקנה המתחייבת היא שיש להמשיך להיאבק עד להיעלמותו של הערבי האחרון מאדמת ישראל.

סביר להניח שזה לא מה שיקרה במציאות – סביר להניח שבאיזה שהוא שלב בעתיד יהודים וערבים ילמדו לחיות זה צד זה בארץ הזו בשלום. אם לא בעתיד הקרוב, אז כנראה מתישהו בעתיד הרחוק – אבל קשה לי להאמין שהסכסוך הזה יימשך עוד אלפי שנים. מתישהו בעתיד בכל-זאת יהודים וערבים יחיו כאן ביחד בשלום. אבל כדי שזה יקרה, אנחנו צריכים קודם כל לעבור את השלב שבו אנחנו מבינים שעצם כך שחיים כאן ערבים זה לא עוול שנעשה נגדנו, אלא שזכותם המלאה להימצא כאן.

כדי לעבור את השלב הזה, נצטרך מתישהו להגיד “ואו, כמה מטומטמים היו אבותינו, איזה טיפשים, שבעבר ניסו לשכנע אותנו שעצם הנוכחות של ערבים בביתם בארץ הזו היא מעשה תוקפנות שצריך להיאבק נגדו. איזו בושה שהתפישה הזו הייתה חלק מההיסטוריה שלנו, איזה חוסר-צדק שדברי-הבלע המכוערים הללו, דברי ההסתה והשנאה הללו, הופצו מכספי הציבור ובשמו”. בלי שאנחנו קודם כל מתנערים התנערות מהדימוי שהערבים הם פולשים שנמצאים כאן בניגוד לרצונו של בעל הבית, אין אפשרות לפתרון בדרכי שלום לסכסוך.

סרטון הסברה חדש של משרד החוץ
“חאפלה מזרחית אצלי בסלון?! אני לא אישרתי כזה דבר!” (צילום מסך מתוך הסרטון)

לפי ההיסטוריה שאני מכיר — לא הגרסה של ההיסטוריה שמשרד החוץ מנסה לשווק לי — תמיד חיו בארץ הזו יהודים ולא-יהודים זה לצד זה. הפנטזיה של “ישראל ללא גויים” היא משהו שמעולם לא התקיים במציאות, וככל הנראה גם לעולם לא יתקיים במציאות (האופן היחידי בו, תיאורטית, יכול לצאת כזה חזון אל הפועל — הוא על-ידי פשעי-מלחמה בקנה מידה עצום, שלא נראה לי סביר שמדינת ישראל תהיה מוכנה לקיים). כדי לחיות בשלום בארץ ישראל הכרחי להתבסס על ההכרה שגם לאוכלוסייה היהודית וגם לאוכלוסייה הלא-יהודית יש זכות לחיות כאן.

אם כבר מתעקשים להשוות אותנו לדיירים בדירה (השוואה קצת מטופשת בכל מקרה) אז נראה לי שיותר נכון שההשוואה תהיה לשכנים שחיים בדירה סמוכה בבניין משותף.

לא תמיד אנחנו מרוצים ממי שגר לידינו, ויש פוטנציאל להמון סכסוכים בין שכנים בבניין משותף – לגבי מיסי ועד-הבית, לגבי הרעש בשעות המנוחה, לגבי ההקפדה להכניס את שקיות האשפה לתוך הפחים ולא רק להשאיר אותן בצדם (כן, גברת פינקלמאייר, אני מביט לכיוונך הכללי) ולגבי המון נושאים נוספים.


אבל על הבעיות האלה אפשר להתגבר גם במסגרת ההנחה שלשני הצדדים יש זכות להמשיך בדירות שלהם — כדי להגיע לפתרון מחלוקות עם השכנים בבניין משותף אין צורך לגרש אותם החוצה, בניגוד למצב עם פולשים שחדרו לדירה הפרטית שלך. ובניגוד לדירה פרטית, בה בעל-הבית יכול להחליט על דעת עצמו את מי הוא רוצה להכניס לדירה ואת מי לא – כשחיים בבניין דירות משותף צריך להשלים עם העובדה שלא תמיד נאים השכנים בינינו, ובכל-זאת לכבד את זכותם לחיות לצדנו.

הסיבה שיש כל-כך הרבה ערבים שגרים בארץ הזו היא מאותה הסיבה שיש כל-כך הרבה יהודים בארץ הזו: בגלל הנטייה של אנשים לגור איפה שהבית שלהם. הדרישה שערבים שנולדו פה וחיו פה כל חייהם לא יתייחסו למקום כאל הבית שלהם היא דרישה לא מציאותית.

