אל תשחקו אותה כאילו אתם מעל כל זה ולא הגנבתם מבט מטה אל עבר פסל קלאסי ותהיתם למה יש להם פינים קטנים כל כך?
גם היסטוריונים של האמנות לא התעלמו מסוגיית איברי המין בפיסול הקלאסי. מתברר שיש תפישת עולם מסודרת מאחורי הפינים הקטנים.
ביוון העתיקה, כך עולה, פין קטן נחשב תכונה נחשקת בקרב זכר האלפא.
היוונים קישרו בין פינים קטנים ולא זקופים עם איפוק, שהייתה אחת המעלות של זכריות אידיאלית, מסביר לאתר Quartz אנדרו ליר, שלימד את ההיסטוריה של האמנות בהארוורד, קולומביה ו-NYU. “קיים ניגוד בין הפינים הקטנים והלא זקופים של גברים אידיאלים (גיבורים, אלילים, אתלטים עירומים וכוק) לבין הפינים הגדולים והזקופים של הסאטירים, חצי אדם וחצי תיש, שהיו שיכורים ומלאי תשוקה וגברים לא אידיאלים, חלשים וזקנים, שלהם יש אברי מין זכריים גדולים”.
רעיונות דומים מבוטאים בספרות היוונית העתיקה. למשל, ב”העננים” של אריסטופנס מוזכר פין גדול עם “תסביר פאלי”, “חזה צר” ו”גסות רוח” כחלק מהמאפיינים של צעירים אתונאים לא אתלטים וחסרי כבוד.
רק גברים מטופשים וגרוטסקים שנשלטו על ידי התשוקה והדחפים המיניים שלהם ניחנו בפינים גדולים ביוון העתיקה, מסבירה באתר שלה אלן אורדסון, בלוגרית שעוסקת בהיסטוריה של האמנות. “הגבר היווני האידיאלי היה רציונלי, אינטלקטואלי וסמכותי”, היא כתבה, “הוא עדיין היה יכול לעשות הרבה סקס, אבל זה לא היה קשור לגודל הפין שלו, שסייע לו להישאר קר רוח על פי אמנותם”.
יש כמה תיאוריות שעוסקות בשאלה כיצד הפין האידיאלי שהיה קטן ביוון העתיקה הפך לגדול היום. ליר משערת כי העליה של הפורנו או החפצה של הגוף הגברי, בדומה להחפצה של הגוף הנשי, הפכו את עניין הגודל לכה מהותי.
גם בהקשר לתפישות ביוון העתיקה וגם לאלה של ימינו, כדאי לציין, אין שום עדות ברורה שקושרת בין פין גדול לסיפוק מיני, וגם אין עדות לכך שפין קטן תורם לשיקול דעת וקור רוח. במילים אחרות, נדרשו לנו אלפי שנים כדי להמיר הנחה מופרכת אחת באחרת.