אה, ונקודה קטנה לסיום: כל הפדיחה הזו מוצגת בשפה האנגלית ופונה לקהל חיצוני לישראל (אחרי הכל, משרד החוץ והכל). בפעם הבאה שמישהו יתלונן על כמה נזק גורמים לתדמיתנו בעולם ארגוני שמאל שמעזים לבקר את צה”ל, צאו וחשבו מה זה אומר כאשר פרסום רשמי של מדינת ישראל, הפונה לקהל חיצוני, מכריז בגאון: אנחנו לא אוהבים ערבים, לא מקובל עלינו שהם נמצאים כאן לצדנו, ואנחנו רואים את עצם הנוכחות שלהם כאן כפלישה בלתי-לגיטימית. לא ברור למה מישהו חושב שסרטון כזה שאינו אלא פיגוע הסברה עצמי מועיל לישראל. בדיוק הפוך.

מנוי
הודע ל
guest
3 תגובות
ישנים
חדשים פופולרים
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות
לאום

הביקורת שלך מניחה שהויכוח הוא בין היהודי הפרטי לערבי הפרטי, ולכן מסיקה שהסרטון אומר ״אנחנו לא אוהבים ערבים״ ולא היא.
הויכוח הוא על קיום כלאום במדינה. בדיוק כפי שיכולים יהודים לגור בארה״ב או בצרפת, בתור אזרחים פרטיים, אך לא בתור מגדירי הלאומיות והאתניות של המקום, כך יכולים לגור ערבים בישראל כפרטים, תוך זכויות פרט מלאות.
מה שלא לגיטמי, והוא אכן ״פלישה לבית״ הוא ביחסים בין הלאומים. כאשר היונים/רומאים/ממלוכים/עותמאנים/בריטים שלטו פה, הבעיה לא הייתה עם אלכסנדר/מוחמד או צ׳ארלס, הבעיה הייתה שארץ ישראל הייתה תחת שלטון זר, ולא הייתה מדינתו של העם היהודי.
ישנן מדינות ערביות רבות, הנותנות מרחב עצום להגדרה לאומית לבני הלאום הערבי. ערבים פרטיים שמעוניינים לגור תחת ריבונות ישראלית, יכולים לעשות זאת ואף עושים זאת כבר עשרות שנים. מה שלא לגיטימי הוא נסיון להגדרת ״זהות לאומית ערבית״ בישראל. בדיוק כפי שתושבי ברוקלין החרדים לא יעלו על דעתם לקבל הכרה כ״מדינה יהודית״.

עודד ג

אתה מסתכל על זה לא נכון. הסרטון הזה לא אומר מה אנחנו חושבים על הערבים כרגע, אלא פרספקטיבה על ההסטוריה. זה שאנחנו כאן כבר יותר מ 3000 שנה, ולמעשה לפלסטינים אין הצדקה לגרש אותנו מכאן, הם רוצים לגור איתנו, סבבה, אבל שיבינו איפה הם נמצאים.

בנימין

כדאי שנפסיק להיות צדיקים יותר מהאפיפיור, למי שעדיין לא שם לב אנחנו במלחמה.
“האנלוגיה הזו… מנוגדת לחתירה לפתרון הסכסוך”. זה נחמד לחתור לפתרון הסכסוך, אבל צריך להשתמש בהגיון.
טענות הפלסטינים הם שאנחנו רוצחים מתועבים, ושגזלנו ביד גסה את ארצם. המאבק של הפלסטינים עושה שימוש בכל האמצעים האנטישמים שהתפתחו במהלך ההסטוריה.
אני לא רואה כל רע בלטעון כנגדם טענות ברורות חדות שאינן משתמעות לשתי פנים על מנת להבהיר שארץ ישראל היא הבית של העם היהודי.
על אף שאין לי ספק שרוב העם היהודי מודע למורכבות. אבל כאן מדובר על מאבק ולא על דו-שיח בין ידידים…

בהצלחה לכל המסבירים והאנשים שמקדישים מזמנם מרצם וכספם כדי לייצג נאמנה את מדינת ישראל בעולם!!!

Forgot your password?

Note: Your password will be generated automatically and sent to your email address.

Forgot Your Password?

Enter your email address and we'll send you a link you can use to pick a new password.

דילוג לתוכן